המתקפה אירעה שעות ספורות לאחר ששר החוץ של סין וואנג יי נפגש עם פקידי ממשל בבירה נג'מנה.
לפחות 19 בני אדם נהרגו בצ'אד, שם אמרו כוחות הביטחון כי מנעו ניסיון של לוחמים חמושים להסתער על מתחם הנשיאות בבירה נג'מנה.
לפחות 18 מתוך כוח של 24 חמושים נהרגו בהתקפה הכושלת על משרד הנשיא ביום רביעי בערב, כך מסרה הממשלה, וחבר אחד מכוחות הביטחון מת גם הוא בקרבות היריות.
"היו 18 הרוגים ושישה פצועים" בין התוקפים "וסבלנו מוות אחד ושלושה פצועים, אחד מהם קשה", אמר שר החוץ של צ'אד ודובר הממשלה, אבדרמן קולמאללה.
שעות לאחר הירי הופיע קולמאללה בסרטון, מוקף בחיילים ועם אקדח על חגורתו, ואמר: "המצב בשליטה מוחלטת… ניסיון הערעור הופסק".
התקיפה חלה במקביל לביקור רשמי של שר החוץ של סין וואנג יי בצ'אד.
שעות לפני פרוץ הירי, וואנג יי נפגש עם צ'אד הנשיא מחמת אידריס דבי ובכירים נוספים. דבי היה במתחם הנשיאות בזמן התקיפה, לפי קולמאללה.
דבי תפס את השלטון לאחר שמורדים הרגו את אביו, הנשיא הוותיק אידריס דבי, בשנת 2021. דבי המבוגר שלט בצ'אד מאז הפיכה בתחילת שנות ה-90.
מקור ביטחוני אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי התוקפים היו חברים בארגון החמוש בוקו חראם, אך קולמאללה אמר מאוחר יותר כי הם "כנראה לא" מורדים, ותיאר אותם במקום "פידס ניקלס" שיכורים – התייחסות לקומיקס צרפתי שמציג נוכלים אומללים.
מקור ביטחוני אמר גם לסוכנות הידיעות רויטרס כי התקרית הייתה ככל הנראה "ניסיון פיגוע טרור".
"אנשים בשלושה כלי רכב תקפו את המחנות הצבאיים מסביב ללשכת הנשיא, אך הצבא ניטרל אותם", אמר המקור, נאם בעילום שם.
תושבים באזור תיארו ששמעו מטחי ירי חזקים.
המתקפה מתרחשת פחות משבועיים לאחר שצ'אד ערכה בחירות כלליות מתמודדות שהממשלה כינתה כצעד מרכזי לקראת סיום השלטון הצבאי, אך זה היה מסומן בשיעור הצבעה נמוך והאשמות של אופוזיציה על הונאה.
קריאה של האופוזיציה למצביעים להחרים את הקלפיות הותירה את המגרש פתוח למועמדים המתישרים עם הנשיא.
המושבה הצרפתית לשעבר, העשירה במשאבי נפט אך אחת המדינות העניות באפריקה, אירח את הבסיסים הצבאיים האחרונים של צרפת באזור המכונה הסאהל, אך בסוף נובמבר סיים את הסכמי ההגנה והביטחון עם פריז, וכינה אותם "מיושנים".
כ-1,000 אנשי צבא צרפתים הוצבו במדינה ונמצאים בתהליך נסיגה. עזיבתם באה לאחר שצרפת גורשה משלוש מדינות סאהליות הנשלטות על ידי ממשלות צבאיות עוינות לפריז: מאלי, בורקינה פאסו וניז'ר.
גם סנגל וחוף השנהב ביקשו מצרפת לפנות בסיסים צבאיים בשטחן.
