הדיווח קבע כי הצבא לא היה מוכן ואיטי להגיב למתקפה בזמן שהלחימה לא הייתה מתואמת.
הצבא הישראלי הודה כי לא הגן על קהילת קיבוץ בארי במהלך המתקפה בראשות חמאס ב-7 באוקטובר, בחקירתו הראשונה על מחדלי הביטחון שלו ביום הפיגועים.
יותר מ-100 בני אדם נהרגו בהתקפה על בארי, קהילה של כ-1,000 בני אדם, ו-32 נלקחו בשבי לעזה, 11 מהם עדיין מוחזקים בה.
הצבא אמר ביום חמישי שהחקירה בחנה את שרשרת האירועים, הלחימה והתנהלות כוחות הביטחון של היום.
תוך הכרה בכשלון שלו בהגנה על אזרחי הקיבוץ, הצבא בירך על אומץ לבם של תושבי בארי, כולל צוות התגובה המהיר שלו.
צבא ישראל לא היה ערוך לתרחיש של הסתננות מסיבית של לוחמי חמאס לישראל, היו לו כוחות לא מספיקים באזור, לא היה לו תמונה ברורה של האירועים עד הצהריים – מספר שעות לאחר תחילת הפיגוע, לא התריע כראוי לבארי. תושבים, והלחימה בה לא הייתה מתואמת, כך עולה מהחקירה.
עם זאת, החקירה לא מצאה פגם בירי טנקים לעבר בית שבו החזיקו לוחמים בשבי כ-15 בני אדם, תקרית שגררה ביקורת בישראל על כך שהביאה לפגיעה באזרחים.
"לאחר שנשמע ירי מהבית והמחבלים הודיעו על כוונתם להרוג את עצמם ואת בני הערובה, הכוחות החליטו להסתער על מנת להציל את החטופים", נכתב בסיכום הצבא.
"הצוות מצא כי האזרחים בתוך הבית לא נפגעו מפגזי הטנק", נכתב בסיכום; עם זאת, הוא טען כי יש צורך בחקירה נוספת כדי לקבוע כיצד מתו בני ערובה בפנים, עם סימנים המצביעים על כך שהם נהרגו על ידי החמושים.
שר הביטחון הישראלי, יואב גלנט, קרא ביום חמישי לחקור ממלכתי על הכשלים הביטחוניים של הפיגוע ב-7 באוקטובר.
הוא אמר שהחקירה צריכה לחקור את גלנט עצמו ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו דחה קריאות קודמות לגבש חקירה ממלכתית.
הצבא הציג את הדו"ח שלו לתושבי בארי, שרבים מהם נמנים עם עשרות אלפי ישראלים שעדיין עקורים מאז הפיגוע ב-7 באוקטובר, שזרע. מלחמתה של ישראל בעזה.
"לא הייתי צריך את כל הפרטים האלה", אמרה מירי גד מסיקה, חברת קיבוץ. "מה שחשוב לי הוא למה מה שקרה קרה, איך אנחנו יכולים למנוע את זה לקרות שוב, איך אנחנו יכולים להחזיר את בני הערובה שלנו ואיך אנחנו יכולים להרגיש בטוחים שוב".
