חיילים צפון קוריאנים החלו ללכת הביתה בשקיות גופות במהלך סוף השבוע, כאשר הם נלחמו לצד רוסים במספרים גדולים לראשונה.
"היום כבר יש לנו נתונים ראשוניים לפיהם הרוסים החלו להשתמש בחיילים צפון קוריאנים בהתקפות שלהם. חלק ניכר מהם", אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בשבת.
המודיעין הצבאי של אוקראינה (GUR) דיווח כי הצפון קוריאנים משובצים בנחתים רוסים וכוחות מוטסים – יחידות מובחרות – באזור קורסק הרוסי, אליו פלשה אוקראינה נגד.
"באחת העמדות באזור קורסק, חיילי הצבא (הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה-קוריאה הצפונית) היו למעשה 'כוסו' במזל"טים (צפייה בגוף ראשון)", אמר ה-GUR בהצהרה, בהעריך אבדות משולבות של רוסים צפון קוריאנים ב-200 ביום הראשון של האירוסין.
אל-ג'זירה לא הצליחה לאשר את האגרה.
על פי הדיווחים שמונה מהם נהרגו כאשר צפון קוריאנים פתחו באש בטעות על כוחות צ'צ'נים השייכים ל- גדוד אחמת.
"מחסום השפה נותר מכשול קשה לניהול ותיאום", אמר ה-GUR.
רבים מהאבידות התרחשו כאשר כוחות צפון קוריאנים ניסו להחזיר לאחור את הכפרים הרוסיים פלחובו, 2 ק"מ (1.2 מייל) מהגבול האוקראיני, ואת וורוז'בה ומרטינובקה, 10 ק"מ (6.2 מייל) בתוך רוסיה.
"ציפורי מג'יר" של אוקראינה, יחידת חיל הנחתים המתמחה בלחימה אווירית בלתי מאוישת, פרסמה ביום ראשון סרטון המתיימר להיות של צפון קוריאנים שנהרגו בקורסק. צילומי המל"ט ריחפו מעל שורה של גופות עם פנים מכוסות.
"אחרי כל גל, 4-5 קוריאנים מגיעים על כרכרות, מסדרים פגרים מרוטשים ברצועה, כמו בסרטון, ומסווים את פניו של המנוח", נמסר בהודעת היחידה.
יחידות אחרות של אוקראינה שנלחמו בקורסק התגאו בהדגשת ההצלחה נגד צפון קוריאנים, שנוכחותם קייב רואה כהסלמה משמעותית של הסכסוך.
יחידת פאוסט של הכוחות המיוחדים של אוקראינה דיווחה על הרג או פציעה של 33 צפון קוריאנים בקורסק באמצעות מל"טים קלים.
"הקוריאנים, למרות ההליכות המוזרות למדי שלהם בשדות, מאומנים לירות בחזרה במזל"טים ולנסות לברוח מהם. הם עדיין לא אימצו את הטקטיקה הרוסית של הקפאה כאשר מופיע FPV (רחפן)", כתבה היחידה בערוץ הטלגרם שלה.
הגדוד ה-8 של הכוחות המיוחדים האוקראינים אמר שהם הרגו 50 חיילים צפון קוריאנים בקורסק ופצעו 47 בין שבת ליום שני.
בנפרד, חטיבת התקיפה המוטסת ה-95 של פוליסיה טענה שהרגה יותר מ-50 חיילים ביומיים ופצעה 100. "עם זאת, נטען כי מדובר בשכירי חרב קוריאנים רק לאחר ששבוי קוריאני יספר על גורלו הקשה", כתבו בחטיבה ב- עמוד הטלגרם שלו.
"לאחר אבדות חמורות, יחידות קוריאה הצפונית החלו להקים עמדות תצפית נוספות כדי לזהות מל"טים", אמר ביום שלישי המודיעין הצבאי האוקראיני.
זלנסקי פרסם כי רוסיה נוקטת בטקטיקות מזעזעות כדי לטשטש את אובדן החיילים הצפון קוריאנים.
"אחרי הקרבות עם החבר'ה שלנו, הרוסים גם מנסים… ממש לשרוף את פניהם של החיילים הצפון קוריאנים שנהרגו", כתב בטלגרם.
הוא הוסיף, "אין שום סיבה שהקוריאנים יילחמו וימותו למען פוטין. וגם לאחר מותם, כל מה שמצפה להם מרוסיה הוא לעג".
לא היו הצהרות מרוסיה או צפון קוריאה על ההרוגים הראשונים של שכירי חרב קוריאנים.
פעולות על אדמת רוסיה
לאוקראינה הייתה הצלחה גם בביצוע חבלה והתנקשות מאחורי קווי האויב.
בין הלילה מיום שישי לשבת שרפו חבלנים מטוס קרב מסוג Su-30 על הזפת בשדה התעופה קרימסק בקרסנודר.
באותו לילה, אוקראינה פגעה במתקן לייצור ופירוק דלק פלדה באזור אוריול ברוסיה, ואמרה שהוא שימש לאספקת הצבא.
ביום הקודם הם שרפו וגרמו נזק לשלושה קטרים ששימשו להובלת חומרי מלחמה לאוקראינה.
אוקראינה גם ביצעה שני התנקשויות בפרופיל גבוה.
ביום שלישי בבוקר, שירות הביטחון הממלכתי של אוקראינה (SBU) התנקש בחייו גנרל איגור קירילובראש כוחות ההגנה הקרינה, הכימית והביולוגית של רוסיה. קירילוב פוצץ כשחלף על פני קטנוע חונה עמוס בחומרי נפץ, בשדרת ריאזנסקי בפרברים המזרחיים של מוסקבה.
קירילוב נחשד בהוראת השימוש בנשק כימי נגד חיילים אוקראינים. גם עוזרו, רב סרן איליה פוליקרפוב, נהרג.
ביום חמישי נחשדו סוכנים אוקראינים בהתנקשות במדען צבאי רוסי מוביל.
מיכאיל שצקי נמצא מת בפארק יער קוזמינסקי במוסקבה. על פי הדיווחים, הוא היה מעורב במודרניזציה של טילי Kh-59 לרמת Kh-69, וכתיבת תוכנת AI עבור כלי טיס בלתי מאוישים עבור הצבא הרוסי.
שצקי היה ראש תחום התוכנה ב-Mars, לשכת המחקר והעיצוב של מוסקבה, חברה בת של Rosatom, הסוכנות הרוסית לאנרגיה אטומית.
ייתכן ש-ATACMS עושה את העבודה שלהם
ייתכן שגם אוקראינה הצליחה לדחוף את המטוס הרוסי רחוק מספיק מהקו הקדמי כדי לפגוע ביכולתה לשגר פצצות גלישה.
המטה הכללי של אוקראינה ציין כי רוסיה שיגרה 431 פצצות גלישה ב-12 הימים הראשונים של דצמבר, לאחר שיגורה יותר מפי שלושה מזה ב-12 הימים הראשונים של נובמבר.
"הירידה החדה במספר התקיפות של פצצות אוויר מונחות עשויה להיות מוסברת באישורה של אוקראינה לפגוע בעומק רוסיה עם טילים ארוכי טווח מערביים", כתב כלי החדשות האוקראיני Agentstvo News, שציטט את האנליסט של OSINT, אוליבר אלכסנדר.
"לטענתו, האיום בשימוש ב-ATACMS אילץ את התעופה הרוסית להעביר מפציצי קרב מסוג Su-34 לשדות תעופה שנמצאים יותר מ-600 ק"מ (370 מייל) מהקו הקדמי – מחוץ לאזור ההשמדה של טילים מערביים", אמר Agentstvo.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אישר תקיפות עמוקות באמצעות ATACMS ב-17 בנובמבר, ואוקראינה עשתה את השימוש המאושר הראשון שלה בטילים יומיים לאחר מכן. היא השתמשה בטילי Storm Shadow/SCALP בריטיים וצרפתיים ביום שאחרי.
נתוני המטה הכללי של אוקראינה מראים שמספר פצצות הגלישה הרוסיות יורד בהתמדה במחצית השנייה של נובמבר.
המספר היומי הממוצע של פצצות גלישה בנובמבר היה 110, לפי נתוני המטה הכללי. בחודש דצמבר זה ירד לכ-40, אמר Agentstvo.
"לפיכך הכוחות הרוסיים נמצאים כעת במסלול לשגר רק שליש מהמספר הכולל של פצצות גלישה שכוחות רוסים שיגרו בנובמבר 2024 החודש", אמר המכון לחקר המלחמה (ISW), צוות חשיבה מוושינגטון.
פצצות גלישה חשובות כי יש להן רדיוס פיצוץ עצום ואוקראינה מייחסת להן סיוע לרוסיה לנצח בקרב על העיר אבדייבקה בפברואר. מאז, הכוחות הרוסיים צעדו קדימה באיטיות אך בהתמדה כדי ליצור 40 ק"מ (25 מייל) בולט ממערב לאבדייבקה.
ובכל זאת, נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ אמר שהוא נגד החלטתו של ביידן.
"אני לא חושב שהם היו צריכים לאפשר ירי טילים למרחק של 200 מייל לתוך רוסיה. אני חושב שזה היה דבר רע", אמר טראמפ במסיבת העיתונאים הראשונה שלו לאחר הבחירות. "חשבתי שזה דבר מאוד טיפשי לעשות."
טראמפ אמר שהוא ינסה להשיג הסכם הפסקת אש ב-2025.
החלטת ATACMS "הסירה קלף מיקוח פוטנציאלי שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ עשוי היה להשתמש בו במשא ומתן לשלום עתידי", אמר לאל-ג'זירה דמטריס אנדרו גריימס, קצין חיל הים לשעבר, טייס ודיפלומט של ארה"ב שתומך בטראמפ.
חלקם מתחו ביקורת על ביידן על מתן אישור מאוחר מדי.
"ההשתוללות הארוכה נתנה לרוסיה זמן להרחיק חלק מהלוגיסטיקה שלה", אמרה מינה אלנדר, עמיתת מחקר במכון הפיני לעניינים בינלאומיים. "עם זאת חשוב שאוקראינה תוכל לפגוע בשטח הרוסי כעת, מכיוון שהם יכולים סוף סוף להילחם בצורה הגיונית", אמרה לאל-ג'זירה.
גריימס האמין שההחלטה "העצימה את הדחיפות של רוסיה להבטיח הישגים בשדה הקרב, כאשר הרוסים מתמודדים כעת עם האיום של התקפות ארוכות טווח על תשתיות צבאיות קריטיות".
ה-ISW העריך שרוסיה הכפילה את קצב ההתקדמות שלה בנובמבר בהשוואה לאוקטובר, וטענה לממוצע של 27 קמ"ר (10 מייל רבוע) ביום. בשנת 2024, הוא כבש 2,356 קמ"ר (910 מייל רבוע) של אדמה אוקראינית, אמר ה-ISW.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודה ביום שני לכוחות המזוינים על "שחרור" 189 התנחלויות השנה, במהלך פגישה של מועצת המנהלים של משרד ההגנה. לדבריו, זו הייתה "שנת דרך בהשגת יעדי המבצע הצבאי המיוחד".
השימוש האחרון ב-ATACMS הגיע בבוקר ה-11 בדצמבר, כאשר שישה טילים תקפו את שדה התעופה הרוסי בטגנרוג, מהלך שכנגדו "תהיה תגובה", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב.
מלחמת רוסיה מהאוויר
רוסיה פתחה באופן חופשי בהתקפות אוויריות על ערי אוקראינה כמו גם על צבאה.
רוסיה פתחה ביום שישי במתקפה האווירית הגדולה ביותר שלה אי פעם נגד אוקראינה, שכללה 94 טילים ו-193 מל"טים מסוג קמיקזה.
אוקראינה הפילה 81 מהטילים ו-80 מהמל"טים, והביאה לחוסר התמצאות של 105 נוספים באמצעות מערכות לוחמה אלקטרוניות, אך מפעילת האנרגיה האוקראינית DTEK דיווחה על נזק כבד לחמישה ממפעליה.
"כל טיל כוון למתקן אנרגיה מסוים", אמר זלנסקי. "השביתה תוזמנה לחפוף למכת הקור. זהו טרור רוסי מכוון וציני המכוון במיוחד לעם שלנו".
זלנסקי אמר בפגישה של חיל המשלוח המשותף כי אוקראינה זקוקה ל-12-15 מערכות הגנה אוויריות כדי להגן על השמים שלה מעבר לחמש שהובטחו בפסגת נאט"ו בוושינגטון ביולי, מה שהעלה את המספר בפעם השנייה בתוך שבועיים.
ב-10 בדצמבר ביקש זלנסקי 10-12 מערכות פטריוט, לעומת המינימום של שבע שחיפש באפריל. הדמות האחרונה שלו אינה מתייחסת למערכות פטריוט במיוחד.
בפגישה עם ראש ממשלת פולין דונלד טוסק, זלנסקי שלל "סתם הפסקה בפעולות האיבה… רק משהו זמני או לא בטוח. אנחנו צריכים עמדה משותפת חזקה – של כל השותפים – ואנחנו צריכים שלום אמיתי".
