גדות סיפרה כי העבודה על הדמות היתה שונה מכל מה שעשתה בעבר, וחששה מתגובות בנותיה לסרט, אלמה בת ה-13 ומאיה שהגיבו באופן שונה כששמעו שהיא משחקת את המלכה הרעה ולא את שלגיה.
החלק המרכזי והאישי יותר בראיון עסק בגילוי קריש הדם במוחה של גדות במהלך ההיריון עם בתה הצעירה. גדות חשפה כי חוותה כאבי ראש חזקים במשך שלושה שבועות בעודה בחודש השמיני להיריון. למרות שנבדקה על ידי נוירולוגים שונים ולא הראתה תסמינים אחרים במלבד כאבי הראש, הם חשבו שמדובר במיגרנה.
לדבריה, רק התערבותה של אמה, שהתעקשה שבעלה ייקח אותה לבדיקת MRI דחופה, הובילה לגילוי הקריש. הבדיקה התקיימה ב-5 בפברואר בשנה שעברה, ביום גשום במיוחד בלוס אנג'לס גדות הובהלה לבית החולים, שם אובחן קריש דם משמעותי במוחה בתוך כמה שעות, נולדה בתה, וגדות עברה ניתוח נוירוכירורגי במוחה.
גדות הדגישה כי היא מרגישה טוב כעת ושהיא "אסירת תודה על כך שאני בחיים". היא הוסיפה: "המסר המרכיז שלי מהאירוע הוא לקרוא לנשים להיות מודעות לגופן ולדאוג לבריאותן, ולא להתעלם מתסמינים. לא הקשבתי לגופי בזמן, ואני מקווה שבאמצעות שיתוף הסיפור שלה, תעלה המודעות לבריאות הנשים במיוחד בתקופת ההיריון בה אין מספיק מודעות. כבר מהרגע שחזרתי להכרה לאחר הניתוח, ידעתי שאני רוצה לדבר על החוויה כדי לעורר מודעות".
קריש הדם בו לקתה גדות נקרא CVT ובשמו המלא : Cerebral Venous Thromovosis מדובר במצב חירום נדיר בו לוקות 3 מתוך 100 אלף נשים בהיריון בגילי 30 ומעלה. במצב זה נוצרת חסימה בוורידים המנקזים את הדם מהמוח. מצב זה נפוץ יחסית בהריון או לאחר הלידה ונחשב לאתגר רפואי חשוב בשל השפעותיו האפשריות על האישה ועל עוברה.
קריש הדם המוחי נגרם על ידי היווצרות קריש דם בוורידים המוחיים, מה שמוביל לעלייה בלחץ הדם המוחי ולפגיעה בניקוז הדם מהמוח. בהיריון ובתקופה שלאחר הלידה, הסיכון לקרישת דם עולה עקב שינויים פיזיולוגיים המתרחשים בגוף. רמות גבוהות של הורמון האסטרוגן במהלך ההיריון מגבירות את נטיית הדם להיקרש. בנוסף, עלייה בנפח הדם ולחץ הרחם על כלי הדם גורמים להאטה בזרימת הדם בוורידים, מה שמוביל להגברת הסיכון להיווצרות קרישים.
בעוד שמחלות הקשורות לכלי דם מוחיים נפוצות יותר בגיל מבוגר, קריש דם מסוג CVT מופיע לעיתים קרובות דווקא בקרב נשים בגילאי 20-40. התופעה נגרמת כתוצאה מהשינויים הפיזיולוגיים המיוחדים להיריון וללידה, שבהם יש עלייה בסיכון לקרישת דם בגלל שינויים הורמונליים ולחצים מכניים על כלי הדם.
על פי הידוע מפרסומים קודמים ותמונות, גל גדות נהגה, לפחות בעבר, לעשן. עישון עלול להיות גורם סיכון לקריש דם מוחי. הוא גורם לנזק לכלי הדם כולל הוורידי םהמוחיים, על ידי הגברת דלקת, פגיעה בשכבת האנדותל – השכבה הפנימית של כלי הדם, וצמצום היכולת של כלי הדם לשמור על זרימה תקינה.
עישון מעלה גם את רמת הפיברינוגן בדם, שהוא חלבון המעודד קרישת דם. בנוסף הוא מפחית את פעילות החומרים המונעים קרישה הטבעיים של הגוף. עישון גם פוגע ברמות החמצן בדם על ידי הכנסת פחמן חד חמצני, מה שעלול להכביד על תפקוד המוח ולגרום לסיכון מוגבר לקרישי דם.
התסמינים של CVT מגוונים ותלויים במיקום הקריש ובחומרתו. לרוב מופיעים כאבי ראש חזקים ומתמשכים שאינם חולפים בטיפול רגיל. בנוסף, עשויות להתרחש הפרעות ראייה כמו טשטוש או ירידה בחדות הראייה, ולעיתים גם בחילות והקאות נלוות לכאבי הראש. במקרים חמורים יותר, ייתכנו תסמינים נוירולוגיים כמו חולשה בצד אחד של הגוף, התקפי פרכוסים או שינויים במצב ההכרה, מה שמדגיש את הצורך באבחון מוקדם.
אבחון CVT דורש בדיקות הדמיה מתקדמות. בדיקת MRI עם אנגיוגרפיה (MRV) נחשבת לכלי המרכזי לאיתור חסימות בוורידים המוחיים. בבדיקה זו מבצעים צילום של המוח כשכלי הדם המוחיים צבועים, כך שניתן לראות את שלמותם ולאתר קרישי דם. במקרים מסוימים מתבצע גם CT עם חומר ניגוד כדי לזהות קרישים או שטפי דם. בנוסף, בדיקות דם עשויות לשמש לאיתור מצבים תורשתיים או נרכשים המגבירים את הנטייה לקרישת דם.
הטיפול מבוסס בעיקר על מתן נוגדי קרישה כמו הפרין או קלקסן, שמטרתם למנוע החמרת הקריש ולסייע בספיגתו. במקביל, ניתן טיפול תומך, הכולל מתן נוזלים, תרופות להורדת לחץ תוך-גולגולתי וטיפול בפרכוסים, במידת הצורך. במקרים נדירים של CVT חמור במיוחד, ייתכן צורך בהתערבות פולשנית לפירוק הקריש באמצעות צנתור מוחי. גל גדות עברה טיפול חירום, וכפי הנראה הוא כלל צנתור מוחי.
למרות חומרתו של האירוע המוחי, מרבית המטופלות מחלימות לחלוטין בעזרת טיפול נכון ומוקדם. כ-80%-85% מהמטופלות חוזרות לתפקוד מלא ללא שארית נוירולוגית. עם זאת, במקרים מסוימים ייתכן סיכון מוגבר לאירועים טרומבוטיים בעתיד, במיוחד אם קיימת נטייה לקרישת דם. עבור מרבית המטופלות, ניתן להמשיך בהיריון עתידי, אך יש צורך במעקב צמוד ובטיפול מונע בנוגדי קרישה לאורך ההיריון.
