הוא ראש הממשלה הוותיק ביותר בישראל, ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממנו, המספר הגדול ביותר של הקולות הגיע לו ולמפלגתו פעם אחר פעם. אבל אחרי ה-7 באוקטובר, הפופולריות של ביבי ירדה. עכשיו אני יודע את זה בנימין נתניהו יש לו מעריצים רבים בחוגים נוצריים במערב. הוא פוליטיקאי מבריק. אבל מעל הכל אומרים שביבי הוא המתקשר והרטוריקאי הטוב ביותר של ישראל. אף אחד לא מדבר יותר טוב מביבי. וזה מרתק אנשים מבית ומחוץ.
מצביעיו בליכוד מתלהבים מהאופן שבו מנהיג עממי חייב, מעל הכל, לדבר. "אף אחד לא מדבר יותר טוב מזה ביביובלעדיו אתה לא יכול להנהיג עם כמו ישראל ולהגן עליו על הבמה העולמית." אבל זה מוביל אוטומטית לנקודה בהקשר התנ"כי שאומרת שדיבור הוא לא הדבר הכי חשוב בהנהגת עם, אלא רוח אלוהים. משה לא ידע לדבר טוב, אבל אחיו אהרון היה דובר לצדו.
לא כולם בישראל בצד של בנימין נתניהו, ולא כולם רואים בו ראש ממשלת מילים. אז אני רוצה להכיר לכם שיר ששמעתי ברדיו בסוף השבוע. תרגמתי אותו בשבילכם כדי שתוכלו לקבל קצת תובנה לגבי מה שכמה ישראלים חושבים על בנימין נתניהו.
זה שיר של דורי בן זאב (75), מגיש רדיו, פזמונאי, זמר, שחקן, קומיקאי, קול ומפיק מוזיקלי ישראלי. במשך שנים, בכל יום שישי, שעתיים לפני כניסת השבת, אני מאזין לתוכנית שלו "סוף שבוע עם דורי בן זאב" ברדיו 88. אני אוהב את תוכנית הרדיו שלו, שמכינה אותי לשבת. דורי שולט היטב בשפה העברית ויודע לשחק עם מילים ושורשים בעברית בשנינות, כישרון והומור. אף אחד בארץ לא יכול לעשות את זה כמוהו. וכך חרז דורי שיר על קוסם במדינה ששמו לא חשוב. ולקוסם הזה היה טריק – הוא ידע לדבר.
במדינה ששמה לא חשוב, נחת ביום בהיר קוסם, קוסם עם טריק אחד בלבד, אבל טריק ענק.
האיש ידע לדבר בלי להגיד כלום! מילים, מילים, הוא ירה החוצה, בלי "עין רעה", איזו הצגה, אפילו השטן לא היה יכול ליצור אותה.
וכשמישהו שאל: "תגיד לי, מה הוא אמר?", הם ענו: "זו הגדולה שלו, הוא לא אמר כלום!" הקהל נדהם: “הוא קוסם גדול. איך הוא יכול לדבר ובכל זאת לא לומר כלום! הוקוס פוקוס, אברקדברה, יקירתי, איזה כוח דיבור!"
הוא דיבר ודיבר ודיבר ודיבר, ולא משנה אם יצא מזה משהו, כשהוא שבר את המהירות של כלום, כולם שמעו מיד את המפץ.
האנשים השתגעו: "וואו, איזה נואם" וצעקו לדייל: "אנחנו רוצים הדרן" ומכל העולם, כולל האו"ם, רצו ללמוד ממנו את אומנות הדיבור בפני קהל.
מיד עם כניסתו, קם האו"ם כולו על רגליו כדי להעניק לו מחיאות כפיים סוערות. הוקוס פוקוס, אברקדברה, יקירתי, איזה כוח דיבור!
אז איש המילים עלה לגדולה, הוא חי כמו מלך ואשתו כמו מלכה, אף אחד לא יצא מעבר לבלה-בלה-בלה עד שבוקר אחד נחשף הבלוף.
באותה שעה שמו כולם לב: כשצריך אותו, האיש נעלם, ולסמוך עליו זה כמו לסמוך על קורי עכביש, כי יש כאן מילים, אבל אין אנשים כלל!
הקהל נדהם: "איפה הקוסם? מי שבלי לומר מילה יש לו רוב בגוש פרלמנטרי, עם כל כך אברקדברה וכוח דיבור כזה, איך יכול להיות שהמצב במדינה כל כך גרוע?"
לשיר הזה יש מוסר השכל – שעדיין יש הבדל בין מנהיג לקוסם, שקוסם תמיד יכול לשלוף אס מהשרוול, אבל אז אין הבדל בין מדינה לקרקס.
"במדינה ששמה לא חשוב, ביום בהיר נחת קוסם אדיר, קוסם עם רק טריק אחד, אבל טריק אדיר, הוא ידע לדבר בלי להגיד כלום!"
אמנם אתה אולי לא מסכים עם איך שדורי כתב על ביבי בלי להזכיר את שמו, אבל עובדה בקרב העם היא שרבים כבר לא יכולים לסבול את מה שבנימין נתניהו אומר ועושה – אפילו בקרב מצביעי הליכוד הימניים שלו.