קו כחול יותר ויותר דק בין ישראל ללבנון

משקיפים גיאופוליטיים מתמודדים שוב עם מצב רעוע במזרח התיכון שלאחר ה-7 באוקטובר 2023. ההסלמה האחרונה בפעולות האיבה בין ישראל לחיזבאללה היא רק ההתפתחות האחרונה בסכסוך ממושך שהורשה להימשך כמעט שני עשורים. חיזבאללה וישראל התעמתו לראשונה במהלך סכסוך דרום לבנון ב-1985, למרות שהמאבק הגדול ביותר שלהם היה מלחמת לבנון ב-2006. המתיחות נותרה גבוהה מאז, עם שני הצדדים באופן קבוע מחליפים מכות אבל אף פעם לא ממש מסלימה למלחמה כוללת. ניתוח זה מבקש לפרק את מצב העניינים הנוכחי ולחקור את ההשלכות של המשבר ההולך וגובר.

את שורשי המתיחות הנוכחית ניתן לייחס לנסיגות צבא ההגנה הישראלי (צה"ל) מרצועת עזה. 2005 ולבנון פנימה 2006. מאז הותר לחמאס ולחיזבאללה להגדיל את יכולותיהם, ללא פיקוח של ישראל במידה רבה. בעוד שלישראל הייתה מדיניות של "לכסח את הדשא" בעזה – כלומר, שיגור באופן קבוע התקפות לתוך הרצועה כדי להשפיל את היכולות של חמאס – זה לא מנע מהקבוצה הפלסטינית לבנות יותר מ חמש מאות קילומטרים של המנהרה, הנכס הגדול ביותר שלה במלחמתה נגד ישראל. לצורך הקשר, חמאס בנה מערכת רכבת תחתית בערך בגודל של הרכבת התחתית של לונדון. פעולותיה של ישראל כלפי חיזבאללה היו מנותקות עוד יותר מאז 2006, מוגבלות במידה רבה לתקיפות נגד חיזבאללה וחיל משמרות המהפכה האסלאמית (משמרות המהפכה) בסוריה. זה אפשר לחיזבאללה להרחיב מאוד את מלאי הטילים שלו, מה שנותן לקבוצה את היכולת להסלים את הסכסוך נגד ישראל הרבה מעבר למלחמות קודמות. התוצאה היא מצב הפכפך הדומה לטינדרבוקס.

בעוד אירועים אחרונים, כמו תקיפה אווירית ישראלית ב-3 ביולי שהרגה את מוחמד נעמה נאצר, בכיר בחיזבאללה מְפַקֵד בדרום לבנון, המתחים החריפו, הם רק סימפטומים של סכסוך עמוק הרבה יותר וארוך שנים. חילופי האש המתמשכים מעבר לגבול ישראל-לבנון הם חלק מסדרה של פיגועים שמאפיינים את מערכת היחסים בין יריבים אלה במשך שנים.

רוח הרפאים של מלחמה בקנה מידה מלא בין ישראל לחיזבאללה מתנשא. ארסנל הרקטות הנרחב של חיזבאללה, שהתרחב משמעותית מאז 2006, מהווה איום חמור על אזרחים ישראלים. ההערכות הישראליות מציינות את הארסנל של חיזבאללה בערך 150,000 רקטות וטילים, בעוד שפקיד כוח קודס של משמרות המהפכה התפאר במאגר של יותר מ 1 מיליון. יהיה הנתון אשר יהיה, לא מדובר בטילים בסיסיים כמו רקטות הקסאם של חמאס; של חיזבאללה מַחסָן נֶשֶׁק הוא מתוחכם ומסוכן יותר – החל מה-Fajr-5 הקטנה יותר, עם טווח של 75 קילומטרים, ועד לטילים בליסטיים רבי עוצמה כמו גרסאות הפתח-110 והסקאד, שיכולים לפגוע בכל מקום בישראל. עד כה, זה אילץ פינוי המוני של מסביב שישים אלף תושבי ישראל מצפון הארץ.

הטווח והמטען של הטילים הללו אפשרו גם לחיזבאללה לאיים על מדינות כמו קַפרִיסִין נגד מתן כל סיוע לצה"ל, כלומר לקבוצה יש יכולת לגרור צדדים שלישיים לסכסוך רחב יותר. יתר על כן, מתקפה צבאית ישראלית בלבנון עלולה לעורר תגובות מבעלי בריתו של חיזבאללה ברחבי האזור, כולל תימן, סוריה, עיראק ואיראן. המצב מסובך בשל פוטנציאל הסכסוך הישיר בין ישראל לאיראן, שהוא כבר לא רק מושג אקדמי לאחר תגובות התגמול בין האויבים ב אַפּרִיל.

בחזית הפנים, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מתמודד עם שפע של אתגרים. מעבר ללחץ להבטחת גבול הצפון, הוא מתמודד עם משבר בני הערובה המתמשך, היעדר תוכנית "יום שאחרי" ברורה לעזה, ועימותים פוליטיים פנימיים. אישומים לשחיתות מתנשאים על נתניהו, אך כיום מונעים מחסינותו כראש ממשלה. יריבויות פוליטיות ומשברים מקומיים, כמו זה בנוגע ל בית משפט עליון, הודחו בצד בשל ממשלת האחדות שהוקמה לאחר ה-7 באוקטובר 2023. עם זאת, סוגיות הבסיס הללו מתעכבות רק בגלל הצורך הקיומי להביס את חמאס. ברגע שהאיום ישכך או שהאוכלוסיה הישראלית תתעייף מהמלחמה, הנושאים הללו יתעוררו מחדש.

החזית הצפונית עם חיזבאללה עשויה לשמש הסחת דעת מהנושאים הדוחקים הללו, ולאפשר לנתניהו להכפיל את החששות הביטחוניים. גם חיזבאללה מתמודד עם לחצים מבית. לבנון נותרה ללא ראש מדינה כבר שנתיים, וסיעות פוליטיות שונות דוחפות להתארגנות בנשיאות. היעדר רשות מבצעת מתפקדת ומאוחדת הוביל לחוסר מעש פוליטי על רקע המשבר הבנקאי הגובר במדינה, מאיים ליצור את אחד המשברים הכלכליים הגרועים ביותר מאז 1857. צמיחת התוצר המקומי הגולמי הריאלי (תמ"ג) התכווצה ב-6.7 אחוזים ב-2019, ואחריה התכווצות נוספת של יותר מ-20 אחוזים בשנת 2020. האבטלה עומדת כיום על יותר מ- 11 אחוז. חיזבאללה חייב לאזן בין מחויבותו האידיאולוגית להתנגדות נגד ישראל לבין המציאות המורכבת של הפוליטיקה הלבנונית וההשלכות האפשריות של הסלמה.

ממשל ג'ו ביידן גם מוצא את עצמו במצב רעוע, עם כמה פקידים מעוררים את האזעקה על המשבר המתפתח וחוששים שישראל וחיזבאללה עלולים לזלזל בסיכונים הכרוכים במעשיהם. על הממשל לנווט באיזון עדין: להראות תמיכה בלתי מעורערת בישראל ובו זמנית לנסות למנוע סכסוך אזורי רחב יותר. שיקולים פוליטיים מקומיים מסבכים עוד יותר את פעולת האיזון הזו, כאשר הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר מתקרבות והפוטנציאל לביקורת משני עברי המעבר. המאמצים הדיפלומטיים לפתור את המשבר הזה עומדים בפני אתגרים משמעותיים. גם אם היה משא ומתן על הפסקת אש בעזה וחיזבאללה יפסיק את התקפות הרקטות שלו, לא סביר שישראל תשב בשקט עם הידיעה על איום כה גדול בצפון שלה. זה מציב את הדיפלומטיה האמריקנית בעמדה קשה של מציאת תמריצים לחיזבאללה לסגת מעמדת כוח תוך מתן מענה לדאגות הביטחוניות של ישראל.

הועלו שאלות לגבי יעילותם של הערוצים הדיפלומטיים הנוכחיים, במיוחד תפקידו של עמוס הוכשטיין כראשי שַׁגְרִיר. בעוד להוכשטיין יש ניסיון בדיפלומטיה הקשורה לאנרגיה בין לבנון לישראל, הרקע שלו כחייל צה"ל לשעבר וחוסר הניסיון הרב שלו במשא ומתן גיאופוליטי בעל סיכון גבוה מעוררים חששות לגבי התאמתו לתווך במצב שעלול להיות נפיץ זה.

ההשלכות של מלחמה בין ישראל לחיזבאללה יהיו קטסטרופליות. סכסוך כזה ימשוך ככל הנראה את ארצות הברית בצורה הרבה יותר מהותית, ועשוי לסמן חזרה ל"מלחמות לנצח" שהממשלים האחרונים ביקשו להימנע מהן. הפוטנציאל של לוחמים הנתמכים על ידי איראן מרחבי האזור להצטרף לחיזבאללה בעימות נגד ישראל מוסיף עוד רובד של מורכבות וסיכון למצב. ככל שמעריכים את מצב העניינים הנוכחי, ברור שהמצב במזרח התיכון נותר הפכפך ומסוכן ביותר. זה לא שלום שביר, אלא מצב בעירה שמאיים להסלים למה שאפשר לאפיין כ"מלחמה לנצח בסטרואידים". חילופי האש המתמשכים והסיכון הגבוה לחישוב שגוי הופכים את הסיכוי לסכסוך אזורי רחב יותר לאיום בפתח.

הקהילה הבינלאומית, בראשות ארצות הברית, חייבת להכפיל את מאמציה הדיפלומטיים ולהמשיך לדרבן לאיפוק מכל הצדדים. עם זאת, מאמצים אלו חייבים להיות מובלים על ידי אנשי מקצוע מנוסים בעלי הבנה עמוקה של מורכבות האזור. ההימור גבוה במיוחד, וההשלכות של מלחמה בקנה מידה מלא יהיו קשות הן לאזור והן ליציבות הגלובלית.

דניאל אלקינס הוא המייסד והנשיא של איגוד המבצעים המיוחדים של אמריקה. לשעבר כומתה ירוקה ולוחם מבצעים מיוחדים, הוא גם חבר בפרויקט ללוחמה בטרור של המועצה האטלנטית.

הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן מייצגות את עמדות ממשלת ארצות הברית או משרד ההגנה.

לקריאה נוספת

תמונה: מפקד הגייס הספרדי של כוחות הביניים של האו"ם בלבנון (יוניפי"ל) נראה בעמדת יוניפי"ל ליד כפרקלה. ככל שהתגבר המאבק בין חיזבאללה, קבוצה מגובת איראן והכוחות הישראליים, כוח הביניים של האו"ם בלבנון, יוניפי"ל עומד בפני אתגר לבצע את משימת שמירת השלום בדרום לבנון ליד הגבול. יוניפי"ל מסייעת כעת לממשלת לבנון לשמור על שלום ויציבות מעבר ל"קו הכחול". דרך רויטרס