מאט לואיס:
ובכן, ראשית, אני חושב שאנחנו צריכים לשרטט קווים אדומים על האויבים שלנו, לא על בני בריתנו, נכון?
אבל אני חושב שלביידן יש בעיה כרגע, וזו בעיה פוליטית. זה אקסיומטי בפוליטיקה שאם תנסה לרצות את כולם, בסופו של דבר לא תמצא חן בעיני אף אחד. ועד עכשיו, אני חושב שמבחינה מקומית, במונחים של פוליטיקה פנימית כאן באמריקה, לג'ו ביידן הייתה בעיה בהחלט עם סוג של פרוגרסיבים צעירים שלא היו מרוצים מכך שהוא עומד בתקיפות עם ישראל.
אני חושב שעכשיו זה נעשה מבולבל. ואני חושב שאנחנו עכשיו בעמדה שבה, מספר אחת, אין זה סביר שהפרוגרסיבים הצעירים האלה שקוראים לו דברים כמו ג'נוסייד ג'ו הולכים לאהוב את ג'ו ביידן ולהצביע עבורו. עם זאת, הוא גם מסתכן בניכור, מספר שתיים, של דמוקרטים שהם פרו-ישראלים, סוג של הזרם המרכזי של הדמוקרטים.
והדבר הנוסף שלדעתי לא ממש מדברים עליו הוא ההשפעה שעשויה להיות לזה על שמרנים שלעולם לא טראמפ. ראינו אנשים כמו ליז צ'ייני, ניקי היילי, מיט רומני יוצאים ומגנים בחריפות את ההערות של ג'ו ביידן על רפיח.
זכור, ניקי היילי, רק השבוע, קיבלה 21 אחוז מהקולות בפריימריז רפובליקני באינדיאנה. יש אנשים שם שהיו פתוחים להצביע לג'ו ביידן. ואני חושב שהם פחות סבירים היום מאשר לפני שבוע.
