קיר סטארמר, המנהיג של מפלגת הלייבור של בריטניההנהנה באהדה כשאם צעירה נזכרת, במונחים מחרידים, כיצד צפתה בצילומי טלוויזיה במעגל סגור של הדקירה הקטלנית של בנה בן ה-21, שליבו ננעץ במכה אחת.
"תודה לך על זה", אמר מר סטארמר קודר לאישה ולקרובי משפחה אחרים של קורבנות פיגועי סכינים, כשהם עמדו סביב שולחן עץ בשבוע שעבר, ושוחחו על דרכים להילחם בפשע אלים. "זה ממש ממש חזק."
זה לא היה אירוע הקמפיין הכי מרגיש טוב עבורו מועמד בשבוע שלפני בחירות שמפלגת האופוזיציה שלו צפויה לנצח. אבל זה היה לגמרי באופיו של מר סטארמר, עורך דין לזכויות אדם לשעבר בן 61, שעדיין מתנהג פחות כמו פוליטיקאי מאשר תובע שמגיש תיק.
רציני, אינטנסיבי, מעשי ולא שופע כריזמה, מר סטארמר מוצא את עצמו על סף ניצחון סוחף פוטנציאלי ללא כוח הכוכבים שסימן מנהיגים בריטים קודמים על מפתן השלטון, בין אם מרגרט תאצ'ר, אלופת השוק החופשי משנות השמונים, או טוני בלייר, האווטאר של "בריטאניה מגניבה".
ובכל זאת, מר סטארמר הצליח להשוות הישג פוליטי שניתן לטעון: פחות מעשור לאחר כניסתו לפרלמנט, ופחות מחמש שנים לאחר שהמפלגה שלו ספגה את התבוסה הקשה ביותר בבחירות מאז שנות ה-30, הוא הפך את הלייבור ביעילות חסרת רחמים למפלגה נבחרת, מושך אותו למרכז על מדיניות מפתח תוך ניצול מחדלים של שלושה ראשי ממשלה שמרנים.
"אל תשכח מה הם עשו," אמר מר סטארמר בעצרת בלונדון ביום שבת, תוך שהוא צעד על הבמה בחולצה לבנה מהודקת עם שרוולים מופשלים. "אל תשכח את שער המסיבה, אל תשכח את חוזה קוביד, אל תשכח את השקרים, אל תשכח את הזיופים."
בפירוט המצעד הזה של שערוריות ומשברים שמרניים, הוא הרים את הקהל של 350 אנשים על רגליו. אבל זה היה רגע נדיר של אש, שתופס את החידה של מר סטארמר.
הסקרים שצופים כי מפלגתו תזכה ברוב הפוך בפרלמנט ביום חמישי מעידים גם על כך שהוא לא אהוב על הבוחרים הבריטים. הם נאבקים להתחמם לאדם שנראה פחות נינוח בזירה הפוליטית מאשר באולם בית המשפט שבו הצטיין.
"הוא לא עושה את הצד הביצועי של הפוליטיקה", אמר טום בולדווין, יועץ לשעבר במפלגת הלייבור שפרסם ביוגרפיה של מר סטארמר. בעוד פוליטיקאים אחרים שואפים לרטוריקה נוסקת, מר סטארמר מדבר ברצינות על פתרון בעיות מעשי והצבת אבני בניין זה על זה.
"אף אחד לא יצפה בזה," אמר מר בולדווין. "זה משעמם. אבל בסוף זה אולי תגלה שהוא בנה בית".
ג'יל רוטר, עובד מדינה בכיר לשעבר שהוא עמית מחקר בקבוצת המחקר הלונדונית בריטניה באירופה משתנה, אמר: "הוא היה באכזריות – יש שיגידו משעמם עד כדי משעמם – בדיסציפלינה שלו. הוא לא הולך להרעיד את הלב, אבל הוא נראה יחסית ראש ממשלה".
למר סטארמר, שגדל במשפחת פועלים בסארי, מחוץ ללונדון, הייתה ילדות לא קלה. יחסיו עם אביו, יצרן כלים, היו רחוקים. אמו, אחות, סבלה ממחלה מתישה שהובילה אותה לבית החולים ויצאה ממנו. מר סטארמר הפך לבוגר הקולג' הראשון במשפחתו, ולמד תחילה באוניברסיטת לידס, ולאחר מכן משפטים באוקספורד.
שלו היה משק בית שמאלני. מר סטארמר נקרא על שמו של קיר הארדי, איש האיגודים המקצועיים הסקוטי והמנהיג הראשון של הלייבור. מאוחר יותר הוא נזכר שרצה כנער שיקראו לו במקום דייב או פיט.
כעורך דין צעיר, מר סטארמר ייצג מפגינים שהואשמו בהוצאת דיבה על ידי רשת המזון המהיר מקדונלד'ס, קם להיות התובע הראשי של בריטניה וזכה לתואר אבירות. כבר אז, הוא השתמש במוחו המשפטי כדי לשכנע שופטים ולא את התיאטרון באולם בית המשפט להשפיע על חבר מושבעים, מוניטין פשוט וניל שהלך בעקבותיו לפוליטיקה.
בוריס ג'ונסון, ראש הממשלה לשעבר, שדיבר עליו בפרלמנט, כינה אותו פעם "קפטן Crasheroonie Snoozefest".
למר סטארמר אולי אין את ה-one-liners הנוצצים של יריבו, אבל הוא הפנה את כישוריו הפורנזיים למר ג'ונסון מצולק השערוריות, ועזר לחשוף חוסר אמיתות שסיפר על מסיבות ברחוב דאונינג שנערכו במהלך נעילת קוביד.
כששמרנים שאלו אם גם מר סטארמר הפר את חוקי הסגירה בכך שאכל בירה וארוחת ערב הודית עם עמיתים באפריל 2021, הוא נשבע לפרוש אם המשטרה תמצא שטעה. הוא נוקה – פרק שלדבריו בעלות ברית הציג את דבקותו הקפדנית בכללים והציע ניגוד מוחלט למנהיגי המפלגה השמרנית.
אבל הפשרות הפוליטיות של מר סטארמר עוררו שאלות לגבי גישתו. הוא שירת את מנהיג הלייבור לשעבר מהשמאל ג'רמי קורבין, ולקח אחריות על מדיניות הברקזיט בתקופה שבה רבים מהמתונים במפלגה סירבו להצטרף לצוותו.
כאשר מר קורבין פרש מתפקידו לאחר שהפסיד ב-2019, מר סטארמר מיקם את עצמו כיורשו, וזכה במצע שכלל מספיק מהמדיניות של מר קורבין כדי להרגיע את השמאל החזק דאז של המפלגה.
אולם לאחר שנבחר, תפס מר סטארמר את השליטה במנגנון המפלגה וביצע ציר מדהים למרכז הפוליטי. הוא ביטל את הצעתו של מר קורבין להלאים את תעשיית האנרגיה של בריטניה, הבטיח לא להעלות מסים על משפחות עובדות והתחייב לתמוך בצבא בריטניה, בתקווה לגרש תווית אנטי-פטריוטית שדבקה בלייבור בתקופת קורבין.
מר סטארמר גם ביטל את האנטישמיות שזיהמה את שורות המפלגה תחת מר קורבין. למרות שהוא לא יצר קשר בין זה לבין חייו האישיים, אשתו, ויקטוריה סטארמר, באה ממשפחה יהודית בלונדון.
גב' סטארמר, העובדת כמומחית לבריאות תעסוקתית בשירות הבריאות הלאומי, נוכחת מדי פעם במסלול הקמפיין. לבני הזוג שני ילדים מתבגרים, שעל פרטיותם הם שומרים בחירוף נפש. בהתאם למורשת אשתו, המשפחה שומרת לפעמים על מסורות יהודיות בבית.
בגלות את מר קורבין, מר סטארמר הפגין צד חסר רחמים. הוא אפילו חסם את מר קורבין מלהתמודד על כיסאו כמועמד הלייבור, למרות שהוא מנהל קמפיין כעצמאי. עוזריו של מר סטארמר שלטו בקפדנות ברשימת המורשים לרוץ לפרלמנט, ונשכו מועמדים אחרים שנראו כשמאליים מדי.
בני בריתו של מר סטארמר אומרים שהוא מודע לגבולותיו ועובד קשה כדי לטפל בחולשותיו. למרות שהוא אינו נואם טבעי, נאומיו השתפרו מאז ימיו הראשונים בפרלמנט, כאשר אחד המבקרים השווה את הופעתו ל"צפייה בקהל בפסטיבל ספרותי מאזין לקריאה של TS אליוט".
ועדיין, המוניטין של קהות מתמשך.
"איך קיר סטארמר ממריץ את החדר?" ג'יליאן קיגן, מזכירת החינוך, שאלה לאחרונה לפני שמסרה את הפאנץ' שלה: "הוא עוזב את זה".
הביקורת גועשת. "הוא לא אוהב את התג המשעמם," אמר מר בולדווין. "אף אחד לא אוהב שקוראים לו משעמם; הוא ממש לא אוהב את זה."
חבריו של מר סטארמר מתארים אדם עם חוש הומור, חיי בית חמימים ותשוקות אמיתיות מחוץ לפוליטיקה. למרות ניתוח בברך, הוא עדיין משחק כדורגל באופן קבוע ותחרותי (לעתים קרובות שומר את מגרש המשחקים ובוחר את הקבוצה). הוא אוהד נלהב של ארסנל, מועדון הכדורגל שמשחק לא רחוק מביתו בצפון לונדון.
במובנים מסוימים, מר סטארמר נעזר בהגעתו לאחרונה לפרלמנט. הוא לא נקלע לסכסוכים המשותפים של ממשלות הלייבור הקודמות או נגוע בנאמנות למנהיגים לשעבר כמו גורדון בראון ומר בלייר, למרות שהוא ומר סטארמר מנהלים כעת מערכת יחסים פורחת.
יש גם חסרונות. יש יחסית מעט נאמני סטארמר שמוכנים להילחם איתו בבור. אותו חוסר תשוקה משתרע על מצביעים רבים. הם עשויים למצוא את הלייבור פחות מעורר התנגדות ממה שהיה תחת מר קורבין, אבל זה לא אומר שהם מצביעים בהתרגשות.
"מטרתו של קיר סטארמר הייתה להפסיק לתת לאנשים סיבות להצביע נגד הלייבור, והוא הצליח מאוד בכך", אמר סטיבן פילדינג, פרופסור אמריטוס להיסטוריה פוליטית באוניברסיטת נוטינגהאם באנגליה. "הוא פחות טוב במתן סיבות לאנשים להצביע ללייבור".
אותה תחושת חוסר שלמות תלויה גם על אלה שמעריצים את מר סטארמר. למרות השעות הרבות שמר בולדווין בילה איתו בחקר הביוגרפיה שלו, הוא אמר שיש "משהו מעט בלתי ניתן להשגה" במנהיג הלייבור. "הוא אדם קשור מאוד שלא סומך בקלות," אמר מר בולדווין. "הוא לא שלשול רגשית."
בעוד שמר סטארמר התחיל לדבר יותר על הסיפור האישי שלו, ההתייחסויות התכופות שלו להיות "בנו של יצרן כלים" שגדל ב"חצי חצץ" – בית משפחתו הצנוע הדו-משפחתי – עלולות להיראות סתמיות, אפילו רובוטיות. .
"הוא לא מבין למה הוא צריך להציג אותו ואת כל העבודות הפנימיות שלו לתצוגה פומבית", אמר מר בולדווין, שאמר שלפעמים הוא מתקשה לקבל יותר מאשר תשובות חד-הברות ממר סטארמר בשאלות אישיות. פעם אחת, הוא נזכר שביקש ממנו לפרט על תחושותיו לגבי אירוע שהציק לו.
התגובה הייתה תמציתית, ישירה ומעטה עזרה. "'הייתי,' אמר מר סטארמר, לפי הביוגרף שלו, "'מאוד מוטרד'".
