HAMMAMET, תוניסיה: בעיירת החוף של תוניסיה, Hammamet, דחפורים דוחפים בשקידה חול ממדבר סמוך אל חוף פופולרי בניסיון למנוע ממנו להיעלם עקב שחיקה.
"החוף הזה הוא תמונת הגלויה של חמאמט", אמר איש הסביבה צ'יהב בן פרדג', מציץ בנוסטלגיה בחוף יסמין האייקוני של העיירה.
"זה נצרב במוחנו מאז ילדותנו", הוסיף, כשהפועלים פעלו להחזיר את קו המים המרכזי של תוניסיה לתפארתו החולית לשעבר.
כמו אזורי חוף רבים אחרים בצפון אפריקה, שחיקה חמורה הובילה לכך שרבים מהחופים החוליים של חמאמט נעלמו בשנים האחרונות, וגבו מחיר ממוקד החגים כ-65 קילומטרים (40 מייל) מזרחית לבירה תוניס.
קווי החוף ברחבי העולם נמצאים בשטף טבעי מתמיד, כאשר הימים תובעים ומפקידים משקעים.
אבל פעילות אנושית, כולל פיתוח נכסי חוף וכריית חול מהחוף, מאיצה משמעותית את שחיקת החופים.
בין שאר ההשפעות, בנייה והגנות חופיות באזור אחד יכולות לעצור משקעים מלעבור לאורך קו החוף, ולהשאיר חופים קיימים נטולי חומר חדש.
מחקרים הראו גם שההשפעות של שינויי האקלים, לרבות עליית הטמפרטורות וגובה פני הים, מחמירות את התופעה.
בים התיכון, שבו המרכז הלאומי הבריטי לאוקיאנוגרפיה אומר כי מפלס הים עלו בקצב גבוה יותר ב-20 השנים האחרונות מאשר במאה ה-20 כולה, קווי החוף משתנים במהירות.
הים גם מתחמם ב-20% מהר יותר משאר העולם, לפי האו"ם.
קו החוף של תוניסיה היה נכס מרכזי עבור המדינה הים תיכונית עם כלכלה מתקשה, שכן היא שואפת לארח כ-10 מיליון תיירים השנה.
התיירות מהווה עד 14% מהתמ"ג של המדינה, ומספקת עשרות אלפי מקומות עבודה במדינה שבה האבטלה מגיעה ל-16% ו-40% בקרב צעירים.
תוניסיה כבר איבדה יותר מ-90 קילומטרים של חופים בגלל שחיקה, לפי נתונים רשמיים מהשנה שעברה.
מתוך 570 הקילומטרים החופים החוליים במדינה המתאימים לשחייה, 190 קילומטרים נמצאים בסיכון מיידי להיעלם, לפי דיווחים תוניסאים.
רוב החופים המושפעים ביותר משחיקה נמצאים ליד ערים.
הארגונים הסביבתיים של תוניסיה, כמו גם הסוכנות הממשלתית להגנה ופיתוח חופים (APAL), מאשימים את השחיקה המהירה בעיקר בפעילות אנושית ובבנייה בחוף, שלדבריהם מחמירה עוד יותר בשל שינויי האקלים.
"פרויקטי בנייה לא תוכננו לכבד את הדינמיקה החופית", אמר גורם רשמי ב-APAL ל-AFP.
כדי להציל את חוף האמאמט, אחד הנפגעים ביותר בתוניסיה על פי הבנק העולמי, הרשויות החלו בחודש שעבר להעביר כ-750 משאיות מלאות בחול ממחוז המדבר קאירואן, במרחק של כ-110 קילומטרים משם.
APAL, הפועלת תחת המשרד לאיכות הסביבה, הייתה במירוץ נגד הזמן למילוי החוף לפני שיא עונת התיירות.
אבל בעוד שבנייה מחדש של חופים, המכונה הזנת חופים, עשויה להיות פתרון מהיר, "זה לא פתרון בר קיימא", אמר בן פרדג'.
"ייתכן שהחול הזה לא יחזיק הרבה זמן", הוסיף מזכ"ל האגודה לחינוך סביבתי.
"ניתן לבלוע אותו תוך כמה ימים במקרה של סערה", אמר, כפי שהיה בקיץ 2023.
התהליך יכול להיות גם יקר.
רשויות החוף העריכו את עלות השבת החול לשלושה חופים בחמאמט, מונאסטיר וספאקס ב-3.9 מיליון דינר תוניסאי (1.25 מיליון דולר).
אבל עבור המקומיים, שחזור חוף הים היקר שלהם שווה את הכסף.
חוף יסמין "הוא חלון ראווה לחמאמט", אמר נרג'ס בואסקר, שמנהל את מלון מנרה בעיר ומוביל את פדרציית המלונות האזורית.
"אנחנו חייבים לקחת בחזרה את החוף שלנו שהים בלע", אמרה וקראה לאזן בין שמירה על הנוף, האהוב על ידי מקומיים ומבקרים זרים כאחד, לבין מאבק בשחיקת החוף.
"מבחינתנו, העדיפות היא לא לגעת ביופייה של העיר", אמרה.
בואסקר אמרה שהיא ראתה מודעות גוברת בקרב הרשויות, אבל מילוי החופים בחול הוא עדיין הימור.
"אנחנו לא יודעים איך הים יגיב", הוסיפה.
