שר החוץ גדעון סער ימריא מחר (רביעי) לביקור מדיני בגרמניה. במהלך הביקור יקיים רצף פגישות מדיניות עם שר החוץ של גרמניה יוהאן וודפול, שר הפנים אלכסנדר דוברינדט, שרת החינוך קארין פרין, ראש ממשלת בוואריה מרקוס זדר, יו"ר ועדת החוץ ארמין לאשט ובכירים נוספים בממשל. כמו כן, יבקר באנדרטת השואה יחד עם שר החוץ וודפול. במהלך הביקור, ייפגש סער עם ראשי הקהילה היהודית בגרמניה ויקיים ראיונות לתקשורת הגרמנית.
נסיעתו של סער מתרחשת בניסיון להוריד את המתיחות, זאת לאחר גל ביקורת חריף נגד ישראל שהגיע מצד גורמים בכירים בגרמניה. הקנצלר פרידריך מרץ, שנחשב לתומך נלהב של ישראל ואף מחזיק במשרדו תמונה של חוף זיקים שהותקף על ידי מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר, הטיח היום (שלישי) ביקורת חריפה נגד פעילות צה"ל ברצועת עזה. "מה שהצבא הישראלי עושה ברצועת עזה, אני כבר לא מבין את המטרה", אמר מרץ והוסיף כי "לפגוע באוכלוסייה האזרחית בצורה כזאת, כפי שקורה יותר ויותר בימים האחרונים, כבר לא ניתן להצדיק כמלחמה בטרור".
שר החוץ הגרמני וודפול, שביקר לאחרונה בארץ ונפגש עם שר החוץ סער, אמר כי עלולות להיות "השלכות לא מוגדרות", בהתבטאות שמסמנות שבירה של עשרות שנות תמיכה גרמנית ללא תנאים בישראל. במקביל, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הגרמנייה אמרה כי מותם של ילדים במלחמה בעזה היה "מתועב".
מלחמת חרבות ברזל, שלפי דיווחים גרמה לעשרות אלפי הרוגים ברצועת עזה, תרמה לשינוי משמעותי בדעת הקהל הגרמנית. רק 36% מהגרמנים רואים כעת את ישראל באור חיובי, ירידה של 10 נקודות אחוז מלפני ארבע שנים, על פי סקר של קרן ברטלסמן. גרמנים מתחת לגיל 40 רואים את עצמם פחות מעודכנים בנוגע לישראל מבני 60 ומעלה, והם גם פחות נוטים להאמין שהיחסים צריכים להיות מעוצבים באמצעות זיכרון השואה.
השינוי הזה הציב את מרץ בפני מצב מורכב, שלאחר זכייתו בבחירות הלאומיות בחודש פברואר האחרון הבטיח לראש הממשלה בנימין נתניהו שיעזור לו להתמודד עם צו מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי אם יבקר בגרמניה. "הם מבינים שיש להם שתי התחייבויות מנוגדות וצריכים לבחור ביניהן", אמר משה צימרמן, היסטוריון בולט של גרמניה באוניברסיטה העברית, "בעבר הם היו אומרים שהחובה שלהם כלפי ישראל היא העיקרית. עכשיו הם צריכים לשקול את החלופה האחרת".
הטריגר לשינוי הרטורי של המנהיגים הגרמנים הגיע כשעבר מועד ה-25 במאי מבלי שישראל נענתה לקריאה האירופית להסרה מלאה של המצור על סיוע הומניטרי לרצועת עזה. שר החוץ הגרמני אמר שלא יכולה להיות עוד "סולידריות חובה" עם ישראל, בעוד שר האוצר לארס קלינגביל אמר כי זכויות אדם מופרות ברצועת עזה.
השינוי המדאיג מביא את גרמניה להתיישר עם השותפות האירופיות הגדולות, שהחלו להתבטא בביקורתיות נגד ישראל, לאחר תקופה של היסוס. צרפת ובריטניה, יחד עם קנדה, הביעו מסר דומה בשבוע שעבר, וגם איטליה הצטרפה אליהן ביום רביעי. ראש הממשלה נתניהו לא איחר להגיב והאשים את מנהיגי בריטניה, צרפת וקנדה שהם "בצד הלא נכון של ההיסטוריה".
בכנס על אנטישמיות שהתקיים בירושלים ביום רביעי, שר החוץ סער אמר כי ישראל היא "המדינה הכי מותקפת ומאוימת בעולם", והוסיף: "הניסיון לשלול מישראל את זכותה להגן על עצמה הוא נורא". לאורך המלחמה, ישראל הכחישה את הפרת החוק הבינלאומי בעזה ואמרה שהיא מכוונת לפגוע רק במחבלי חמאס.
כרגע, ההשלכות על המדיניות הגרמנית אינן ברורות. גרמניה ממשיכה למכור נשק לישראל, נותרה השותפה הסחר האירופית הגדולה ביותר שלה וכן לצד ישראל בתיק הרצח העם של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. "זה שינוי רטורי והוא יכול להיות מאוד משמעותי", אמר עומר ברטוב, היסטוריון שואה באוניברסיטת בראון בארצות הברית, "אבל חיל הים הישראלי מיוצר בגרמניה וכרגע הוא יורה פגזים לתוך עזה. כל עוד הם לא נוקטים צעד כלשהו קונקרטי, אין לנתניהו סיבה לדאוג כרגע".
