תינוקות – במיוחד בחודשים הראשונים לחייהם – משנים את צבע הצואה שלהם בתדירות גבוהה, מה שגורם להורים רבים לתהות האם מדובר בבעיה או בשינוי טבעי.
צבע ירוק בצואה, אשר לעיתים נראה מרתיע או בלתי רגיל, נחשב במרבית המקרים לתגובה נורמלית של מערכת העיכול, ואינו דורש כל טיפול מיוחד. יחד עם זאת, ישנם מצבים שבהם שינוי כזה עלול להעיד על תהליך פתולוגי, ולכן חשוב להכיר את ההבדלים ולדעת מתי צריך לפנות לרופא.
אצל תינוקות יונקים, אחד הגורמים השכיחים ביותר לצואה ירוקה הוא שתיית חלב קדמי בלבד. חלב קדמי הוא החלב שיוצא מהשד בתחילת ההנקה – הוא מכיל פחות שומן אך יותר סוכר (לקטוז), ונראה מימי יותר.
כאשר התינוק אינו יונק מספיק זמן כדי להגיע לחלב האחורי, העשיר יותר בשומן, כמות עודפת של לקטוז נכנסת למעי, וכתוצאה מכך הצואה עלולה להיות ירוקה, מימית ולעיתים מוקצפת. פתרון פשוט למצב זה הוא לאפשר לתינוק לינוק פרק זמן ארוך יותר מאותו צד, לפני שמחליפים שד, כדי שיגיע גם לחלב ה"אחורי".
גם אצל תינוקות שניזונים מתחליפי חלב, הצואה הירוקה נחשבת לתופעה נפוצה. תחליפי חלב מועשרים לרוב בברזל, אשר עלול להשפיע על צבע הצואה. מדובר בתגובה עיכולית תקינה, שאינה מצביעה על בעיה רפואית כלשהי. אין צורך להחליף פורמולה בגלל שינוי צבע, כל עוד התינוק רגוע, יונק היטב, עולה במשקל ואינו סובל מתסמינים אחרים.
תוספי ברזל, שמומלצים בישראל לכל התינוקות מגיל ארבעה חודשים, עלולים גם הם לגרום לצואה כהה או ירקרקה, תוצאה של תגובה כימית בין הברזל לבין מערכת העיכול. גם תוספים הניתנים לאם מניקה עלולים להשפיע על צבע הצואה של התינוק, אך אין בכך כל סכנה, והצבע צפוי להשתנות בהמשך.
עם המעבר למוצקים – בדרך כלל סביב גיל חצי שנה – צבעי הצואה ממשיכים להשתנות. מזונות כמו אפונה, תרד, ברוקולי או דלעת יכולים לצבוע את הצואה בגוון ירוק. זהו תהליך טבעי, שמצביע על כך שמערכת העיכול מתחילה לעבד מזון מוצק, ואין סיבה לדאגה.
יחד עם זאת, ישנם מצבים שבהם צבע ירוק של הצואה עלול להעיד על בעיה רפואית. כאשר הצואה מלווה בשלשולים מרובים, ריח חריף במיוחד, דם, ריר, ירידה בתיאבון או במשקל, חום או עצבנות יוצאת דופן – יש צורך בבדיקה רפואית.
מעבר מהיר מדי של המזון במעי, כמו במצבים של גסטרואנטריטיס נגיפי או חיידקי, עלול לגרום לשינויים בצבע ובמרקם הצואה. גם רגישות לחלבון חלב פרה או ללקטוז עלולה להתבטא בצואה ירוקה, במיוחד כאשר מופיעה גזים, קוליק או חוסר שקט.
במקרים נדירים מאוד, צואה ירוקה ממושכת עלולה להופיע גם אצל תינוקות הסובלים ממחלות ספיגה במעי הדק, כמו צליאק בגיל מבוגר יותר, או זיהומים כרוניים, אך בדרך כלל יש סימנים נוספים ברקע. במצבים אלה, הצואה עלולה להיות גם שומנית, מימית או מרובה מאוד. אם יש חשד קליני כזה, הרופא ימליץ על בדיקות דם, תרבית צואה ולעיתים גם בדיקת תפקודי בלוטת התריס.
חשוב לזכור כי צבע הצואה לבדו אינו מדד מדויק לבריאותו של התינוק. הרופא ישקול תמיד את ההקשר הרחב: גיל התינוק, סוג ההזנה, משך הזמן שבו הופיעה הצואה הירוקה, מצב רוחו הכללי של התינוק, תיאבון, קצב עלייה במשקל ותסמינים נוספים אם קיימים. רוב ההורים נבהלים מהצבע, אך ברוב המקרים – זהו רק שלב התפתחותי רגיל.
בשורה התחתונה, צואה ירוקה אצל תינוקות היא תופעה שכיחה מאוד, ולעיתים אף צפויה. כאשר אין סימנים נוספים כמו שלשולים מרובים, חום גבוה, הקאות, דם בצואה או ירידה במשקל – אין צורך לדאוג או לפנות לרופא. עם זאת, אם מופיעים תסמינים נוספים, או אם יש חשש מצד ההורה – עדיף לבדוק ולהיות בטוחים. מערכת העיכול של תינוקות עדיין בתהליך הבשלה, ושינויים בצבע, מרקם וריח הצואה הם חלק טבעי מההתפתחות הזו.
