הורות גם בגיל מבוגר: ועדת הבריאות של הכנסת, שבה ודנה היום (שני) בנגישות להפריות חוץ גופיות. לדברי ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שיטרית (הליכוד) ״בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה עקבית בגיל הנישואין בישראל. מטבע הדברים הדרך ההורית מתחילה בגיל יותר מאוחר. מאחורי הנתונים האלו ניצבות נשים בגיל 45 ובכל זאת מדיניות המשרד מונעת מהן סבסוד ציבורי, והמגבלה הנהוגה כיום לסבסוד עד גיל 45 נקבעה בשנת 2014, חלף עשור ועדיין אין שום שינוי במדיניות המשרד.
״אני מציעה מתווה אחראי ומאוזן, במסגרתו נאפשר לנשים בגילאי 45 עד 47 לגשת לטיפולי IVF בסבסוד המדינה – בכפוף לבדיקה רפואית מקיפה שתבחן את סיכויי ההצלחה. אם יתברר כי הסיכוי להיריון עומד על 1% ומעלה – מבחינתי מדובר ב-100%. חייבים לממש עבורן את הזכות לסבסוד, כפי שראוי במדינה שמכבדת את עקרון השוויון ואת זכותה של אישה להפוך לאם. אם אאלץ לחוקק חוק על מנת לשנות את המצב הקיים – אעשה זאת". ד"ר גאוטמן אלהאבדיה, מומחה פוריות מדובאי שהשתתף בדיון, טען כי סיכוי הנשים מעל גיל 45 להרות הוא 15-12%.
יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) קרא למשרד הבריאות לסייע לנשים גם בגיל מבוגר, "ולא לגרור רגליים, להכשיל ולחסום". לפי הרב משה שלזינגר, יו"ר "פרי חיים", ניתן להתחיל טיפול – ולפי מידת הסיכוי להחליט אם להמשיכו. לדברי פרופ' גליה אורון, ממלאת-מקום יו"ר האגודה לחקר הפוריות, רוב הנשים מתחילות טיפולים לפני גיל 45, והארכת האפשרות עד גיל 47 בצורה גורפת, תסב נזק לציבור בכלל ולמטופלות בפרט. היא לא שללה הקמת ועדת חריגים שתאשר זאת. אוריאן כהן-רייזנר, יו"ר פורום מטופלות הפוריות, הדגישה כי אם עדיין קיימת האפשרות הביולוגית לשאיבת ביציות גם בגיל 47, אין לשלול אפשרות חוקית לעשות זאת.
פרופ' טליה אלדר-גבע, מנהלת מחלקה פריון והולדה במשרד הבריאות, השיבה כי סל הבריאות קבע זכאות למימון לטיפול פוריות הוא עד גיל 45, אך הטיפול נתון לחלוטין לשיקולו של הרופא. הנחיות קליניות מאיגודים רפואיים ממליצים להפסיק מקצועית טיפולים בגיל 44. ועדות חריגים קיימות בכל קופות החולים, והן מאשרות גם מימון מחוץ לסל. עו"ד טל פוקס, מהלשכה המשפטית במשרד, ציינה כי הנחיה קלינית זו אומצה ע"י המשרד, ולכן נקבעה ההגבלה בסל הבריאות, כמו כל טיפול המוגבל בסל, ונתון להצדקה רפואית.
לפי מיכאל פואה, יו"ר "בוחרים במשפחה", נושא השימוש בהפריה חוץ גופית הוא "בעל השלכות חברתיות שמדינת ישראל כלל לא דנה בהם. עד עכשיו לא היה מאגר ביציות ורק בזכות עתירה שלנו פרסם משרד המשפטים לראשונה את התקנות להקמת המאגר, ורק בזכות עתירה שלנו הקים משרד הבריאות את מאגר רישום בנקי הזרע. אין ראיה מערכתית – אלא רק טיפול וניסיון לפתרון מצוקות שיכול להיות יוצרות מצוקות יותר גדולות. הגיע הזמן לטיפול ודיון מערכתי".
