הקרן הגדולה בעולם חילקה את ההימור שלה ב -11 חברות ישראליות והיא בודקת יותר.
קרן העושר הריבונית של נורווגיה בסך 2 טריליון דולר אומרת כי היא מסתיימת את כל החוזים עם מנהלי הנכסים המטפלים בהשקעותיה הישראליות וחילקה חלקים מתיק העבודות שלה.
ההכרזה ביום שני הגיעה לאחר שביקורת דחופה שהושקה בשבוע שעבר לאחר שדיווחי התקשורת אמרו כי הקרן בנתה נתח בקבוצת מנועי סילון ישראלית זה מספק שירותים לצבא ישראל, כולל שמירה על מטוסי קרב, כמלחמת רצח העם של ישראל בעזה והאוכלוסייה הפלסטינית משתוללת.
הקרן, זרוע הבנק המרכזי של נורווגיה והגדולה בעולם, החזיקה בהימור ב -61 חברות ישראליות החל מה -30 ביוני, אולם בימים האחרונים חוטו את ההימור ב -11 מהם, נכתב בהצהרה.
"כעת נמכרנו לחלוטין מהתפקידים האלה", נמסר מהקרן והוסיף כי היא ממשיכה לבדוק את החברות הישראליות בגין סילוק פוטנציאלי.
ניקולאי טנגן, מנכ"ל חברת Norges Bank Management, אמר בהצהרה כי "אמצעים אלה ננקטו בתגובה לנסיבות יוצאות דופן. המצב בעזה הוא משבר הומניטרי רציני.
"אנו מושקעים בחברות הפועלות במדינה במלחמה, והתנאים בגדה המערבית ובעזה החמירו לאחרונה. בתגובה, נתחזק עוד יותר את בדיקת הנאותות שלנו."
הקרן הצהירה כי "הקדיש תשומת לב מיוחדת מזמן לחברות הקשורות למלחמה וסכסוך".
"אנו עוקבים כל הזמן אחר ניהול הסיכונים של חברות הקשורות לאזורי סכסוך וכבוד לזכויות אדם", נכתב.
ממשלת נורווגיה החלה את סקירתו לאחר שאפטנפוסטן, העיתון המוביל במדינה, חשפה כי לקרן היה חלק במעברי Bet Shemesh Engines Ltd (BSEL), המספקת חלקים למטוסי קרב ישראלים שנפרסים במלחמה בעזה.
ראש ממשלת נורווגיה ג'ונאס גאהר חנות אמר אז שההשקעה "מדאיגה".
הקרן הריבונית, שבבעלותה סטייקס ב 8,700 חברות ברחבי העולם, מכרה את ההימור שלה בחברת אנרגיה ישראלית וקבוצת טלקומוניקציה בשנה האחרונה.
ביוני החליטה גם קרן הפנסיה הגדולה של נורווגיה לנתק את קשריו עם חברות שעושות עסקים עם ישראל. עם זאת, באותו חודש דחה הפרלמנט של נורווגיה את ההצעה לקרן שתפרק מכל החברות עם פעילויות בשטח פלסטיני הכבוש.
כמה מחברות הפיננסיות הגדולות באירופה קיצצו את קשריהן לחברות ישראליות או לבעלי קשרים למדינה, על פי ניתוח הגשתם של סוכנות הידיעות רויטרס, כאשר לחץ מתגלה מפעילים וממשלות לסיום המלחמה בעזה.
בחודש שעבר, פרנצ'סקה אלבנזה, האו"ם המיוחד של האו"ם בשטח הפלסטיני הכבוש, קרא למדינות לנתק את כל הקשרים הסחר והפיננסיים עם ישראל, כולל אמברגו של נשק מלא, ולמשוך תמיכה בינלאומית במה שכינה "כלכלת רצח עם"ו
בדו"ח שכותרתו מכלכלת הכיבוש לכלכלת רצח עם, אלבנזה פירטה "את המכונות התאגידיות שקיבלו את הפרויקט המתנחל-קולוניאלי של ישראל של העקירה והחלפת הפלסטינים בשטח הכבוש".
הדו"ח שימש חברות – כולל יצרני נשק, ענקי טכנולוגיה, חברות מכונות כבדות ומוסדות פיננסיים – על "השותפותם" בדיכוי ישראל בפלסטינים לקיים הרחבות ישראליות על אדמות כבושות כדי לאפשר מעקב והרגם של פלסטינים.
