ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, בקושי יתפוס את רגליו מתחת לשולחן ברחוב דאונינג 10 לפני שיטוס לוושינגטון בשבוע הקרוב כדי להשתתף בפסגת נאט"ו. שבוע לאחר מכן, הוא יארח את 50 מנהיגי אירופה בפגישת אבטחה בארמון בלנהיים, מקום הולדתו של וינסטון צ'רצ'יל.
זה קורס מזורז במדינה גלובלית עבור מר סטארמר, ראש ממשלת הלייבור הראשון בבריטניה מזה 14 שנים. אבל זה גם ייתן לו את ההזדמנות להקרין דימוי של בריטניה שאינה אופיינית בעידן שלאחר הברקזיט: מדינה יציבה, קונבנציונלית, מרכז-שמאל בתוך גל של בעלות ברית מעורערות פוליטית.
בוושינגטון, מר סטארמר ייתקל בנשיא ביידן, שמתנגד לקריאות לנטוש את המירוץ שלו לבחירה מחדש בגלל ירידה הקשורה לגיל. הוא ייפגש עם הנשיא עמנואל מקרון, שניסיונו לעשות זאת להדוף את הימין הקיצוני נראה כי בצרפת חזרו, ועם הקנצלר אולף שולץ הגרמני, שהקואליציה שלו הייתה נחלש מהתקדמות הימין הקשה בבחירות לפרלמנט האירופי.
של מר סטארמר הצלחה עם העבודה עשוי לעורר תקוות בקרב חלק שהחיבוק של בריטניה עם מפלגת מרכז-שמאל עשוי להיות משוכפל בצרפת ובארצות הברית. אבל זה סביר באותה מידה שבריטניה יכולה להיות מבשר של משהו אחר: מרד אנטי-מכהנים ופופוליזם רותחת, המגולם בבריטניה על ידי המפלגה הרפורמית המורדת, שיכול להופיע במקום אחר. זה היה המקרה ב-2016, כאשר הבוחרים תמכו במשאל העם על הברקזיט שישה חודשים לפני שארצות הברית בחרה בדונלד ג'יי טראמפ.
המעבר של בריטניה ללייבור, ציינו אנליסטים, לא היה על אידיאולוגיה אלא על עייפות מממשלה שמרנית וחוסר אמון במוסדות פוליטיים בכלל. אותה עייפות קיימת בצרפת, תחת נשיא מרכז לא פופולרי, ובארצות הברית, תחת נשיא דמוקרטי מזדקן.
אולם לעת עתה, דיפלומטים אמרו כי ניצחונו המדהים של מר סטארמר בבחירות יעניק לו ברק של אבק כוכבים פוליטי עם חבריו המנהיגים, אשר ניצחונות כאלה היו במחסור לאחרונה.
"הניצחון העצום פירושו שהוא יספוג בפסגת נאט"ו", אמר קים דארוך, ששימש כשגריר בריטניה בוושינגטון. “כולם ירצו לדבר איתו; כולם ירצו סלפי איתו".
בהתאם להתנהלות הבחירות לנשיאות ארה"ב, מר סטארמר יכול יום אחד אפילו למצוא את עצמו במצב לא שונה מזה של קנצלרית גרמניה אחרת, אנגלה מרקל, שנראתה כמעוז הסדר הבינלאומי מבוסס הכללים כאשר מר טראמפ היה נשיא .
אולם כדי שמר סטארמר יניח את המעטפת הזו, הוא יצטרך למצוא דרך להזניק את כלכלת בריטניה, לדברי מר דארוך. כוח דיפלומטי מתאם עם כוח כלכלי, והכלכלה האנמית של בריטניה – בשילוב עם כוחה החלטה לעזוב את האיחוד האירופי – צמצם את תפקידה של המדינה בעניינים בינלאומיים.
מר דארוך אמר גם שמר סטארמר צריך להתגבר על המוניטין שלו בזהירות ולנסות לעשות משהו נועז עם אירופה. הוא שלל הצטרפות חוזרת לשוק הכלכלי היחיד העצום של הגוש, שכן משמעות הדבר היא לאפשר לאנשים מאירופה את החופש לחיות ולעבוד בבריטניה, או באיגוד המכס שלה, מה שאומר קבלת חלק מכללי הגוש בנושא תעריפים ומכסים.
כל עסקה משמעותית תהיה כרוכה בחילופים קשים, אבל מר סטארמר, שהתנגד לעזיבת האיחוד האירופי, אינו נושא את המטען של קודמי השמרנים כמו בוריס ג'ונסון, שעמד בחזית קמפיין הברקזיט וטיפח מוניטין כמי שהתענג על פיספוס עם אירופאים.
"הם לא נעלבו על ידי הלייבור כפי שהיו על ידי הטוריים", אמר מר דארוך, ששימש גם כנציג הקבוע של בריטניה באיחוד האירופי. "אין לו את המורשת הזאת; אין לו את המטען הזה."
מר סטארמר נסע רבות לחו"ל כשהיה עורך דין לזכויות אדם. אבל מומחיותו אינה טמונה במדיניות חוץ, ובמהלך מערכת הבחירות הוא ביקש בעיקר להימנע מאור יום משמעותי מול הממשלה השמרנית בשני הנושאים המרכזיים של היום: המלחמות באוקראינה ובעזה.
מר סטארמר התחייב לשמור על תמיכתה הצבאית של בריטניה באוקראינה, אשר נהנתה מגיבוי ציבורי רחב מתחילת המלחמה. כמנהיג מפלגת הלייבור, הוא עבד קשה כדי להתנער ממוניטין של עוינות לנאט"ו וחשדנות כלפי הצבא שהשתרש תחת קודמו, ג'רמי קורבין.
"אחד הדברים שהיו הרות אסון תחת קורבין הוא שלא הייתה לו מחויבות לנאט"ו, לא הייתה לו מחויבות להגנה, ואנשים לא אהבו את זה", אמר רוברט פורד, פרופסור למדעי המדינה ב- אוניברסיטת מנצ'סטר.
ישראל ועזה מציבות בעיה מסובכת יותר עבור מר סטארמר. הוא קרא להפסקת אש בסכסוך, אך לקח לו זמן להגיע לשם, מה שהכעיס את אלה מהאגף השמאלי של מפלגתו, כמו גם את תומכי הלייבור המוסלמים.
ההדהודים האלקטורליים היו גדולים מהצפוי. ג'ונתן אשוורת', מחוקק מלייבור שעשוי להתמנות לקבינט של מר סטארמר, איבד באופן בלתי צפוי את מושבו במחוז הדרומי של לסטר לשוקאט אדם, עצמאי שהכריז, "זה למען תושבי עזה", במהלך נאום הניצחון שלו.
אפילו חלקו של מר סטארמר בהצבעה במושב שלו בצפון לונדון ירד ב-17 נקודות אחוז בהשוואה לבחירות ב-2019, בין השאר בגלל אתגר של עצמאי שהביע כעס על עמדת העבודה על ישראל והמלחמה בעזה.
ישראל עלולה להמשיך להרגיז את מר סטארמר, כשם שיש לה את מר ביידן ומר מקרון. שניהם ספגו ביקורת על כך שהם נשארו זמן רב מדי עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל כך שלא גינו בתוקף את התנהלותה של ישראל במלחמה בעזה.
דיוויד לאמי, שמונה לשר החוץ על ידי מר סטארמר ביום שישי, תיאר את גישתו של הבוס שלו למלחמה כפי שעוצבה על פי הרקע שלו כעורך דין לזכויות אדם. הוא אמר פנימה ראיון באפריל כי מר סטארמר ימשיך לתמוך בישראל אך ידרוש ממנה לציית לחוק הבינלאומי.
"המצב בעזה הוא תיאור של גיהנום עלי אדמות", אמר מר לאמי. "רעב מעשה ידי אדם, אין סיוע רפואי משמעותי בכלל, אנשים אוכלים קקטוס. מפלגת הלייבור מילאה את התפקיד הטוב ביותר שיכלה כמפלגת אופוזיציה".
מר לאמי אמר שממשלת לייבור תמזג ערכים פרוגרסיביים עם גישה מציאותית לעולם – נוסחה שהוא כינה "ריאליזם מתקדם".
"הייתה הרבה חשיבה קסומה בתקופת בוריס ג'ונסון, תרזה מיי, ליז טרוס, רישי סונק", אמר מר לאמי, בהתייחס לארבעת ראשי הממשלה השמרנים שקדמו למר סטארמר. "וחזרה לאחור לעידן שעבר מזמן, ולא מספיק התמקדות באתגרים של היום."
