לאחרונה נערכה שיחת טלפון משמעותית בין נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שבה עלו סוגיות מהותיות ביחסי שתי המדינות. בראיון למעריב עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ומומחה לטורקיה, מתבהרת תמונת המורכבות הפוליטית הטורקית, הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית.
במהלך השיחה עלתה סוגיית חזרתה של טורקיה לתוכנית מטוסי ה-F-35 האמריקאית. ד"ר ינרוג'ק מבהיר כי זו אינה החלטה שנמצאת בידיו של טראמפ: "זו החלטה שהתקבלה על ידי המדינה האמריקאית עצמה. יש חוק אמריקאי CAATSA. זה בעצם משטר הסנקציות נגד יריביה של ארצות הברית. כל עוד טורקיה נופלת בתוך ההגדרה הזאת, כלומר, כל עוד בידיים טורקיות יש את הנשק הרוסי מערכות S-400, אז ארצות הברית לא יכולה להוציא את טורקיה מהקטגוריה הזאת".
הפתרון היחיד, לדבריו, הוא מכירת המערכת למדינה שלישית: "טורקיה יכולה למכור את זה לבעלות ברית שלה. וברגע שזה ייצא מסמכות הטורקית הישירה, אז כביכול, היא יכולה לשכנע את ארצות הברית שזה לא בבעלותה." עם זאת, ינרוג'ק מדגיש כי "כל עוד המערכות האלה עדיין יישארו על אדמת טורקיה, אין על מה לדבר פה".
בנוגע לסוגיית היציבות בסוריה והאינטרסים הביטחוניים של טורקיה, המומחה מציין הסכמה מסוימת בין טורקיה לארה"ב, במיוחד בצפון המדינה: "ההסכם האחרון שהושג בין אל ג'ולאני למנהיג המחתרת הכורדית הסורית, מזלום עבדי בסוריה, זה היה כמובן תחת חסות אמריקאית. האמריקאים בעצם דחקו את הכורדים כדי שהם ינרמלו את היחסים עם המשטר של אל ג'ולאני. כולנו יודעים שזה בעצם סולל את הדרך לנסיגה האמריקאית הצבאית מצפון סוריה".
"ולכן אני רואה פה שטורקיה וארה״ב דווקא בצפון סוריה להבדיל מדרום, אז הם רואים מאותה נקודת מבט, מאותה הזווית ראייה, ופשוט הם מסירים את הבעיות מביניהם בפאן הצפון סורי", מוסיף ינרוג'ק. לעומת זאת, "דרום זה נושא אחר לחלוטין, יש לנו פה את ישראל, יש לנו פה את דרוזים, ואין פה איזשהו הסכם שהושג על ידי המשטר כפי שראינו בצפון המדינה".
בזירה הפנימית הטורקית, ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, הפך לדמות מרכזית באופוזיציה. כאשר נשאל אם יש לאימאמאולו סיכוי אמיתי להתמודד מול ארדואן בבחירות לנשיאות, ד"ר ינרוג'ק משיב: "כמובן יש לו סיכוי, אבל כעת מתנהל נגדו איזשהו ציד מכשפות. ארדואן מנסה כרגע להוכיח שכביכול התואר ראשון של ראש העיר איסטנבול זה לא אותנטי, לא כאילו מזויף, כי לפי החוק הטורקי, אם לנשיא אין תואר ראשון לפחות, אז הוא לא יוכל להיבחר".
"ואפילו אם יצליח לעשות זאת, הוא עדיין לא יוכל בסופו של דבר להתחרות מול ארדואן באותם תנאים", מוסיף החוקר. "ארדואן משתמש בכל המשאבים, בכל היכולות של המדינה הטורקית כדי לעשות את התעמולה שלו. ראינו את הדוגמה הזאת בבחירות האחרונות בטורקיה. כלומר, כל תהליך הבחירות, אפשר להגיד, לא כזה הוגן, אבל התוצאה בעצם משקפת את המציאות".
ביחס לאימאמאולו עצמו, מציין ינרוג'ק כי הוא "מביא איזושהי רוח חדשה. הוא ממפלגה חילונית, בדומה לארדואן הוא גם משמש כראש העיר איסטנבול. בעבר גם ארדואן שימש כראש העיר איסטנבול. והוא יותר צעיר, ושינוי בעצם, רוחות של שינוי".
למרות שסקרים הראו בעבר כי אימאמאולו עשוי להביס את ארדואן, החוקר מטיל ספק בכך: "לפי הסקרים שראינו, אם וכאשר הוא היה רץ בבחירות הקודמות מול ארדואן, אז היינו יכולים לראות שהוא, לפחות לפי הסקרים, יכול היה להביס אותו וכולי, אבל בסופו של דבר הוא לא הפך להיות המועמד המרכזי של האופוזיציה. אני גם רוצה להטיל בזה ספק כמה הסקרים משקפים את המציאות, כי הרי ראינו בבחירות האחרונות הכלליות בטורקיה, ראינו את רעידת האדמה והכלכלה המתדרדרת ולמרות כל הסקרים חשבנו שכאילו ארדואן היה אמור להפסיד, אז ראינו בסופו של דבר, עם 52% של כלל הקולות, הוא עוד הפעם הפך להיות נשיא המדינה".
ד"ר ינרוג'ק מתייחס גם לניסיונותיו של ארדואן לקדם שינוי בחוקה שיאפשר לו להתמודד על קדנציה נוספת: "לפי החוקה הנוכחית על מנת להשיג את התמיכה בפרלמנט, הוא זקוק לתמיכה של המפלגה הכורדית. עדיין אנחנו לא יודעים אם ההסכם שהושג בין הראש המחתרת הכורדית, הטורקית, שיושב בכלא, לבין ממשלת טורקיה תחזיק מעמד. אנחנו לא נחשפנו לתנאים של ההסכם הזה. עדיין לא ברור מה הכורדים השיגו מכל העסקה הזאת".
"אני חושב שעדיין מוקדם לדבר. כל עוד אנחנו לא נראה פה איזשהו צעדים מוחשיים בפרלמנט הטורקי. למשל, אם יביאו פה איזשהו הצעת חוק חדש כדי להביא לשינוי חוקתי, אז אנחנו נצטרך לראות כיצד המפלגה הכורדית תכריע על מדיניות ההצבעה, כלומר מה תהיה מדיניות ההצבעה של המפלגה הכורדית. ואז אנחנו יכולים להגיע לכל מיני מסקנות".
כשנשאל על קיומם של מועמדים נוספים באופוזיציה הטורקית שעשויים להוות איום על שלטונו של ארדואן, ינרוג'ק מציין: "יש את ראש העיר אנקרה, מנסור יאוואש, אני חושב שזה גם מוקדם לדבר עליו, כי אני לא רואה שהם יסתכסכו עם ראש העיר איסטנבול. אבל ממה שאני מתרשם, או ראש העיר איסטנבול יהיה המועמד הראשי, או ראש העיר אנקרה יהיה מועמד הראשי של האופוזיציה. במקרה הזה זה לא יהיה קל עבור ארדואן, אבל לפחות העיקרון העיקרי עבור ארדואן, שגם ראש העיר אנקרה הוא לא כל כך צעיר".
לבסוף, ד"ר ינרוג'ק מתייחס לתמיכת ארדואן במאמצי טראמפ לסיום המלחמה באוקראינה: "טורקיה לא רוצה לראות פה את ההמשך של המלחמה, זה כבר ידוע. הכלכלה הטורקית פגועה מהמלחמה הזאת. לפני המלחמה הכלכלה הטורקית נהנתה מתיירות נכנסת מאוקראינה למשל, בעקבות המלחמה למשל, זה נעצר. גם כל הייצוא האוקראיני לטורקיה פשוט הוגבל בצורה מאוד משמעותית בגלל המלחמה המתמשכת".
יתרה מכך, מבהיר החוקר, "טורקיה גם לא רוצה להיגרר למלחמה הכוללת. הרי טורקיה חברה בנאט"ו. אם נאט"ו בתור ברית תכריז מלחמה נגד רוסיה, אז גם טורקיה תצטרך להכריז מלחמה נגד רוסיה, שזה הדבר האחרון שאנקרה רוצה".
לדברי ינרוג'ק, ארדואן נוקט במדיניות חוץ עקבית בעניין זה: "אני לא מופתע מזה שארדואן תומך בסיום המלחמה, והוא גם נוקט פה מדיניות חוץ עקבית. הוא לא רק מפזר פה הצהרות של שלום בחזית האוקראינית, אלא גם הוא עושה את זה בחזית העזתית. הוא גם רוצה לראות את סיום המלחמה גם בחזית אצלנו. אז הוא יכול בעצם לשווק את זה לטראמפ כאיזושהי עמדה מוסרית כלפי כל האנושות".
התמונה העולה מדבריו של ד"ר ינרוג'ק מציגה את המציאות המורכבת של הפוליטיקה הטורקית: מחד, ארדואן משמר את כוחו בזירה הפנימית תוך שהוא פועל להארכת שלטונו באמצעים שונים; ומאידך, בזירה הבינלאומית, הוא מנווט בזהירות בין המזרח למערב, כשהוא מקדם אינטרסים כלכליים וביטחוניים עבור טורקיה. האופוזיציה, מצידה, מנסה להתארגן סביב כוחות חדשים, אך עדיין מתמודדת עם אתגרים משמעותיים אל מול עוצמתו של השלטון.
