האוליגרך רומן אברמוביץ', שידוע כבעלי מועדון צ'לסי בכדורגל לשעבר, הצליח היום (שני) לעלות לכותרות, אך הפעם לחרוג מעבר למדור הספורט. סוכנות הידיעות "רויטרס" דיווחה כי אברמוביץ' ומילארדרים נוספים מספקים רכיבים למפעלים רוסיים לייצור חומרי נפץ, אשר שימשו את צבא מוסקבה במהלך המלחמה באוקראינה.
על פי הדיווח מדובר במפעלי כימיקלים שהוקמו על ידי אילי הון מרוסיה או שנמצאים בבעלותם. "רויטרס" זיהתה חמש חברות כימיקלים, שבהן מחזיקים חמישה מיליארדרים שהוטלו עליהם סנקציות מהמערב.
חמש חברות אלה, ואיתם אנשי ההון שאחראים עליהן, סיפקו יותר מ-75% מהכימיקלים העיקריים שנשלחו ברכבות לכמה ממפעלי הנפץ הגדולים ברוסיה מתחילת המלחמה עם אוקראינה ועד ספטמבר 2024, כך על פי הדיווח.
הניתוח של סוכנות הידיעות מדגים לראשונה כיצד מפעלים כאלה, המהווים חלק ממכונת המלחמה של רוסיה, נשענים ומסתמכים על האנשים הללו.
מלבד אברמוביץ' שנכלל ברשימה, נמצא גם ואגיט אלקפרוב, שדורג באפריל על ידי "פורבס" כאיש העשיר ברוסיה עם הון המוערך ב-28.6 מיליארד דולר.
אברמוביץ' ואלקפרוב לא הגיבו לדיווח כשנתבקשו על כך. מטעם חברת "אברז" הנסחרת בלונדון, שאמברמוביץ' מחזיק ב-28% מבעלותה, נמסר כי היא "מספקת את הכימיקלים לשימוש אזרחי בלבד". "Lukoil", בית זיקוק שאלפקרוב מחזיק בו, אמר כי הוא "אינו מייצר חומרי נפץ או רכיבים אחרים כלשהם הקשורים לכך".
אנה נגורני, פרופסור מאוניברסיטת מסצ'וסטס החוקרת רשתות שרשרת אספקה הקשורות למלחמת אוקראינה-רוסיה ושסקרה את ממצאי "רויטרס", אמרה שחמש החברות המדוברות מסייעות למוסקבה לא רק על ידי אספקת רכיבים כימיים חיוניים לתחמושת, אלא גם על ידי רווחים נחוצים, כולל דשנים. "חברות הכימיות הללו אולי פועלות כאזרחיות, אבל הן מקיימות את המאמץ המלחמתי", אמר נגורני.
"רויטרס" ניתחה את תנועתם של יותר מ-600,000 משלוחי רכבת שנשאו את הכימיקלים הדרושים לייצור חומרי נפץ מהפלישה לאוקראינה בפברואר 2022 עד ספטמבר 2024.
אותם נתונים סופקו ל"רויטרס" על ידי מרכז הקוד הפתוח, ארגון לא ממשלתי בריטי המוקדש לאיסוף מודיעין זמין לציבור ולמעקב אחר הפרות פוטנציאליות של סנקציות. המרכז פירט את סוג המטען בכל קרון רכבת, המשקל, המוצא והיעד, וכן את שמות החברות ששלחו את הסחורה ואלו שקיבלו אותה.
"רויטרס" הצליבה את הנתונים עם שני מאגרי המידע כדי לאשר את דיוקם, אך טרם הצליחה לאשר את המידה שבה המפעלים קיבלו את המשלוחים.
הנתונים הראו כי החברות של המיליארדרים סיפקו מרכיבים חיוניים לחמישה מפעלי נפץ ואבק שריפה ברוסיה, הכפופים לסנקציות מערביות. אותם מפעלים הם חברות בת של יצרנית הנשק הרוסית הענקית ויצרנית הרכב "רוסטק".
באמצעות חשבוניות מס שהודלפו משנת 2023, "רויטרס" הצליחה גם לאמת שארבע מחברות הכימיקלים היו ספקיות לארבעה מיצרניות חומרי הנפץ.
הקרמלין, משרד ההגנה ורוסטק לא הגיבו לשאלות "רויטרס" לגבי תפקידן של חברות פרטיות-אזרחיות באספקת תעשיית התחמושת של רוסיה. תומס קלפוטקה, פרופסור לאנרגיה באוניברסיטת מינכן, שסייע ל"רויטרס" לנתח את הנתונים, אמר כי בעוד שלכל חומרי הגלם היו שימושים פוטנציאליים רבים, היו מספר כימיקלים ספציפיים הדרושים לייצור חומרי נפץ שהגיעו למפעלים מסוימים והרימו "דגלים אדומים".
הניתוח הנ"ל מספק ראיות חדשות לכך שהאסטרטגיה של המערב להטיל סנקציות על רוסיה כעונש על פלישתה לאוקראינה, לא הצליחה לבלום את הייצור הצבאי שלה, כך לפי מספר מומחים שרואיינו ל"רויטרס".
בעוד שהמיליארדרים עצמם נמצאים כולם תחת סנקציות מערביות, חברות הכימיקלים המעורבות חמקו במידה רבה מעונשים כספיים גדולים או איסורים על ייבוא סחורות קריטיות מארה"ב או מהאיחוד האירופי.
רוב הייצור של מפעלים כימיים אלה מתמקד במוצרים לשימוש בשוק הציבורי, כמו דשן לשימושי חקלאות. "בפוטנציה, תישקל הטלת סנקציות על החברות הללו היום", אמר פיטר הראל, בכיר לשעבר בבית הלבן שהיה מעורב בהטלת הסנקציות על רוסיה, והתייחס לממצאי "רויטרס".
עם זאת, מאניש נ. רייזאדה, פרופסור לחקלאות באוניברסיטת גואלף בקנדה, הזהיר כי הטלת סנקציות על חברות כימיקלים רוסיות עלולה לסכן מאות מיליוני חקלאים, בתמורה להשפעה כלכלית מינורית על רוסיה.
דוברי משרד האוצר האמריקאי ותוכנית הפיתוח של האו"ם סירבו להגיב לממצאי "רויטרס". דובר הנציבות האירופית, בתגובה לשאלות על חברות הכימיקלים, אמר: "אנו בוחנים באופן אקטיבי את האפשרויות לאמצעים נוספים להגברת הלחץ וסגירת פרצות באופן שימנע השלכות שליליות על ביטחון תזונתי".
הדובר הדגיש כי כל פעולה תגיע רק לאחר ניתוח מדוקדק של האפקטיביות של האמצעים בהם נעשה שימוש לצרכי מלחמה והשפעתם על חברות אירופיות. עם זאת, הוא ציין שהסנקציות של האיחוד האירופי כבר יחולו על החברות, גם אם הן לא יועדו להן ספציפית, אם הן נשלטות או בבעלותו של אדם שסנקציות כבר חלות עליו.
