נשיא איראן מסעוד פז'קיאן ומקבילו הרוסי, ולדימיר החמישי פוטין, חתמו ביום שישי על הסכם שיתוף פעולה גדול בקרמלין, המגבש ברית בין שתי מדינות המונעות מרצון הדדי לאתגר את המערב.
האמנה הייתה האחרונה שחתמה רוסיה עם מדינה המעורבת בסכסוך עם מדינות מערביות מאז פלשה מוסקבה לאוקראינה לפני כמעט שלוש שנים, ומייצגת מאמץ לשפר את מעמדה העולמי לפני תחילת הנשיאות השנייה של טראמפ.
איראן ורוסיה היו נתונים לסנקציות רבות על ידי המערב, והמסחר והפיננסים נמצאים בחזית האמנה שנחתמה ביום שישי.
ההסכם שפורסם מכסה סוגיות צבאיות ומפרט כי במקרה שאיראן או רוסיה יותקפו, החותמים על האמנה לא יתנו כל סיוע צבאי או אחר לתוקפן ש"יקל על המשך התוקפנות".
אלא שבניגוד להסכמים שחתמה מוסקבה עם בעלות ברית אחרות, העסקה עם איראן מפסיקה לכלול סעיף הגנה הדדי, לדברי שגריר איראן במוסקבה.
"העצמאות והביטחון של ארצנו, כמו גם הסתמכות עצמית, חשובים מאוד", אמר קאזם ג'לאלי ל-IRNA, סוכנות ידיעות איראנית, לפי TASS. "אנחנו לא מעוניינים להצטרף לשום גוש".
בנאום בקרמלין לקראת הפגישה, כינה מר פוטין את ביקורו של מר פז'קיאן "חשוב במיוחד" ואמר שההסכם שנחתם היה "גדול, בסיסי, מקיף".
מנהיגי איראן הציגו את הטיול כיותר מסתם ביקור ממלכתי, ואמרו שהוא מייצג נקודת מפנה אסטרטגית.
"הסכם זה הוא לא רק נקודת מפנה מרכזית שמחזקת את הקשרים הבילטרליים שלנו", כתב שר החוץ של איראן, עבאס אראחצ'י, ברשת המדיה החברתית טלגרם. הוא הוסיף, "זה לא רק הסכם מדיני, זה מפת הדרכים לעתיד".
דמיטרי ס' פסקוב, דובר הקרמלין, אמר כי עיתוי החתימה על האמנה לא נועד להסיט את תשומת הלב מההשבעה של מר טראמפ ביום שני, ומר ארגצ'י אמר לטלוויזיה הממלכתית באיראן שזה נקבע לפני חודשים.
מאז הפלישה לאוקראינה לפני כמעט שלוש שנים, מוסקבה וטהראן מתקרבות. איראן שלחה טילים בליסטיים קצרי טווח ומזל"טים לרוסיה, לפי לפקידים אמריקאים ואירופים, כדי לסייע למאמץ המלחמתי של הקרמלין. איראן הכחישה שהיא מספקת נשק למוסקבה.
הקרמלין סיפק תמיכה דיפלומטית מסוימת לטהראן, אך נאלץ לאזן את היחסים עם שמירה על קשרים עם סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות, שתיהן מתנגדי איראן. גם מוסקבה וגם טהראן ניצבו לאחרונה בפני כישלון גדול באזור עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה.
מאז תחילת המלחמה, רוסיה פועלת להתמודד עם מה שהיא רואה כהגמוניה מערבית אגרסיבית ואימפריאלית, בהנהגת ארצות הברית, על ידי יצירה ופורמליזציה של שורה של אמנות.
ביוני חתמה רוסיה על הסכם שותפות עם צפון קוריאה, ובדצמבר, אמנה ביטחונית עם בלארוס קבעה את פריסת הנשק הגרעיני הטקטי הרוסי באותה מדינה. שתי האמנות כללו סעיף הגנה הדדי.
רוסיה גם מובילה את מה שמכונה ארגון האמנה לביטחון קולקטיבי, הכולל את בלארוס ועוד כמה מדינות סובייטיות לשעבר, כולל ארמניה בקווקז, וקזחסטן, קירגיזסטן וטג'יקיסטן במרכז אסיה.
נועד כמשקל נגד לנאט"ו, הארגון מבוסס על עיקרון לפיו התקפה נגד חבר אחד צריכה להיתפס כהתקפה נגד כולם. הברית אותגרה לאחרונה כאשר ארמניה הקפיאה למעשה את חברותה.
איראן מצידה מתמודדת עם מפל של אתגרים בבית ובאזור, כאשר בעלות בריתה המיליטנטיות נחלשות וכלכלתה מבולבלת בגלל סנקציות. חזרתו של מר טראמפ לנשיא ארה"ב, ככל הנראה, תביא יותר לחץ ומאמצים מצד וושינגטון לבודד את איראן.
מלבד סוגיות ביטחוניות, רוסיה עובדת עם איראן ומדינות אחרות על מנת לפתח אלטרנטיבה לסוויפט בהנהגת המערב, שירות הודעות עולמי שמחבר יותר מ-11,000 מוסדות פיננסיים ומאפשר להם להתריע זה על זה על עסקאות ממתינות.
גם מוסקבה מקווה לבנות מסילת רכבת דרך איראן שתחבר את רוסיה ישירות עם נמלים במפרץ הפרסי. מר ארגצ'י אמר כי העסקה שנחתמה ביום שישי תאפשר לאיראן לשמש כמעבר ליצוא גז רוסי דרך רשת הצינורות שלה, ולהביא גז מהים הכספי לחופי המפרץ הפרסי. זה אומר, לדבריו, שאיראן "הופכת למרכז מרכזי ליצוא גז".
מר ג'לאלי, השגריר ברוסיה, אמר לתקשורת האיראנית כי מנהיגי רוסיה ואיראן הבינו שהסכם ישן יותר בין שתי המדינות מיושן ואינו משקף את המציאות של הסדר העולמי והאזורי הנוכחי.
ההסכם החדש, אמר, "לוקח בחשבון כל היבט של היחסים הבילטרליים שלנו, כולל התנוחה הפוליטית שלנו. איך אנחנו רואים כוח ואיך אנחנו מתקדמים ביחד".
