במשך שנים, רוסיה עמדה בסתר מנהיגים אוטוריטריים, ניצלה משאבי טבע ונלחמה בקיצונים במספר מדינות אפריקאיות.
רוסיה פעלה דרך קבוצת וגנר, רשת צללים של יועצים פוליטיים, יזמים ושכירי חרב. אבל הוא מעולם לא חשף עד כמה היא שולטת בפעילותו של ואגנר ברחבי העולם, תוך שמירה על ריחוק כאשר האשמות רבות בהפרת זכויות אדם הוטחו נגד פעילי הקבוצה בשטח.
וגנר הונהג על ידי יבגני החמישי פריגוז'ין, טייקון חסר רחמים שהיה פעם בן ברית קרוב של הנשיא ולדימיר החמישי פוטין מרוסיה. אבל לאחר שמר פריגוז'ין הוביל א מרד קצר מועד נגד מר פוטין ביוני אשתקד, מר פריגוז'ין היה נהרג בהתרסקות מטוס.
מאז, רוסיה חוצבת את נכסיו של וגנר ומפיצה אותם מחדש לסניפי הקרמלין, כך עולה מראיונות עם תריסר דיפלומטים וגורמי צבא ומודיעין ממדינות מערביות, רוסיה ואוקראינה. משרד ההגנה הרוסי השתלט על זרוע השכירים של וגנר באפריקה והציב אותה תחת קבוצת גג גדולה יותר, Africa Corps. משרדי ההגנה והחוץ של רוסיה לא הגיבו לבקשת תגובה.
הנה מה שצריך לדעת על חיל אפריקה.
היכן פרוס חיל אפריקה?
כמה מאות מדריכים מחיל אפריקה הגיעו לראשונה לבורקינה פאסו, במערב אפריקה, בסוף השנה שעברה, על פי גורמים מערביים וערוץ הקבוצה באפליקציית ההודעות טלגרם, שדיפלומטים, אנליסטים וכלי חדשות רוסיים נחשבו למקור אמין בנושא. קְבוּצָה.
מאז אפריל נפרסו בניז'ר כ-100 מדריכים מהארגון כדי להכשיר את צבאו, משימה שעד לאחרונה הובילו ארה"ב ומדינות אירופה. שבוע לאחר מכן, ה ארצות הברית הודיעה כי תפרוש כאלף אנשי צבא מניז'ר.
מכיוון שחיל אפריקה מזוהה ישירות עם ממשלת רוסיה, הוא "נראה לגיטימי יותר לממשלות אפריקאיות", אמר סרגיי אלדינוב, מנתח אבטחה ונציג לשעבר של חברה צבאית פרטית רוסית הפועלת באפריקה.
רוסיה גם סיפקה נשק לשתי המדינות, שבהן חונטות צבאיות נאבקות לבלום מורדים ג'יהאדיסטים בסאהל, אזור צחיח למחצה המשתרע בשתי המדינות.
שכירי חרב מחיל אפריקה נפרסו גם בלוב, שרוסיה שימשה זה מכבר כמרכז לוגיסטי לפריסות צבאיות באפריקה שמדרום לסהרה. פעילות שכירי החרב של ואגנר שם נכללה בחיל אפריקה, לפי גורם צבאי אירופי ופקיד במחלקת המדינה.
האם חיל אפריקה מחליף את וגנר?
כמחצית מהמתגייסים של חיל אפריקה הם יוצאי וגנר, כך נמסר בערוץ הטלגרם שלה. והתפקידים דומים: חיל אפריקה זקוק לשומרי ראש, חיילי קרקע, מפעילי רחפנים ו"מומחי לוחמה אלקטרונית", על פי פרסומות של הקבוצה.
אבל חיל אפריקה משמש מטריה לפעילות החצי-צבאית של רוסיה ביבשת – לא רק של וגנר, אלא גם של חברות צבאיות פרטיות אחרות. שכירי החרב הפרוסים בבורקינה פאסו הם ממבנה חדש שנקרא דובלדוגמה.
"יש איזושהי תחרות בין החברות האלה", אמר אולכסנדר V. Danylyuk, יועץ מיוחד לשעבר של ראש שירות הביון הזר של אוקראינה.
סוכנות הביון הצבאית של רוסיה, המכונה GRU, מפקחת על הפעולות של חיל אפריקה, לפי מחלקת המדינה.
"המטרה זהה: לבסס שליטה במספר מדינות אפריקאיות", הוסיף מר דניליוק, שהיה שותף לכתיבת מאמר לאחרונה להגיש תלונה על הפעילות הצבאית של רוסיה מעבר לאוקראינה.
השם אפריקה חיל מזכיר את אפריקה קורפס, כוח המשלחת שנפרס על ידי הנאצים באפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה. גם לקבוצת וגנר הייתה התייחסות נאצית: היא נקראה על שמו של המלחין הגרמני ריכרד וגנר, אחד האהובים על היטלר.
ואגנר לא נעלם כליל: חלק מהפעילים שלו נשארו ברפובליקה המרכז אפריקאית ובמאלי. הקשרים ההדוקים שלהם עם החוגים הצבאיים, הפוליטיים והכלכליים המקומיים הפכו אותם לקשים לעקור ממקומם או שימושיים מכדי שרוסיה תוכל להיפטר מהם, דיפלומטים מערביים ו אנליסטים אמר.
גם כלי תעמולה חדש, African Initiative, נוצר כדי לקדם את הקשרים ההולכים וגדלים בין רוסיה למדינות אפריקה. זה נתמך על ידי שירותי הביון של רוסיה, לפי מחלקת המדינה האמריקנית.
מה רוסיה רוצה באפריקה?
בקיצור, רוסיה רוצה כוח גיאופוליטי וגישה למשאבי טבע. אבל למנהיגים אפריקאים יש הרבה מחזרים: לא רק רוסיה, סין, ארצות הברית ומדינות אירופה, אלא גם טורקיה ואיחוד האמירויות הערביות, בין היתר.
שכירי חרב ומומחי דיסאינפורמציה מוואגנר מילאו תפקיד מפתח בהחלשת האינטרסים המערביים ביבשת ובהחלפת כוחות אירופה וארה"ב, כמו גם שומרי השלום של האו"ם, במספר מדינות.
ההתפתחויות הללו הדאיגו גורמים רשמיים בארה"ב.
"הפדרציה הרוסית באמת מנסה להשתלט על מרכז אפריקה, כמו גם על הסאהל", גנרל מייקל א' לנגלי, ראש פיקוד אפריקה של צבא ארה"ב, סיפר הקונגרס במרץ.
רוסיה טענה כי היא דוגלת בסדר עולמי רב קוטבי חדש שיסייע למדינות אפריקה לחזק את ריבונותן. אבל רוסיה גם מבקשת להגדיל את מספר בעלות בריתה: מדינות אפריקאיות רבות נמנעו מלגנות את פלישת רוסיה לאוקראינה, או אפילו תמכו בה, במהלך הצבעות באו"ם.
רוסיה חתמה על הסכמי שיתוף פעולה צבאיים עם 43 מדינות אפריקאיות מאז 2015, על פי הדיווח פרלמנט אירופי. רוסיה הייתה גם הספקית הגדולה ביותר של נשק לאפריקה בין 2018 ל-2022, כשהיא אחראית על 40 אחוז מייבוא הנשק של היבשת.
פעילי ואגנר ניצלו מכרות זהב הרפובליקה המרכז אפריקאית ו סודן. חברות כרייה רוסיות מייצאות יהלומים מ אנגולה וזימבבואה, ובוקסיט מ גינאהבין היתר.
רוסיה גם מקדמת יותר ויותר מערכת יחסים קלאסית יותר בין מדינה למדינה.
הגעתם של מדריכי חיל אפריקה לבורקינה פאסו בסוף השנה שעברה, למשל, באה בעקבות פגישה בין מר פוטין למנהיג המדינה, סרן איברהים טראורה, בקיץ שעבר. גם רוסיה פתחה מחדש שגרירות שם.
רוסיה גם הבטיחה לסייע לבורקינה פאסו ומאלי לפתח את המגזרים הגרעיניים שלהן ולקחת יותר סטודנטים אפריקאים בתקופה שבה אירופה מנסה להרחיק מהגרים.
"חברנו לברוב חזר!" עיתון בבורקינה פאסו כתב לאחרונה כששר החוץ של רוסיה, סרגיי ו' לברוב, ביקר – אחת מתוך לפחות תריסר מדינות אפריקאיות שבהן נסע מאז הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה ב-2022. מר לברוב מוּבטָח בורקינה פאסו יותר אספקה ומדריכים צבאיים.
"ההשפעה המערבית במספר מדינות אפריקאיות צומצמה", אמר חיל אפריקה כתבתי בערוץ הטלגרם הרשמי שלו בשנה שעברה. "חלון הזדמנויות נפתח למימוש האינטרסים הגיאופוליטיים שלנו".
מה אומרים המערב אפריקאים?
מנהיגי מערב אפריקה שחיפשו שותפויות הדוקות יותר עם רוסיה רוצים הגנה אישית, חיילים ונשק כדי להילחם במורדים ובמורדים איסלאמיסטים המזוהים עם אל-קאעידה וארגון המדינה האיסלאמית.
כמה פעילי חברה אזרחית, אזרחים ופוליטיקאים מקומיים בניז'ר, מאלי ובורקינה פאסו שהתראיינו בשנה האחרונה אומרים שרוסיה עומדת בעמידה.
"השותפות הזו עם רוסיה הולכת לעזור לנו לסיים את המלחמה הזו בטרור", אמרה בוריימה אואדראוגו, פעילה פרו-רוסית בחברה האזרחית מבורקינה פאסו. "לחיילים שלנו אין יותר פחד".
אבל בדיוק כפי שצבאות אפריקה לא הצליחו להביס את המורדים למרות זאת האמריקאי והאירופי תמיכה, הם גם זכו להצלחות מוגבלות עם השותפים הרוסים שלהם, אומרים מומחי אבטחה.
וההתעללויות נגד אזרחים נסקו בשנים שחלפו מאז הזעיקו הצבאות הללו מדריכים רוסים, כששכירי חרב ואגנר הואשמו ב הרג המוני ועינויים במאלי ו לֶאֱנוֹס ופשעים אחרים ב הרפובליקה המרכז – אפריקאית.
סומאילה לאה, אנליסט אבטחה ממאלי, אמר כי המתגוררים בערים גדולות העדיפו את נוכחותה של רוסיה לפי הצורך. "אבל באזורים הנידחים שבהם פועלים שכירי חרב, אוכלוסיות מקומיות מבחינות במקרי העינויים, המעצרים השרירותיים וההתנקשויות", הוסיף מר לאה.
"במקומות האלה, הם לא רוצים אותם יותר."
אריק שמיט תרם דיווח.
