בעיצומה של המערכה בגבול הצפון, מסתמן ג'וזף ח'ליל עאון, מפקד צבא לבנון, כמועמד אפשרי לנשיאות המדינה – תפקיד שנותר לא מאוייש כבר שנה וחצי. עבור ישראל מדובר בהתפתחות משמעותית: עאון כבר הצהיר שלא יתעמת עם חיזבאללה בסוגיית הפסקת האש, שהופכת לנפיצה יותר ויותר על כל יום שעובר. שמו הועלה גם על ידי גורמים אמריקאים כאחד משלושה מועמדים אפשריים, ואפילו יריבו הפוליטי, סולימאן פרנג'יה, העיד כי סיכוייו של עאון בחזבאללה גבוהים משלו עצמו.
ג'וזף ח'ליל עאון, נולד ב-10 בינואר 1964 בעיירה סן אלפיל שבמחוז אל-מתן. כיום הוא המפקד הנוכחי של צבא לבנון (המפקד ה-14 של הצבא). הוא נכנס לתפקידו ב-8 במרץ 2017 במקומו של הגנרל ז'אן קהווג'י.
עאון החל את דרכו הצבאית כמתנדב בשנת 1983. מאז 1984 השתתף במספר קורסים צבאיים, ביניהם קורס קצינים, קורס צלילה וקורס קצינים בכירים. עוואן עסק גם בנושא מודיעין ולוחמה בטרור בנוסף למספר קורסים בחו"ל, בעיקר בארצות הברית, שם השתתף בשני קורסי חי"ר בשנים 1988 ו-1995, ולאחר מכן במהלך התוכנית הבינלאומית למדיניות נגד טרור בתקופה שבין 2008-2009.
עאון השתתף בקורס חבלה בסוריה בשנת 1996 ואף השתתף בקורס מג"דים בסוריה בשנים 2002-2003. בשנת 2015, מונה למפקד חטיבה 9 שהייתה פרוסה בדרום לבנון ובשנת 2016 הועבר לגזרה המזרחית בגבול עם סוריה והתמודד עם האיום של דאע"ש אז (פירוט בהמשך).
במהלך הקריירה הצבאית שלו, קיבל עאון מספר מדליות ועיטורים צבאיים: מדליית הפצועים, אותה קיבל פעמיים. מוענקת לאנשי צבא שנפצעו במהלך פעולות צבאיות. מדליית שחר הדרום – שר הביטחון הלאומי מעניק את מדליית "שחר הדרום", לכל חיילי הצבא שהיו בשירות פעיל בין התאריכים 01 ביולי 1991 ועד 10 ביולי 1991. המדליה היא לציון הקרב האחרון במלחמת האזרחים נגד הפלסטינים בצידון שחויבו להתפרק מנשקם. עיטור הארז הלאומי – זהו אות הכבוד הממלכתי הגבוה ביותר בלבנון והוא מוענק בדרך כלל על ידי נשיא הרפובליקה הלבנונית על "השירותים הגדולים שהעניק מקבל האות ללבנון, ועל מעשי אומץ ומסירות בעלי ערך מוסרי רב, כמו עשייה של שנים בשירות הציבורי".
עיטור הלוחמה בטרור – אות ללוחמה בטרור מוענק בצו על פי הצעת שר ההגנה (הביטחון הלאומי) לכל אנשי הצבא ומוסדות משרד הביטחון הלאומי, שהיו בשירות פעיל בין התאריכים 20 במאי 2007 עד 02 בספטמבר 2007. העיטור ניתן על רקע לחימת צבא לבנון בהתקוממות במחנה הפליטים הפלסטיני נהר אל-ברד, צפונית לעיר טריפולי.
שמו של ג'וזף עאון נקשר בתודעתו של העם הלבנוני בזכות שני אירועים בולטים: הראשון, "פג'ר אלג'רוד", הקרב שאותו הוביל בהצלחה מול מאות חמושים מדאע"ש ב-2017 במזרח לבנון בגבול עם סוריה. השני, מלחמתו הארוכה בשחיתות במערכת הצבאית, שאותה הצליח לשמר כאחד המוסדות העמידים הבודדים במדינה הסובלת מקריסה מוחלטת.
ב-19 באוגוסט 2017 פתח הצבא בראשותו של עאון במבצע "פג'ר אלג'רוד" לסילוק החמושים ממעוזי הגבול של לבנון עם סוריה, והשיג הצלחה זאת בסיוע רב של פעילי חיזבאללה אשר לחמו לצד חיילי צבא לבנון בהדיפת פעילי דאע"ש משטח לבנון. המשברים פוליטיים, כלכליים והביטחוניים המתמשכים בלבנון הגיעו לשיאם באוקטובר 2019, בהפגנות עממיות נגד מוסדות המדינה. ההפגנות הובלו על ידי "מחנה ה-14 במרץ", המתנגד לחיזבאללה ושותפיו הפוליטיים. עאון פרס את הצבא באופן שיגן על המפגינים ועל זכותם להפגין בדרכי שלום מחד, ומבלי לאפשר פגיעה במוסדות המדינה, מאידך.
למשבר הפוליטי-כלכלי-בטחוני המתמשך שנים רבות בלבנון, נוסף האסון הגדול של הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020, שהדגיש את עומק קריסתה של לבנון. הבחירות לפרלמנט ב-2022 לא הובילו לשינוי רב, שכן הלבנונים בחרו מחדש פרלמנט מפולג, כפי שהיה לפני אוקטובר 2019. כהונתו של הנשיא הסתיימה באוקטובר 2022 מבלי שהפרלמנט יכול היה לבחור יורש. מאז, לבנון נמצאת בוואקום בו אין נשיא מכהן והממשלה היא למעשה ממשלת מעבר. הצבא, בפיקודו של עאון, הסתמן בעיני רבים מהעם הלבנוני כמעין עוגן יציבות.
מאז שקיבל את הפיקוד על הצבא בשנת 2017, פתח עאון בקמפיין רחב היקף למאבק בשחיתות בתוך המוסד הצבאי, שהשפיע על מספר רב של אנשי צבא. תדמיתו של עאון כלוחם בשחיתות תרמה רבות לכך שדמותו התעצבה כדמות אמינה שתמלא תפקיד שתציל את המדינה מקריסה. לאחר הפיצוץ בנמל ביירות בשנת 2020, מדינות ידידותיות ללבנון הסיטו את הסיוע שלהן לצבא, בטענה כי הן סומכות רק על הצבא שיחלק סיוע. לפיכך, כל הסיוע אשר מוערך בעשרות רבות של מיליוני דולרים הופנה לצבא באופן ישיר ועמד לרשותו של עאון ותחת ניהולו הישיר. נראה כי הממסד הצבאי הצליח לנהל את הכסף בצורה טובה ולא חסר אף פעם כסף בטענה לשחיתות.
שני אירועים המצביעים על המתח הרב בין הנוצרים ובין השיעים בלבנון משקפים היטב את מדיניותו של עאון החותרת להכלה ומניעת התדרדרות במצב הפנימי בלבנון. האירוע הראשון התרחש באזור טיונה בבירות, ב-14 באוקטובר 2021. באותה תקופה ארגנו תומכי חיזבאללה ואמל צעדת מחאה נגד השופט החוקר את הפיצוץ בנמל ביירות, טארק ביטאר. המפגינים השיעים האשימו את ביטאר ב"הטיה ופוליטיזציה" ודרשו להדיחו מהחקירה, זאת על רקע דיווחים כי הוא עלול להאשים את חיזבאללה באחריות לפיצוץ. הצעדה עברה בין שני חלקים של ביירות, שאחד מהם נוצרי ברובו והשני שיעי בעיקרו. באזור הנוצרי נפתחה אש מנשק קל על המפגינים, ירי שגרם לקרבות בין פעילי חיזבאללה לבין פעילים נוצרים של סמיר ג'עג'ע. הצבא, בפיקודו של עאון, פעל להשתלט על המצב. בעימותים נהרגו שישה בני אדם ויותר מ-32 נפצעו.
האירוע השני היו העימותים ב-9 באוגוסט 2023 בין פעילי חיזבאללה לבין מספר תושבי העיירה הנוצרית כחאלה, שממזרח לבירות. התקרית התרחשה לאחר שמשאית של חיזבאללה, שנשאה אמצעי לחימה מהבקאע לבירות, התהפכה וסביבה התאספו תושבים מכחאלה. פעילי חיזבאללה שאבטחו את המשאית החלו להתעמת עם התושבים הנוצרים והחלו חילופי אש. גם כאן התעמתו פעילי חיזבאללה עם אנשיו של סמיר ג'עג'ע. הדבר הביא למותם של אחד מאנשי העיירה ושל אחד מפעילי חיזבאללה. גם כאן התערב הצבא, עצר מספר פעילי חיזבאללה (ששוחררו לאחר מכן) ומנע התדרדרות.
צבא לבנון, תחת פיקודו של עאון, הצליח להכיל את האירועים. אבל האם מדיניות ההכלה של עאון היא בכל מחיר? האם זה אולי מצביע על סוג הנשיאות לה יש לצפות אם ג'וזף עאון ייבחר לנשיא? קרי: חיזבאללה יודע שעאון לא יתנגש ויתעמת עמו. נראה כי התבטאותו האחרונה של עאון, במהלך ביקורו בסעודיה, מרמזת יותר מכל על כוונותיו באשר לחיזבאללה. עאון התבטא כי אין בכוונתו להתעמת עם חיזבאללה בהקשר אכיפת הסכם הפסקת האש.
בנסיבות הנוכחיות, לאחר המלחמה וחיסולו של נסראללה, אשר היה מכשול מרכזי לבחירת הנשיא בלבנון בכך שהתעקש על בחירת נשיא שיהיה לטובת הצמד השיעי, ובהתחשב במצב העם הלבנוני ובהצהרותיו של המנהיג החדש של חיזבאללה – נעים קאסם, נראה כי ישנה הסכמה על חשיבות בחירת נשיא בקונצנזוס.
בראיון ששודר בערוץ אלחורה האמריקאי (25 בנובמבר) עם שר הכלכלה הלבנוני, אמין סלאם, נאמר בין היתר כי בוושינגטון מציעים שלושה שמות לנשיאות לבנון: ג'וזף עאון, נעמה אפראם וזיאד בארוד. במהלך הראיון נאמר כי סולימאן טוני פרנג'יה, מועמדם של הצמד השיעי (אמל וחיזבאללה) לתפקיד הנשיא, אמר כי סיכויו של הגנרל עאון בחיזבאללה גבוה בהשוואה לפרנג'יה עצמו, קל וחומר אם נמדד ביחס לבארוד (שר הפנים לשעבר) וחבר הפרלמנט פראם.
פרנג'יה צוטט גם כאומר לגורמים רשמיים כי היה בפגישה עם מנהיג חיזבאללה המחוסל חסן נסראללה, כאשר האחרון אמר לו: "אם אתה לא היית מועמד, אין לנו בעיה למנות את מפקד הצבא". יתכן כי ג'וזף עאון הוא האופציה היחידה שמספקת ברירת מחדל סבירה עבור חיזבאללה מחד, ויכולה להרגיע את הנוצרים ולמנוע העמקת המשבר הפנימי בלבנון מאידך.
בלבנון כבר נבחרו מפקדי צבא לנשיאות: הראשון מבניהם היה פואד שהאב, שהיה נשיא משנת 1958 ועד שנת 1964. שהאב ביצע רפורמות נרחבות והוביל את לבנון למצב טוב יותר. שניים נוספים היו אמיל לחוד (2007-1998) ומישל סלימאן (2014-2008). ג'וזף עאון עצמו מעולם לא אמר שהוא מועמד, וגם לא הצהיר שהוא מעוניין בתפקיד. בלבנון כמו בלבנון, אין לדעת… ולחיזבאללה (שג'וזף עאון הוא לא המועמד המועדף עליו), עדיין יש השפעה.
טל בארי הוא ראש מחלקת המחקר של המרכז לחקר אתגרי הביטחון בצפון במרכז עלמא
