וושינגטון הבירה – שליחו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, הודיע כי יבקר בעזה בימים הקרובים כחלק ממה שכינה "צוות בדיקה" למעקב אחר הסכם הפסקת האש שהושג בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
במהלך ראיון לפוקס ניוז ביום רביעי, אמר ויטקוף כי יסייר בשני אזורים המוחזקים על ידי ישראל בעזה, כחלק ממסע הקרוב לישראל.
"אני הולך להיות חלק מצוות בדיקה במסדרון נצרים וגם במסדרון פילדלפיה", אמר ויטקוף. "זה המקום שבו יש לך משגיחים מבחוץ, כדי לוודא שאנשים בטוחים ואנשים שנכנסים אינם חמושים, ולאף אחד אין מניעים רעים".
מסדרון נצרים מפריד בין צפון לדרום עזה ונכבש על ידי כוחות ישראליים מאז שפלשו למובלעת הפלסטינית בסוף אוקטובר 2023. מסדרון פילדלפי עובר בין דרום עזה למצרים. צבא ישראל השתלט על "שליטה מבצעית" על האזור במאי אשתקד.
הטיול יהיה ביקורו הראשון של השליח במזרח התיכון מאז הסכימו ישראל וחמאס על הסכם הפסקת אש ב-15 בינואר. ויטקוף, איש עסקים עם ללא ניסיון דיפלומטי קודםהצטרף בעבר לשיחות בקטאר שהובילו לעסקה.
זה יהיה גם הטיול הראשון של ויטקוף מאז נכנס טראמפ לתפקיד ביום שני. מאז השבעתו אמר טראמפ כי אין לו אמון רב שההסכם יחזיק. העסקה נכנסה לתוקף ביום ראשון, ויום לאחר מכן, צלף ישראלי הרג ילד ברפיח, בתקרית שצולמה בווידאו.
"אנחנו חייבים לוודא שהיישום יעבור כשורה, כי אם זה ילך כשורה, ניכנס לשלב שני, ונוציא הרבה יותר גופות חיים", אמר ויטקוף בהתייחסו לשבויים הישראלים המוחזקים ב עַזָה.
"ואני חושב שזו ההנחיה של הנשיא לי ולכל מי שעובד בממשלה האמריקאית בנושא הזה".
עסקה תלת-שלבית
יש להסכם הפסקת האש שלושה שלבים. רק יישום השלב הראשון החל.
במהלך ששת השבועות הבאים, שלב זה נועד לראות הפסקה בלחימה; נסיגה חלקית של כוחות ישראליים מעזה, לרבות ממסדרון נצרים; ועלייה בסיוע למובלעת.
חמישה עשר חודשי מלחמה בעזה השאירו את המובלעת מפולסת והרוב המכריע של אוכלוסייתה נעקר. האו"ם הזהיר שוב ושוב מפני רעב קרוב בצפון עזה, ומומחיו השוו את טקטיקת הלחימה של ישראל לרצח עם.
בסך הכל, לפחות 47,107 פלסטינים היו נהרג בעזה מאז 7 באוקטובר 2023. ההתקפות בראשות חמאס על דרום ישראל נהרגו 1,139 בני אדם, יותר מ-200 נלקחו בשבי.
השלב הראשון של הפסקת האש נועד גם לראות 33 שבויים ישראלים משוחררים מעזה וכ-1,000 פלסטינים משוחררים ממעצר ישראלי. שלושה שבויים ישראלים ו-90 אסירים פלסטינים שוחררו עד כה.
השלב השני והשלישי סוכמו עקרונית, אך המשא ומתן על הפרטים נותר בעיצומו. השלב השני צפוי לשחרר את שאר השבויים הישראלים בתמורה ל"נסיגה מוחלטת" של הכוחות הישראליים מעזה.
מטרה זו תעמוד בסתירה להבטחותיו הקודמות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לשמור על השליטה בביטחון עזה ללא הגבלת זמן לאחר המלחמה. גם חברי הימין הקיצוני בממשלת נתניהו קראו לחזור ללחימה לאחר השלמת השלב הראשון.
הפרטים של השלב השלישי פחות ברורים, אך על פי הדיווחים הם כוללים תוכניות לשיקום רב שנתי בעזה והחזרת גופות שבויים.
ההסכם הנוכחי אינו כולל הסכמות לגבי מי ישלוט בעזה בעקבות המלחמה.
'לא בטוח'
ויטקוף שוחח עם פוקס ניוז יום לאחר שטראמפ אמר לכתבים שהוא "לא בטוח" שהסכם הפסקת האש יתקיים.
"זו לא המלחמה שלנו. זאת המלחמה שלהם. אבל אני לא בטוח", אמר טראמפ לכתב במהלך הזדמנות צילום בבית הלבן. "הסתכלתי על תמונה של עזה. עזה היא כמו אתר הריסה מאסיבי".
נשיא ארה"ב, שתקופת כהונתו הראשונה נמשכה בין 2017 ל-2021, דרש הסכם הפסקת אש בין חמאס לישראל לפני יום השבעתו. מַבְטִיחַ "לעזאזל לשלם" אם לא הושג.
לא היה ברור מיד כיצד יגיב טראמפ אם ישראל תפרוץ מההסכם.
טראמפ בדרך כלל היה נגיש יותר לאינטרסים הישראליים מקודמו, הנשיא לשעבר ג'ו ביידן.
ובכל זאת, ממשל ביידן התחייב לתמיכה "בלתי מעורערת" לישראל וסירב למנף את מיליארדי הדולרים בתמיכה הצבאית שארצות הברית מספקת לישראל בתמורה להפסקת אש.
טראמפ וביידן תבעו שניהם קרדיט על השגת הסכם הפסקת האש של החודש.
עם תחילת כהונתו השנייה, טראמפ צפוי להרחיב את תמיכת ארה"ב בישראל. שֶׁלוֹ מִנהָללמשל, עמוס בנצים פרו-ישראליים, כולל תומכי התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות בגדה המערבית הכבושה.
כבר, יש לו מקולף בחזרה סנקציות מתקופת ביידן על קבוצות מתנחלים ישראליות שהואשמו באלימות נגד פלסטינים.
ובכל זאת, טראמפ רץ על התחייבות להיות משכן שלום עולמי ולסיים סכסוכים בחו"ל כחלק מהאג'נדה שלו "אמריקה תחילה".
בנאום ביום רביעי, ויטקוף זיכה את גישת "שלום באמצעות כוח" של טראמפ ככוח המניע מאחורי הפסקת האש, תוך שהוא הודה שהממשל הנכנס לא היה מעורב ב"מתמטיקה" שהרכיבה את תנאי ההסכם.
דחיפה מחודשת לנורמליזציה
ויטקוף אמר גם שהוא מקווה להצית מחדש את מאמצי הנורמליזציה הישראלית-ערבית שטראמפ הוביל במהלך הקדנציה הראשונה שלו, כדי להפוך את ישראל לפחות מבודדת מדינית.
מה שנקרא הסכמי אברהם הביאו את ישראל ליצור קשרים דיפלומטיים עם בחריין, איחוד האמירויות הערביות, מרוקו וסודאן, אך המשא ומתן זכה לביקורת נרחבת על כך שהצד האינטרסים הפלסטינים.
מומחים אמרו גם שהעתיד של הסכם אברהם היה מוטל בספק על רקע הזעם האזורי על המלחמה בעזה.
ובכל זאת, ויטקוף אמר שהוא מאמין שעדיין ניתן להגיע להסכם נורמליזציה חמקמק ארוך עם סעודיה. הוא הרחיק עוד יותר ואמר שהוא מאמין שכל מדינה באזור יכולה לעלות על הסכם כזה.
"הדעה שלי היא שתקדים מותנה לנורמליזציה היה הפסקת אש", אמר ויטקוף. "היינו צריכים לגרום לאנשים להאמין שוב."
כאשר התבקש לפרט אילו מדינות נוספות לדעתו יהיו פתוחות לעסקה, הצביע ויטקוף על קטאר ושיבח את תפקידה כמתווך במשא ומתן בעזה.
קטאר דחתה שוב ושוב את הסיכוי לנורמליזציה של הקשרים עם ישראל.
