שני דורות מנוגדים, מכללה אחת גדולה לאופנה, שנקר

תל אביב, בירת היי-טק כמו גם עיר חוף המזכירה אלמנטים של מיאמי, חוף ג'רזי ומינכן, נלכדת בין שני דורות כשקהילת האופנה שלה עובדת קשה כדי לזכות בהכרה בזירה הבינלאומית.

חצי מהמעצבים שלה מסתכלים בצורה ברורה מאוד לאירופה, במיוחד לונדון ופריז, ויוצרים בגדי ערב מתוחכמים ובגדי אירועים גרנדיוזיים. השאר מתרכזים בסצנה המקומית, ומתעסקים בבגדי רחוב יוקרתיים אמריקאים.

תל אביב מחולקת גם פיזית. רובע מורחב ויפה לאורך החוף, עם היקר שלו באוהאוס בנייני דירות, שנבנו על ידי אדריכלים מגרמניה שייבאו ושיפרו בעדינות את סגנון ה-entre-deux-guerres. בפנים היבשה, כמה קילומטרים מזרחה, נמצא רובע פורח של בנייני סייבר טכנולוגיים, מגדלי דירות מרשימים ומוזיאונים בנויים היטב, תיאטראות ואולמות קונצרטים שמזכירים את מרכז לינקולן. מה שמשקף בחלקו את הבירה המשתנה במהירות, שבה סגנון המהגרים האירופי המוקדם הוחלף בגישת בגדי ספורט אמריקאיים סתמיים יותר.

שילוב של השניים ניתן היה לראות במופע משותף נהדר של סטודנטים משנקר, המכללה המובילה בישראל לעיצוב והעלמא של אלבר אלבז. מבוים בתוך האנגר 11, מרכז העצבים של שבוע האופנה הישראלי בן ארבעת הימים, הקהל של 800 התייחס לתצוגה כאל ניצחון. עשרות דוגמניות עשו דואטים אופנתיים, ולאחר מכן הצטלמו לאורך המסלול, כשכ-15 מעצבים צעירים רקדו לאורך המסלול לאחר תצוגת נעלי פאנק סייבר, פנטזיה של פירוק; מרד גותי; ושיק הישרדות מטומטם.

מחיאות הכפיים היו מחרישות אוזניים. ובצדק, כי למען האמת, התצוגה הזו הייתה יצירתית בדיוק כמו תערוכת בוגרי פברואר בלונדון של סטודנטים בסנטרל סנט מרטינס, הנחשבת באופן נרחב כמכללה לאופנה המשובחת בעולם.

עם זאת, בישראל, החלוקה היא בסגנון לא תמיד קווי דורי, כפי שהראו שני מעצבים צעירים מתעוררים ביום שני.

רותם: גבהים מתנשאים בחיפה

רותם מאת רותם שאול הייתה מיצג של אופנה היסטוריסטית, שבה פגשו אומנות מגניבות מורי בית ספר ערבות. שאול יכול להתחדר עם הטובים שבהם, ושמלות הקליקו המרופטות והחולצות הגותיות שלו היו די אלוהיות. הוא גם חייט מוכשר, שבלייזרים ובז'קטים שלו היה חן אמיתי. לרגעים גדולים יותר שבהם גברת זקוקה לקצת יתרון אומנותי, רותם היא יעד אידיאלי.

גניש: לא תשתוק

מקור ההשראה של אהרון גניש אפל מאוד: התעללות בילדים במשפחות חרדיות, כמו זו שבה גדל. אבל התוצאה היא בגדים בעלי טעם לא מבוטל, חלוקים וכותנות לילה מסולסלות ומתגלגלות; סיים עם עניבות, רסיסי בד וקשתות עצומות. שיק טקסי נסחף ונאסף באדישות רבה, כאשר מעצב אינדיבידואלי הגיב לסבל אישי בחן. ולמקרה שלא הבנתם את ההודעה, הפסקול היה לאונרד כהן שר You Want It Darker.

קש: בגדי חוף בתאונת דרכים

מכונית סלון קלאסית של אלפא רומיאו 1750 על המסלול, אחרי מכופף פגושים או שניים, הכינה את הבמה לקש, קולקציית חוף עם אוריינטציה פופ שהצליחה לקבל כמה רגעים. המותג התל אביבי הזה נוסד בשנת 2018 על ידי קשת שפירו, דרום אפריקאית ישראלית, אם כי מיוצר בלטביה. האובססיה של שפירו לספורט אתגרי והיפ הופ הובילה לחולצות הדפס אימפרסיוניסטיות של קינוחים לבחורים ושמלות מיני לבנות; מכנסי כיס עמוקים עם לוגו וחולצות תדמית של מפלצת פופ. כמו מותגים ישראלים רבים, לקש יש עסק מסחר אלקטרוני קל לשימוש.

למרות שהחולצות הכי נוחות ללבוש בישראל הגיעו מטורסו, שחקן מסחר מקוון טהור שהכותנה האורגנית המיוצרת המקומית שלו מרגישה נוחה כמו אוויר.

וקסלר: פליטים ממועדון לילה שפושט רגל

הכל הפוך ומלא חורים אצל וקסלר, שהקאסט שלו נראה כאילו זה עתה יצאו ממועדון לילה מפוצץ. בחורים שלובשים סוודרים בתור תחתונים; או בנות בשמלות טריקו עם הדפסים של רימוני יד. כולם תפורים יחד ברסיסים של בדים מנוגדים. החבר'ה לובשים מסכות טלאים תפורות, כאילו "הדבר מתוך Pulp Fiction" קיבל אישור ללכת למסיבת רייב.

במילה אחת, אם את מחפשת חליפה נחמדה ומסודרת ללבוש לבר המצווה של האחיין שלך, שבוע האופנה של ישראל הוא לא היעד הנכון.

מה שאתה יכול לקבל הם חזונות חדשים עזים ונועזים, במיוחד בשנקר. המכללה, הממוקמת בפנים הארץ, כמה קילומטרים, היא קבוצת בניינים רעועים, אם כי התברכה בעיצוב פנים היי-טק.

במרכזו, מוצאים את המדיהלב מיכל ואברהם כדר, מרכז מחקר אופנה ניסיוני מתקדם, עם טכנולוגיה מתקדמת. הארכיטקטורה הגאונית עטורת הפרסים תוכננה על ידי Geotectura, בונה את מעבדת המדיה כמעט תלויה בתוך בניין בן 90 שנה. התלמידים זוכים להתנסות במדפסות דיגיטליות תלת מימדיות היפר מודרניות מבית Stratus, המשרד הישראלי המוביל את התעשייה. שיתוף פעולה אחרון עם MIT הושק גם עם חממת משחקים לתלמידי שני בתי הספר.

גם מיכל כדר, בוגרת שנקר, היא במקרה מעצבת תכשיטים מבריקה. העיצובים המודרניסטיים המגניבים והתכשיטים הגמישים שלה עבור המותג שלה Cadar נוצרים בהשראת הצמחייה הלבנטינית והצמחים והקמעונאות ב- ברגדורף גודמן.

סטודנטים בשנקר יכולים גם להיעזר בהדפסה בעלת ביצועים גבוהים באדיבות קורנית, נותנת החסות הראשית של עונת האופנה, שהמכונות המתקדמות שלה זיכו את יצרנית המדפסות הטכנית למעלה מ-1,300 לקוחות בינלאומיים. היכולת הזו להתאים אישית הדפסים באה לידי ביטוי היטב בתערוכת הסטודנטים של שנקר.

מי שמביט לפריז הראה חליפות מכנסיים מפוסלות קרפ עם צלעות מחורצות; מעילי טרנץ' לערב חגיגי גדולי מימדים עם הדפסים אדמוניים מופשטים. תלמידים אחרים התייחסו לתרבות הבדואית, עם ברדסים לקינוח ותכריכים שנלבשו עם מכנסי ג'ינס. חלקם יצרו הדפסי ג'ונגל בגוון מארק רותקו שנראו במכנסי ספארי קצרים, חולצות טריקו ואבק. היה אפילו שיפוץ ראוי לימאמוטו של החליפה החסידית הקלאסית, אבל עשויה עם מכנסי דהוטי ושרוולים מחוזקים.

טרנד ניגודי מתחרה המבוסס על רעיונות אוונגרד אסייתי או אנגלו-סכסים. כמו ילדה קדושה שהמחוך בצורת פלג גוף עליון ותוספות הגב שלה נזכרו קרייג גרין; או טלאים סבא פסים דג'לבה/חולצות. היה גם מכלול מפורק במיוחד של חצאית קפלים קצוצה ומעליו ז'קט כפול בצד אחד וטוניקה אדומה כדם בצד השני – סאקאי עבור הלבנטין.

מאז מותו הטראגי של אלבז מקוביד באביב שעבר, היה חיפוש בלתי מפורש אחר כישרון חדש שיעמוד בראש האופנה הישראלית. שנקר היא בהכרח המקום שבו רוב האנשים מאמינים שהוא או היא יופיעו. אם כי אם זה יהיה אלבר אחר, או אולי גרסה ישראלית של וירג'יל אבלו נותר לראות.