השער הוא לב ליבו של העיתון, המקום בו מתומצת המסר המרכזי. מה שמוצג בשער טומן בחובו מחשבה מעמיקה ומסרים רבים שראויים לתשומת לב מיוחדת. לאור המאורע הדרמטי שהתרחש אתמול בישראל, מעניין לצאת ל"סיבוב שערים" בעיתונות הזרה, לראות מה הופיע בכל שער ושער.
העיתונות הבריטית: בין אובייקטיביות לרגש
האינדיפנדנט (The Independent) והטיימס (The Times of London) מבית היוצר האנגלי, הציגו במקביל תמונות של ישראלים המפגינים למען שחרור החטופים מחובקים עם בוא הבשורה על העסקה, לצד אנשי עזה חוגגים בתנועת V לסימון ניצחון. באופן משונה, בדיוק אותן התמונות שהופיעו בטיימס הופיעו גם בוול סטריט ג'ורנל (The Wall Street Journal), אלא שעם הבדל קטן.
בעוד שבטיימס נכתב בגדול "שמחה וששון בשני הצדדים" (של חמאס ושל ישראל), בוול סטריט ג'ורנל, דיברו בהתאם לנדבך קהל יעדם הכלכלי וכתבו: "אנשי המו"מ הגיעו להסכם הפסקת אש", מבלי לבטא דעה ורגש בעניין.
באופן דומה אך שונה, הגרדיאן (The Guardian) כתב כי ישנה תקווה כעת לסיים את ה"הפרק החשוך" באמצעות עסקת הפסקת האש בין ישראל לחמאס, אך הציג רק תמונה של אנשי עזה. למרבה הפלא, האנשים בתמונה, בדומה למה שהופיע בטיימס, מסמנים סימני ניצחון – ניצחון של כוחות האור והחיים, או ניצחון על כך שהעסקה מסמלת התקפלות של ישראל מול חמאס? אנא עארף.
בדיילי מייל (Daily Mail) הבריטי, החליטו להתמקד רק על מה שרלוונטי לבריטים – הבריטים, והציגו בשער רק את תמונתה של האזרחית הישראלית-בריטית אמילי הנד. בשער של הדיילי טלגרף (The Daily Telegraph) הופיעו כמה תמונות, מה שמראה כי לא כל העולם מתעניין אך ורק בישראל ובעסקה, אלא בעוד דבר או שניים. כך, לצד תמונה של הדוכסים הארי ומייגן (המדגמנים אלטרואיזם עבור קורבנות השריפה בקליפורניה), ישנה תמונה גדולה יותר של שתי מפגינות מחובקות בזירת ההפגנות, לאחר בוא הבשורה המיוחלת.
העיתונות האמריקאית: בין עובדות לפרשנות
בוושינגטון פוסט (The Washington Post), מתחת לכותרת "ישראל וחמאס הסכימו להסכם הפסקת אש", מופיעה באופן אירוני אש מסוג אחר – הלפידים של המפגינות. מעניין כי חלק מהמפגינות מחזיקות פוסטרים של חטופים, וחלקן שלטים נגד המלחמה (בכיתוב עברי-ערבי-אנגלי). כנראה ש"אלו ואלו" דברי אלוהים חיים, והטיעונים השונים הופכים לאחד, כשהאויב המשותף (למפגינות השונות, ואולי אף לוושינגטון פוסט) הוא מדיניות ממשלת ישראל הנוכחית.
הניו יורק טיימס (The New York Times), דאג בכותרתו להחזיק מזה ומזה, והגדיר את העסקה כ"הפסקת אש והשבת החטופים", שתי ציפורים באבן אחת: החטופים שבים, ולא יהיו עוד שפיכות דמים. התמונה בה בחר העיתון היא של מפגינים באזור תל אביב, כשבמרכז התמונה לוחמת צדק העומדת על גג רכב שבאמצע לב הקהל המפגין.
העיתונות הצרפתית והמסקנות
על כל אלה, עלו הצרפתים, שכדרכם נקטו בהתפייטות מקסימה, כנכתב למשל בעיתון ליברסיון (Libération) בכותבם "שביתת נשק, ותקווה" (Une trêve et l'espoir). כשמדברים כל-כך יפה, איך אפשר שלא לשלב תמונה יפה של מפגינות ישראליות מחובקות, לאחר שהורידו את נשקיהם, כלומר שלטיהם (להפגנה), לצד תמונה של חגיגות פלסטיניות (כן כן, לא לדאוג, הייתה בתמונה גם מטפחת עם הצבעים הרלוונטיים).
לסיכום סיורנו בשדות העיתונות הזרה, נאמר כי הישראלים מוצגים כנושמים לרווחה אחרי 15 חודשים של הפגנות וכאב, ומלחמה לקידום העסקה. לעומתם, הרוח הנושבת מהתמונות של הפלסטינים היא של שמחה וניצחון, כך שלא ברור האם תושבי עזה רואים בעצמם כשורדי אסון ורעב, או כאנשי רזיסטנס שלאחר מאבק ובזכות ההסכם, זכו וניצחו.
