מאז הטיסה הדרמטית של נשיא סוריה לשעבר, בשאר אל-אסד למוסקבה ביום ראשון, פתחה ישראל מאות פיגועים על שכנתו.
ישראל טוענת שזה הכרחי להגנתה.
אבל היא תוקפת את סוריה ללא עונש מאז ינואר 2013 לפחות, אז הפציצה שיירת נשק סורית והרגה שניים.
מאז, ישראל תקפה את סוריה ברציפות, בטענה בדרך כלל שהיא מכוונת לעמדות השייכות לאויביה – חיזבאללה ואיראן.
תוך כדי כך, לדברי משקיפים, היא נרמלה לעצמה את הרעיון של תקיפת מדינה שכנה.
"נטייה להרס"
בימים האחרונים ישראל השיקה יותר יותר מ-480 התקפות אוויריות על סוריה.
במקביל, היא העבירה את כוחות היבשה שלה לאזור המפורז, הממוקם בתוך שטח סוריה לאורך הגבול עם ישראל, ואמרה שהיא רוצה ליצור "אזור הגנה סטרילי" והכריזה על ההסכם מ-1974 הקים את אזור החיץ "קרס".
כמו כן, הוא פגע ביום שני ב-15 ספינות לעגינות בנמלי הים התיכון של ביידה ולטקיה, כ-600 ק"מ (373 מייל) צפונית לגולן.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, טען היום (שני) לעיתונאים: "התמוטטות המשטר הסורי היא תוצאה ישירה של המהלומות הקשות עם התקדמות הבזק של הארגון הסורי. שפגענו בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן".
ההתקפות על סוריה, אמרה מירב זונשיין, אנליסטית בכירה בקבוצת המשבר, היו "תערובת של אופורטוניזם ואסטרטגיה כאחד".
העובדה שישראל צריכה לשאוף לנטרל איום פוטנציאלי על גבולה בעודה, לכל מטרה מעשית, חסרת הגנה, הייתה "לא מובן מאליו", אבל מה התוכנית ארוכת הטווח עשויה להיות פחות בטוח.
"אני חושב שמה שאנחנו רואים במציאות הוא האסטרטגיה שישראל מפתחת מאז ה-7 באוקטובר: לזהות איום או הזדמנות, לפרוס כוחות ואז להבין את זה".
אבל מדען המדינה אורי גולדברג לא היה משוכנע שקיימת אסטרטגיה כלשהי.
במקום זאת, הוא אמר: "זו דוקטרינת הביטחון החדשה שלנו. אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים, מתי שאנחנו רוצים, ואנחנו לא מתחייבים", אמר מתל אביב.
"אנשים מדברים על ארץ ישראל השלמה ועל האופן שבו ישראל שולחת את הקנוקנות שלה למדינות שכנות. אני לא רואה את זה", אמר.
"אני חושב שזו בעיקר תוצאה של כאוס, ונטייה חדשה – או לא כל כך חדשה – שנמצאה (ישראלית) להשמדה".
מתעלמים מהגינויים של העולם
ישראל הרגה לפחות 48,833 בני אדם במהלך 14 החודשים האחרונים.
היא תקפה את איראן, בעלת בריתה חיזבאללה בלבנון, ואז פלשה ללבנון, ועכשיו היא תוקפת את סוריה.
כל אותו זמן תקפה את המובלעת הנצורה של עזה, תקיפה שנמצאה כרצח עם על ידי מספר מדינות וארגונים וגופים בינלאומיים.
ללא חשש לנפגעים, הדיבורים של נתניהו על "שינוי פני המזרח התיכון" מצאו הדים מוכנים בחלק גדול מהתקשורת הישראלית.
ביום רביעי, חוות דעת ב"ג'רוזלם פוסט" קבעה באומץ: "בשנה האחרונה ישראל עשתה יותר למען היציבות במזרח התיכון מאשר עשרות שנים של סוכנויות או"ם ודיפלומטים מערביים לא יעילים".
מדינות שונות מתחו ביקורת על ההתקפות של ישראל על סוריה שהשתחררה לאחרונה, כולל מִצְרַיִם, צָרְפַת, איראן, עיראק, קטאר, רוסיה וסעודיה. ביום שבת פרסמה הליגה הערבית בת 22 החברות הודעה בה האשימה את ישראל בשאיפה "לנצל את האתגרים הפנימיים של סוריה".
האו"ם, שהמנדט שלו לשלוט על אזור החיץ בין סוריה לישראל נמשך עד סוף השנה הנוכחית, דחה את הפרה זו של החוק הבינלאומי.
"להפגנות האו"ם אין שום משמעות", אמר גולברג, והציע שהעימותים החוזרים ונשנים של ישראל עם ארגונים בינלאומיים שונים היו חלק מהלך רוח כולל במדינה.
"אנחנו רוצים להדביק את זה לאיש," אמר. "אנחנו רוצים להראות ל-ICJ ול-ICC שלא אכפת לנו. שאנחנו הולכים לעשות בדיוק מה שאנחנו רוצים".
ביום רביעי, כתב הטור של ה"טיימס אוף ישראל" ג'פרי לוין אפיינה את 13 החודשים האחרונים כצעד לעבר "מזרח תיכון חדש של שלום ושגשוג".
בחזונו של לוין, בעקבות השינויים הטקטוניים בשנה האחרונה בערך, סוריה תהיה משוחררת מהתמרון הגיאופוליטי של אל-אסד, איראן תהיה משוחררת מ"המשטר התיאוקרטי" שלה, הכורדים יהיו חופשיים להקים מדינה משלהם. , והפלסטינים יהיו חופשיים להקים "מולדת" חדשה בירדן.
"אני לא חושב שרוב הישראלים מתארים לעצמם שהם הולכים להיות פופולריים באזור אחרי זה", אמר הפרשן הפוליטי הישראלי נמרוד פלאשנברג, אם כי ייתכן שתתכן איזושהי התקרבות למיעוטים הכורדים והדרוזיים בסוריה.
"אבל אני חושב שהם מקווים למזרח תיכון שבו יהיו פחות משטרים עוינים לישראל", אמר.
