שר ההגנה הישראלי, יואב גלנט, קיבל את פני שר ההגנה לויד ג'יי אוסטין השלישי בתל אביב, ישראל, 13 באוקטובר 2023. (צילום DoD מאת צ'אד ג'יי מקנילי)
ירושלים – יִשׂרְאֵלִי שר הביטחון יואב גלנט עסוק, ביקר כוחות בשטח ומנהל את המלחמה הרב-חזיתית של ישראל ממפקדתו במשרד הביטחון בתל אביב.
אבל הוא גם שומר את עצמו באור הזרקורים, משחיל מחט בין אחריותו היומיומית להוביל את הסכסוך ולאט לאט מגביר את חילוקי הדעות הציבוריים שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, במאמץ שעלול להוביל את גלנט להפוך לדמות פוליטית מרכזית. אם קבינט המלחמה יתמוטט.
גלנט הפך יותר ויותר קולני בחודשים האחרונים על היעדר תכנון ברור של מה שקורה כאשר חמאס מובס – מה שזה לא אומר בפועל – בעזה. הוא ראשון צפה הצורך באסטרטגיה כבר בתחילת ינואר, אבל הוא הרים גבות עם הערותיו היותר ישירות, וביקורת עקיפה על נתניהו, ב-15 במאי.
"המשמעות של חוסר החלטיות, היא בחירה באחת האפשרויות השליליות – זה ישחק את ההישגים הצבאיים שלנו, תפחית את הלחץ על חמאס, ותחבל בסיכויים להשיג מסגרת לשחרור בני ערובה", אמר גלנט. "כבר באוקטובר, בליל התמרון הצבאי שלנו (לעזה), הציגה מערכת הביטחון בפני הקבינט את תוכנית המלחמה שלה וקבעה כי יהיה צורך להשמיד את גדודי חמאס, ובמקביל פועלת להקמת ארגון מקומי, לא עוין. חלופת שלטון פלסטינית".
הקריאה לתוכנית נתפסת כתפוח אדמה לוהט פוטנציאלי בפוליטיקה הישראלית, במלחמה שבה ראש הממשלה לא רק דחה החלטות אלא גם ביקש לִמְנוֹעַ ועדת חקירה לגבי ה-7 באוקטובר.
ימים ספורים לאחר מכן ביקר בישראל היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ייק סאליבן, על רקע הצהרת נתניהו בתחילת מאי כי "גם אם ישראל תיאלץ לעמוד לבד, אנחנו נעמוד לבד." יש לציין כי בהקראת הבית הלבן נאמר כי "השר גלנט והגנרל הלוי תדרכו את מר סאליבן על גישות חלופיות חדשות להבסת חמאס ברפיח כדי להתמודד עם החששות שהביע הצד האמריקני בתהליך הייעוץ האסטרטגי". חששות שכללו האם לישראל אכן יש תוכנית ארוכת טווח עבור עזה.
זו לא הפעם הראשונה שגלנט נפרד בפומבי עם ביבי. בשיא של נתניהו מנסה לשנות את חוקי השיפוט, גלנט התבטא נגד המהלך, שהיה מאוד לא פופולרי בקרב אנשי הצבא. ביבי פיטר את גלנט, פותחת שורה של הפגנות ציבוריות נגד נתניהובסופו של דבר הוביל את ראש הממשלה הישראלי ל התרחק ולשמור על גלנט במקום.
אבל מה שלא ברור מהי התוכנית ארוכת הטווח של גלנט, במיוחד כשפוליטיקאים אחרים הביעו ביקורת נוקבת יותר על ביבי בשבועות שלאחר מכן.
"מבחינה פוליטית אני לא מבין מה הוא עושה, אם הוא מנסה לעבוד עם שר קבינט המלחמה בני גנץ בחזית מאוחדת כדי להפיל את ביבי (נתניהו) או להכיל את הדחפים הגרועים ביותר שלו (של נתניהו), אמר צ'אק פרייליך. לשעבר סגן היועץ לביטחון לאומי בישראל ועמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
גנץ, רמטכ"ל לשעבר, מנהיג פוליטי באופוזיציה וכיום חבר בקבינט המלחמה, נֱאֶמַר על הצורך בתוכנית, נשבע לפרוש מהקבינט אם נתניהו יבעיט את הפחית בהמשך הדרך.
בניגוד לגנץ, גלנט הוא חבר במפלגת הליכוד של ביבי. פרייליך תוהה האם גלנט אכן יצביע נגד ממשלת הקואליציה, ומציין שעדיין יהיו לממשלה מספיק קולות בכנסת המונה 120 חברים. "אני חושב שהוא מודאג מאוד מהידרדרות היחסים עם ארה"ב והוא מנסה למזער זאת. במובן הזה הוא מנסה להיות שר ביטחון אחראי", מציין פרייליך.
יעקב כץ, מחבר הספר מכת צללים ועמית ב-JPPI, אומר שגלנט פשוט פתח את מה שמומחים רבים זיהו כנושא מרכזי: סירובה של הממשלה להתוות ולנסח אסטרטגיה.
"הסיבה שחשובה היא שכאשר אין לך את זה, נראה שכל המבצע הוא רק (בערך) הרס. כידוע, האמצעי והכוח הצבאיים אינם הפתרון, זה האמצעי ליצירת פתרון", אמר.
כץ טוען שהסיבה שנתניהו לא קיבל החלטה היא פוליטיקה פנימית ו"חשש של נתניהו שזה יפיל את הקואליציה שלו לחשוב על כוח פלסטיני חדש בעזה, ולכן הוא מסרב לבטא איך נראית התוכנית הזו. זה מקשה על הצבא לתבוע את המלחמה. זאת הבעיה."
מה בא אחר כך לקבינט המלחמה
עם הביקורת הפומבית של גלנט ולאחר מכן על גנץ, הלחץ המתמשך מצד משפחות של בני ערובה, כמו גם חילוקי דעות גלויים בין ביבי והבית הלבן, זה הרגיש לאורך רוב חודש מאי כאילו ישראל מתכופפת לקראת משבר קואליציוני וממשל, כזה שאולי היה ניפץ את שליטתו של ביבי בממשלה. אבל מספר גורמים העלו כעת את המשבר על האש, ולו זמנית.
בית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבינלאומי פרסמו החלטות חריפות בשבוע השלישי של מאי. נורבגיה, אירלנד וספרד הכירו בפלסטין כמדינה, והוסיפו לבידוד ישראל גם בנושא זה. כאילו לא די בכך, חיזבאללה המשיך לתקוף את ישראל בעשרות התקפות רקטות, מל"טים וטילים וחמאס שיגר מתקפת רקטות לטווח ארוך ראשון על תל אביב מזה ארבעה חודשים ב-27 במאי.
מהלכים אלה אפשרו לביבי לשחק את הקלף "אנחנו נגד העולם", שהוא מקווה שיפחית את המחאות הפוליטיות הפנימיות. אם קולות חיצוניים המבקרים את ישראל רק יחזקו את נתניהו, סביר להניח שהוא ימשיך לשחק את הקלף הזה.
לגאלנט, בינתיים, יש חזר לשדה כדי לצפות במלחמה. הוא יצא לאורך חופי עזה עם חיל הים הישראלי ב-23 במאי, יום לפני שסערה הביאה ים כבד לחוף. ב-26 במאי נסע לרפיח לדבר עם כוחות, ושוחח עם מפקד ה-162.נד אוגדת צה"ל שמפעילה פעילות בעזה.
"המטרות שלנו בעזה מודגשות כאן ברפיח – להשמיד את חמאס, להחזיר את החטופים ולשמור על חופש הפעולה", אמר. הוא הרגיע את החיילים כי "התפקיד שלנו הוא לקחת את זה (את ההישגים שלך) ולקחת את זה לשלב הבא בעזה וברחבי המזרח התיכון. הנושאים האלה קשורים", רמז לאסטרטגיה רחבה יותר, אך מבלי להשתמש ישירות בהזדמנות לדחוף את ביבי על הצורך בתוכנית יום שאחרי.
שוב, גלנט מנסה להשחיל מחט בין לומר יותר מדי לבין העברת דבריו. בכמעט שמונה חודשים שישראל נמצאת במלחמה, הפרופיל שלו בתוך המדינה רק עלה. מה יבוא אחר כך, רק הזמן יגיד.
