רוסיה וצפון קוריאה חתמו על הבטחת הגנה
הנשיא ולדימיר פוטין וקים ג'ונג און החיו את תקופת המלחמה הקרה הבטחת הגנה הדדית בין רוסיה לצפון קוריאה אתמול.
הם הבטיחו לספק זה לזה "סיוע הדדי במקרה של תוקפנות", אך לא היה ברור אם סיוע כזה פירושו התערבות צבאית מן המניין, כפי שצוין בהסכם מ-1961 שהופסק כעת.
אבל פוטין אמר כי רוסיה "אינה שוללת את הפיתוח של שיתוף פעולה צבאי-טכני" עם צפון קוריאה, לפי ההסכם החדש. הוא גם הבטיח עזרה טכנולוגית לא מוגדרת. אם זה כולל כמה טכנולוגיות קריטיות שקים ביקשה לשכלל, זה יכול לעזור לצפון למקד טוב יותר את יריביו, החל בארה"ב
נראה שפוטין גם גמור עם השנים שעזר לבלום את תוכנית הגרעין והטילים של צפון קוריאה. "לפיונגיאנג יש את הזכות לנקוט באמצעים סבירים כדי לחזק את יכולת ההגנה שלה, להבטיח את הביטחון הלאומי ולהגן על הריבונות", אמר אתמול, אם כי לא התייחס אם זה כולל המשך פיתוח הנשק הגרעיני של הצפון.
מה מרחיק את הסיוע מעזה?
לארגונים הומניטריים יש אלפי טונות של מזון, דלק ותרופות מוכנים לשלוח לעזה, אבל הרבה מהם לא יכולים להיכנס. למה?
כמה בעיות אופייניות לאזור מלחמה. קבוצות סיוע רוצות להגן על עובדיהן מפני פצצות וירי. כבישים ומחסנים נהרסים, מה שמקשה על ניווט השטח. אבל היו בעיות גדולות יותר: ישראל אכפת חוקים אטומים שמחזירים את משאיות הסיוע, תוך ציון דאגות ביטחוניות. מצרים חסמה את הסיוע למחאה על הפעולות הצבאיות של ישראל. חמאס גנב, או ניסה לגנוב, משלוחי סיוע עבור עצמו.
במילים אחרות, האנשים האחראים על מתן סיוע לעזה העדיפו את האינטרסים שלהם על פני הסיוע לפלסטינים. בכך, הם קיבלו שוב ושוב החלטות שקבוצות הומניטריות לא יכולות להתגבר עליהן.
החששות של ישראל
ישראל מצטטת בדרך כלל שתי הצדקות לחסימת הסיוע: היא רוצה לעצור כל אספקה שיכולה לעזור לחמאס והיא רוצה לשמור על בטיחות עובדי הסיוע.
הסיבה הראשונה היא השנויה יותר במחלוקת. גורמים אמריקאים וארגונים הומניטריים טוענים כי חמאס יירט מעט מאוד משלוחים. המבקרים טוענים שישראל נזהרה מדי מאיום מוגזם – או, גרוע מכך, השתמשה בסיוע כנשק נגד פלסטינים. "הם מנסים לספק סיפור כיסוי הגיוני לענישה קולקטיבית", אמר ג'רמי קונינדיק, נשיא ארגון פליטים אינטרנשיונל, ארגון הומניטרי.
אבל חמאס יירט כמה סיועוישראל אומרת שאמצעי הזהירות שלה מונעים מהקבוצה לקחת יותר.
גם טקטיקות אחרות של חמאס הפכו את ישראל לזהירות יותר. הקבוצה מסתתרת לעתים קרובות מאחורי אזרחים על ידי הצבת פעיליה בבתי חולים ואחירת נשק בבתי ספר. ישראל, שחוששת שחמאס עלול להסתתר גם מאחורי קבוצות הומניטריות ועובדים, דורשת מקבוצות סיוע לדווח על פעילותן. לדוגמה, היא חותמת על מסלולים ספציפיים בין השאר כדי להבטיח שאלו באמת משימות הומניטריות ולא פעולות אויב חשאיות.
עם זאת, בדיקות אלה עלולות להיכשל. באפריל, ישראל הרגה שבעה עובדי World Central Kitchen, למרות שהקבוצה אמרה שתיאמה את משימתה עם הצבא. ישראל כינתה את התקיפות טעות והתנצלה על ההרג. היא פיטרה שניים מהשוטרים המעורבים ונזפה באחרים.
"זו הייתה נקודת מפנה", אמר עמיתי אדם רסגון, שבסיסו בירושלים. לאחר ההרג פתחה ישראל מעברים נוספים כדי להכניס סיוע לעזה. גם הצבא הישראלי הוכרז השבוע שתפסיק את הפעילות בחלקים מדרום עזה בשעות היום; הפסקת הלחימה עשויה לסייע בהשגת סיוע נוסף לפלסטינים.
מאז שישראל שולטת במה שנכנס ויוצא מעזה, היא לקחה הרבה מהאשמה למשבר שם. אבל היא לא המדינה היחידה שהפסיקה את האספקה לפלסטינים.
לאחר שישראל עברה לגור בעיר רפיח שבדרום המדינה בחודש שעבר, מחתה מצרים על הפלישה באמצעות חסימת משלוחי סיוע. היא לא רצתה להיראות כאילו היא מקבלת את השליטה הישראלית במעבר רפיח, והייתה מוטרדת מכך שישראל פועלת כל כך קרוב לגבול המצרי. (קחו בחשבון: מצרים כבשה פעם את עזה, אבל איבדה שליטה ב-1967 במלחמה עם ישראל.)
מאז החלה מצרים לאפשר סיוע מסוים דרך כרם שלום, מעבר על הגבול עם ישראל. ובכל זאת, כמות הסיוע הנכנס לעזה ירדה בכמעט שני שלישים מאז שישראל החלה את פעולתה ברפיח, לפי האו"ם. למרות הבעיות הללו, קבוצות הומניטריות ממעטות לבקר את מצרים על תפקידה במשבר. "הם יודעים שמצרים חשובה מאוד לפעילות שלהם וגם מאוד לא קולטת ביקורת ציבורית", אמר לי אדם.
בנפרד, פלסטינים בזזו כמה משלוחים, מתוך רעב וייאוש או כדי למכור את האספקה בשווקים השחורים של עזה.
פעילי ימין קיצוני ישראלים יירטו גם משאיות סיוע שנסעו מירדן לעזה וניפצו את אספקתן. הפעילים טוענים כי פלסטינים לא צריכים לקבל סיוע עד שחמאס יחזיר בני ערובה ישראלים. ארצות הברית הטיל סנקציות בשבוע שעבר בצו 9, אחת הקבוצות המעורבות בפיגועים הללו.
בחירה
עובדי סיוע טוענים לא פעם שהאשמה בכל הבעיות הללו נופלת בסופו של דבר על ישראל: אנשים בעזה גוועים ברעב בגלל שישראל התחילה את המערכה הצבאית שלה בשטח; יש לה את הכוח לעצור את המלחמה.
אבל לישראל יש אינטרסים ביטחוניים אמיתיים בהשמדת חמאס. היא רוצה להבטיח ששום דבר כמו המתקפה ב-7 באוקטובר לא יכול לקרות שוב. כדי לעשות זאת, מנהיגי ישראל מאמינים שהם צריכים להילחם ברחבי עזה. במובן זה, ישראל שמה את ביטחון הישראלים מעל זה של העזתים – בחירה צפויה, אם כי שנויה במחלוקת, במלחמה.
צפון מקדוניה תובעת אלכסנדר הגדול ודמויות היסטוריות אחרות בדחיפה לבניית זהות לאומית. יוון ובולגריה לא מרוצים. הם רואים במדינה החדשה – שנולדה רק לפני 33 שנים – כמספחת את המורשת והגיבורים שלהם.
תחילת שיחות
חי חי
זוכרים את ווילי מייז
ווילי מייז, מרכז השדה של הג'איינטס, שרבים נחשבו לשחקן הבייסבול הגדול בהיסטוריה, מת בגיל 93. המכונה "תגיד היי ילד", הוא הגיע למספר עצום של 660 הום ראנים בקריירה.
אבל מייס היה יותר משחקן הכדור השלם – הוא היה אחת הדמויות הכריזמטיות של המשחק ושל אמריקה. הוא כבש את הלהט של אוהדי הבייסבול בתקופה שבה שחקנים שחורים עדיין הופיעו בליגות הגדולות וההפרדה עדיין אחזה בדרום מולדתו.
"מספרים ושבחים מספרים רק חלק מהסיפור שלו", הקולגה שלי קורט סטריטר כותב. "כי זה היה אֵיך מייס שיחק – הדרך שבה כופף את גבולות הבייסבול לרצונו עם החכמים שלו, המהירות שלו, הסגנון שלו והכוח שלו – שייחדו אותו בתור הכוכבים האהובים ביותר".
