התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי אמר ביום חמישי שביקש צווי מעצר למנהיג העליון של ממשלת הטליבאן באפגניסטן ולנשיא השופט העליון במדינה על הרדיפה "חסרת התקדים" שלהם נגד נשים ונערות אפגניסטן.
התובע, קארים חאן, אמר בהצהרה כי מנהיג הטליבאן, השייח' חיבאטוללה אחונדזאדה, וראש בית המשפט העליון באפגניסטן, עבדול חכים חאקאני, ביצעו פשע נגד האנושות: "רדיפה על רקע מגדר".
"נשים ונערות אפגניות, כמו גם קהילת ה-LGBTQI+, מתמודדות עם רדיפה חסרת תקדים, חסרת מצפון ומתמשכת על ידי הטליבאן", נאמר בהצהרה.
מאז עזבו חיילי ארה"ב מאפגניסטן ב-2021 והטליבאן חזר לשלטון, השליטים הפונדמנטליסטים הוציאו קודים מחמירים של סגנונות וחוקי סגולה שגרשו נשים לחלוטין מהחיים הציבוריים ומפעילויות פרטיות רבות.
הגזירות, שהוצגו ככללים דתיים מוסלמים, הוציאו נשים מעבודות וכמעט מכל השטחים הציבוריים. בשנת 2023, הטליבאן סגר את כל מכוני היופי – אחד המקומות הציבוריים הבודדים שנותרו בארץ שבהם נשים יכלו להתכנס מחוץ לבית. אפגניסטן גם אסרה על בנות תיכון ונשים להשכלה אוניברסיטאית – המדינה היחידה שעושה זאת.
כתב של האו"ם תיאר את המשטר הקיצוני כ"אפרטהייד מגדרי."
נשים רבות ברחו מהמדינה, ואחרות מחפשות דרכים להימלט ממנה אורח חייהם המצומצם.
המהלך של התובע הוא ההגשה המשפטית הראשונה של בית המשפט, שבסיסו בהאג, הכוללת את מצוקתן של קבוצות LGBTQI+ בתלונת אפליה. אבל זה לא הניסיון המשפטי הבינלאומי הראשון ללחוץ על הטליבאן להשתחרר אחיזתם בחייהן של נשים אפגניות.
בשנה שעברה, אוסטרליה, קנדה, גרמניה והולנד לקח את הטליבאן לבית הדין הבינלאומיבית המשפט העליון של האו"ם, והוקיע אותם על הפרות "גסות ושיטתיות" של אמנת האו"ם, שאושררה על ידי אפגניסטן, האוסרת כל צורות של אפליה נגד נשים.
מדינות אחרות הצטרפו מאז לתיק הזה, שמתפתל בבית המשפט העולמי וצפוי להוביל לדיונים פומביים ואולי גם לצווי בית משפט.
למרות שהטליבאן התעלם מהלחץ הבינלאומי לשנות את היחס הקיצוני שלהם לנשים, הפעילים מקווים שהקבוצה תעשה ויתורים כמנהיגי המדינה שואפים לנרמל את היחסים הדיפלומטיים או להשיג סיוע בינלאומי. לדבריהם, תיקי בית משפט בינלאומיים חשובים כדי לשמור על סדר היום את מצבן של הנשים האפגניות.
"לנשים ונערות אפגניות יש סוף סוף הזדמנות להבטיח צדק על האכזריות שעברו מאז השתלטות הטליבאן", אמרה בינאיפר נורוג'י, נשיאת קרנות החברה הפתוחה, קבוצות עצמאיות הפועלות למען צדק, ממשל דמוקרטי וזכויות אדם. "ללא ה-ICC ובתי דין בינלאומיים אחרים, לנשים ונערות אפגניסטן לא יהיה לאן לפנות כדי לחייב את הטליבאן באחריות".
בקשתו של מר חאן לקבל צווים היא חלק מחקירתו הרחבה יותר על פשעי הטאליבן לכאורה. בסיכומו, אמר התובע כי משרדו יבקש צווים נוספים לבכירים אחרים בטליבאן בגין התקפות נרחבות נגד האוכלוסייה האזרחית האפגנית.
פאנל של שלושה שופטים מוציא צווי מעצר של ICC, תהליך שעשוי להימשך חודשים. עורכי דין המכירים את בית המשפט אמרו כי צווים אלה עשויים להופיע מהר יותר, משום שהצוים המפלים נשים אפגניות בניגוד לחוק הבינלאומי הוצאו בגלוי על ידי שליטי הטליבאן.
לא ידוע שמנהיג הטליבאן עוזב את המדינה, כך שאם הצווים יונפקו, הסיכוי קלוש שיוצא להורג.
מר חאן אמר בהצהרתו כי ההתנגדות לטליבאן "מודחקת באכזריות" באמצעות "פשעים הכוללים רצח, מאסר, עינויים, אונס וצורות אחרות של אלימות מינית, היעלמות כפויה ומעשים לא אנושיים אחרים". הוא השווה את הדיכוי והאלימות לפשעים הקודמים של הטליבאן, כאשר הם היו בעבר בשלטון.
החמושים האולטרה-שמרניים עלו לגדולה לאחר נסיגת הכוחות הסובייטים הפולשים, וכבשו את הבירה קאבול ב-1996. ברית של כוחות בינלאומיים בראשות ארצות הברית פלשה ב-2001, עקבה אחר אוסאמה בן לאדן, מנהיג אל-קאעידה. . מסע ההפצצות הוביל לנסיגת הטליבאן.
החקירות של ה-ICC על פשעים שבוצעו באפגניסטן החלו לראשונה ב-2007 ונשארו זמן רב על השריפה האחורית. הם כללו האשמות על התנהגות בלתי הולמת של כוחות ארה"ב, כולל רציחות ועינויים ללא משפט.
אבל מר חאן הפתיע רבים כאשר, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד בשנת 2021, הוא הודיע כי הוא "תבטל את סדר העדיפויות" של החקירה על אנשי צבא ארה"ב. לדבריו, החלטתו התבססה על הצורך שלו להשתמש במשאבים מוגבלים ביעילות. זה בעצם גנז את המרכיב האמריקאי בחקירה.
