לנשיא ביידן אוזל הזמן להשלים את מטרתו לסיים את מלחמתה של ישראל בחמאס וליישם מגה-דיל לעצב מחדש את המזרח התיכון לקראת עמדה של שלום.
הממשל ממקד את כל מאמציו לגרום תחילה לחמאס להסכים לעסקה תלת-שלבית, הפסקת אש, שתקבע, באופן מיידי, הפסקה של שישה שבועות לפחות בלחימה ברצועת עזה.
אבל הצעות נגד של חמאס תרמו לשבועות של הלוך ושוב ובוחנות את התקווה והסבלנות של המתווכים – ומעלות שאלות לגבי מהי תוכנית ב'.
"אני לא בטוח עוד כמה ימים יש לי לומר, 'טוב, אני עדיין מקווה' – במסגרת זו", אמר הסנאטור מארק וורנר (D-Va.), יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט, במהלך שולחן עגול עם עיתונאים ביום שלישי בהנחיית Christian Science Monitor.
ביידן ביקש להפעיל לחץ בינלאומי נגד חמאס, תוך הבטחת תמיכת ממשלת ישראל; אישור מועצת הביטחון של האו"ם, ואישור של קבוצת 7 מדינות ו מדינות ערב ומדינות המפרץ על הצעה שהציג ב-31 במאי.
השלב הראשון של ההצעה כולל הפסקת אש זמנית שבה חמאס ישחרר במנות את 120 הישראלים שחטף מישראל ב-7 באוקטובר, בעוד שישראל צפויה להתחייב לשחרר אסירים פלסטינים בבתי הכלא הישראליים. תומכי הסכם הפסקת האש אומרים כי הכרחי להגביר את התמיכה ההומניטרית לפלסטינים ולהקל על הסבל המסומן בעקירה, רעב וטיפול רפואי הנחוץ ביותר.
קבוצה של משפחות ישראליות של בני ערובה המוחזקות בידי חמאס שמה את תמיכתן מאחורי הצעת הפסקת האש של ביידן. אנדריי קוזלוב, אחד מארבעה ישראלים שחולצו משבי חמאס בתחילת יוני במבצע נועז וקטלני, קרא להפסקת אש כדי להבטיח את שחרורם של בני הערובה הנותרים.
"עבור בני הערובה שעדיין נמצאים בעזה, יש החלטה אחת, רק אחת, זו העסקה בין ישראל לחמאס", אמר. הודעת וידאו פורסמה שבוע שעבר.
וורנר הטילה את האשמה על מנהיג חמאס המסתתר בעזה, יחיא סינוואר, ותיאר אותו כבעל מוניטין של מנהיג קר ומחושב. שלפי הדיווחים צופה עשרות אלפי ההרוגים הפלסטינים במלחמה כ"קורבנות הכרחיים".
"זהו סוג המנהיגים שמצדדים את הרעיון של העם הפלסטיני אבל לא חושש כמה פלסטינים מתים בסכסוך הזה", אמר וורנר.
תוכנית העדיפות של ביידן היא לנצל את השבועות הראשונים של הפסקת האש בין ישראל לחמאס כדי לנהל משא ומתן על סיום קבע של המלחמה, לכונן ממשל חדש בעזה ולהתווה נתיב למדינה פלסטינית. ההתחייבויות הללו יאפשרו אז לסעודיה ליצור קשרים עם ישראל כקבוצה ביטחונית רחבה יותר נגד איראן.
וורנר אמר כי המאמצים לנרמל את היחסים בין ישראל וסעודיה תלויים "בהחלט" בהגעה להפסקת אש.
ברברה ליף, עוזרת מזכירת המדינה לענייני המזרח הקרוב, תיארה את סינוואר כ"פסיכופט" ו"משיחי", אך אמרה כי המתווכים נמצאים ב"דיונים אינטנסיביים" כדי לגשר על הפערים בין השינויים המוצעים של חמאס בהצעת הפסקת האש.
"אנחנו מאמינים שבסופו של דבר, ההצעה הזו היא הדרך הטובה ביותר לסיים את הסכסוך כעת, שתאפשר מספר רב של דברים ובסופו של דבר יוצעו לו סיכוי לסיום הסכסוך לחלוטין", אמרה לסנאט ליחסי חוץ. דיון בוועדת המשנה בנושא המזרח התיכון ביום שלישי.
"למציאות יש דרך לחדור"
ההתעקשות של סינוואר היא רק אתגר אחד לתוכנית הגדולה של ממשל ביידן.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שהואשם על ידי כמה דמוקרטים בקונגרס כאחראי למשבר ההומניטרי בעזה, התפרץ בסרטון בממשל ביידן על מה שלדבריו היה החלטה "בלתי נתפסת" לעכב את משלוח הנשק והתחמושת של ארה"ב.
בכירי ביידן דחו את האפיון של נתניהו – הנשיא השהה משלוח אחד של פצצות כבדות לישראל – אך הפרק הדגיש את המתיחות העמוסה של ארה"ב עם המנהיג הישראלי במהלך המלחמה.
מבקריו של נתניהו האשימו אותו בתעדוף המבצע הצבאי נגד חמאס על פני דיפלומטיה, וגם גורמים אמריקאים וישראלים מתחו ביקורת על ראש הממשלה כמי שלא מדבר על איזו סמכות יכולה לשלוט בעזה במקום שליטה צבאית ישראלית.
"אנחנו במרחק פוטנציאל של שבועות, אולי חודש או חודשיים מהמבצעים הצבאיים הפורמליים שמגיעים לסיומם וזה יוצא דופן שאין לנו תוכנית מעשית מממשלת ישראל לגבי מה שיבוא אחר כך", אמר הסנאטור כריס מרפי (D- קון.), יו"ר ועדת משנה ליחסי חוץ של הסנאט המפקחת על המזרח התיכון, ולוחצת ליף על המעורבות של הממשל עם ישראל.
"עדיין אין מספיק תכנון, בלשון המעטה, מצד ממשלת ישראל", הגיב ליף.
נתניהו הפיל כל דיבור על כך שהרשות הפלסטינית שבסיסה בגדה המערבית תאשר מחדש את השלטון בעזה, ובדרך כלל דוחה את הרעיון של מדינה פלסטינית עצמאית שתקשר בין שני השטחים.
ובכל זאת, נתניהו סימן, לעתים, פתיחות לאיזושהי סמכות שלטונית אזרחית לפלסטינים בעזה. הוא דיבר על כך שישראל שומרת על חופש התנועה הצבאית להתמודדות עם איומים ביטחוניים, אבל הוא העלה רעיונות לגבי מדינות ערביות שלוקחות אחריות על כמה היבטים ביטחוניים של השטח.
ליף, בתגובה לביקורות על כך שמדינות ערב והמפרץ לא צפויות להגביר את האחריות לעזור לייצב את המצב עם הפלסטינים, אמר "אין חשיבה קסומה" מצד הממשל.
"אלה מגיעים ללב הפוליטיקה עבור כל אחת מהממשלות הללו, עבור הפלסטינים, וגם עבור הישראלים. אבל אני חושבת שלמציאות יש דרך לדחוף גם את מי שלא יכול לדמיין מושג כמו (הרשות הפלסטינית) חוזרת לעזה, למציאות יש דרך לחדור", אמרה.
ליף אמרה שהיא כנראה תפנה למזרח התיכון בסוף השבוע כדי להמשיך בדיונים עם שותפים ישראלים, ערבים ומפרציים בתרחיש של יום שאחרי.
"תצטרך להיות אלטרנטיבה פוליטית וזה מה שאנחנו בתהליך להרכיב את המושגים האלה", אמרה.
הסנאטור בן קרדין (D-Md.), יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנאט, אמר שהוא מעורב גם בדיונים בהעלאת שותפים אזוריים לתרחיש "יום שאחרי".
"היו לי דיונים פרטניים כמו גם דיונים קולקטיביים עם הסעודים, עם האמירויות, עם הירדנים, עם המצרים, עם הקטארים, כולם הראו סימנים של עניין בהשתתפות… כולל סוגיות הממשל, כולל הנושאים הכלכליים וסוגי הנושאים האלה", אמר לשולחן עגול של כתבים בשבוע שעבר.
"יש הרבה מילוי החסר שעדיין לא הושלמו, הרבה מתנדבים שמוכנים לצעוד קדימה, בתנאי שהתנאים יתקיימו, שיהיה שלום אמיתי באזור ויש מחויבות לזוז. קדימה לשתי מדינות", אמר.
סעודיה בעלת ברית מרכזית בדרך לשלום
ביידן טיפח את יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן כבעל ברית מרכזי בדחיפה קדימה של כל סיכוי לשלום מתמשך בין ישראל לפלסטינים – בהינתן שניתן ליישם הפסקת אש כדי להתחיל.
הנשיא זנח זה מכבר את הבטחת הקמפיין שלו להפוך את ערב הסעודית למדינת "פאריה", מתוך הכרה יחד עם מחוקקים דמוקרטים ורפובליקנים כי קשרים הדוקים יותר עם ריאד הם חלק ממאמץ גדול יותר להתמודד עם איראן ולהחליש את השפעת סין ורוסיה באזור. .
שיתוף פעולה צבאי אזורי התמודדות עם מתקפת טילים איראנית על ישראל באפריל שימשה כהפגנה אמיתית של כוח ההגנה המקשר בין ארה"ב, ישראל וסעודיה, יחד עם שותפות אחרות.
נסיך הכתר הסעודי מתמקד בלייזר בהבטחת הסכם הגנה הדדי עם ארה"ב וסיוע בבניית תוכנית גרעינית אזרחית. ההסכם הזה מותנה בכך שסעודיה תקים קשרים עם ישראל, שלדברי הנסיך מוחמד יכול לקרות רק אם תהיה מחויבות ישראלית להסכמה להכרה במדינה פלסטינית.
"בפגישות עם MBS (הנסיך מוחמד), ראיתי מישהו שלדעתי מוכן לקבל את ההחלטה – אם נוכל להשיג את ברית ההגנה הזו עם ארה"ב – יפסיק לנסות לשחק בשני הצדדים נגד האמצע, ואני חושב ש זה לטובת אמריקה", אמר וורנר.
הכל או לא כלום
גורמים רשמיים של ביידן ובני בריתם בקונגרס אומרים שכל חלקי ההסכם הזה חייבים לזוז יחד או לא לזוז בכלל – הפסקת האש, תוכנית היום שאחרי, מסלול למדינה פלסטינית ונורמליזציה בין ישראל לסעודיה.
חמאס לא פרסם ברבים את השינויים שלו בהצעת הפסקת האש שהציב ביידן ב-31 במאי, אך נראה כי חוסר ההסכמה קשור לדרישת חמאס להתחייבות ישראלית לסיום מלא של המלחמה ונסיגת הכוחות הישראליים. נתניהו אמר שסיום מלא של המלחמה יכול להתרחש רק באמצעות משא ומתן, מה שנקרא שלב 2 בעסקת התלת-שלבית של ביידן.
וורנר, בעודו מעורר ספק לגבי מחויבותו של סינוואר לנהל משא ומתן, צפה אופטימיות מסוימת שניתן להגיע להפסקת אש על סמך חוויות במהלך המלחמה. אבל הוא גם הזהיר לגבי כמה מהר השיחות יכולות להתפרק.
הוא תיאר רגע בתחילת מאי שבו נראו חמאס וישראל מוכנים להגיע להסכמה, אך מתקפת רקטה של חמאס שבה נהרגו שלושה חיילים ישראלים גרמה לקריסת השיחות.
"התקרבנו כל כך הרבה פעמים, אבל הרגע הזה שבו, זה היה רק בליפ בחדשות, זה כנראה היה הזמן שהיינו הכי קרובים כשישראל נוטה, אני חושב שחמאס היה מוכן, ובמקרה היה פיגוע אקראי שהרג שלושה חיילים (צבא ישראל)", אמר.
"נכון לשבועות האחרונים, האשמה היא בהנהגת חמאס, בפרט סינוואר", אמר היו"ר.