"אני תומך בישראל שמשמידה והורגת כל חבר בחמאס עד האחרון שבהם", הצהיר אמש (שלישי) פיט הגסת', המועמד השנוי במחלוקת של טראמפ לתפקיד שר ההגנה האמריקאי, במהלך שימוע סוער בוועדת הכוחות המזוינים של הסנאט. הדברים נאמרו לאחר שמפגינים מארגון 'קוד פינק' הרדיקלי קטעו את דבריו וכינו אותו "ציוני נוצרי".
האווירה הסוערת באולם השימוע שיקפה את הקיטוב העמוק סביב המינוי: בעוד תומכי הגסת' מילאו את היציעים עם כובעים שחורים שעליהם נכתב "בעד הגסת'" וקיבלו את פניו בקריאות "USA, USA" ו"תראה להם, פיטי", הוצאו ארבעה מפגינים מהאולם בזה אחר זה, רובם תוך שהם מוחים על המלחמה בעזה.
הגסת', קצין מעוטר במשמר הלאומי ששירת בעיראק ובאפגניסטן, הציג את סדרי העדיפויות שלו לפנטגון, כשבראשם עומדת ההתמודדות עם סין. "נתחיל בכך שנבטיח שהמוסד הבטחוני יבין שמבחינת איומים מחו"ל, המפלגה הקומוניסטית הסינית היא בראש סדר העדיפויות", הדגיש. במסגרת זו, הבטיח להוביל "התנתקות אחראית" מכל הקורה במזרח התיכון ולמקד מחדש את משאבי הפנטגון לכיוונים אחרים.
בנושאים פנים-מדינתיים, הגסת' הבטיח לשים קץ למה שכינה "ווקיזם" בצבא. "הווקיזם לא מגיע מהמדים… אלא מהמעמד הפוליטי", טען. הוא התחייב לבטל תוכניות גיוון ושוויון בצבא, באומרו שהן "מפלגות את הכוחות" וגורמות ל"מפקדים ללכת על ביצים". כמו כן, הבטיח להחזיר לשירות את אלפי החיילים שפוטרו בשל סירובם להתחסן נגד הקורונה, תוך התחייבות: "במשרד ההגנה של הנשיא טראמפ הם יקבלו התנצלות על פיטוריהם. הם יוחזרו עם דרגתם ומשכורתם".
סערה מיוחדת התעוררה כשנחשף כי מנעו מהגסת' מלשרת עם יחידת המשמר הלאומי אליה הוא שייך במסגרת אבטחת טקס ההשבעה של ביידן ב-2021, בשל קעקוע "צלב ירושלים" שעל חזהו, הכולל את הכיתוב הלטיני 'Deus Vult' (האל רוצה בכך), המבטא תפיסה של המאמינה בהשגחה עליונה. "זוהיתי כקיצוני, כמי שאינו ראוי לשמור על טקס ההשבעה של נשיא אמריקאי נכנס", אמר הגסת', והוסיף כי אותו צלב הופיע בתוכנייה של טקס האשכבה של הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר בשבוע שעבר (כידוע, קרטר היה ייחודי בכך שהיה נשיא עם אמונה נוצרית-בפטסיטית הדוקה).
חוסר ניסיונו של הגסת' בניהול מערכות ביטחון גדולות עמד גם הוא במוקד הביקורת. "אני מודה שמעולם לא ניהלתי ארגון של שלושה מיליון איש, ועם תקציב של 850 מיליארד דולר", הודה. בורותו בנושאי ביטחון בסיסיים נחשפה כשהסנאטורית טמי דאקוורת', וטרנית מלחמת עיראק, שאלה אותו על מדינות דרום-מזרח אסיה והוא ציין את יפן, דרום קוריאה ואוסטרליה – שאף אחת מהן אינה חברה בארגון ASEAN.
התנהלותו של הגסת' מול חברי הסנאט הדמוקרטים עוררה זעם בקרב חברי המפלגה הדמוקרטית. הוא סירב להיפגש עם רובם לפני השימוע, מה שהוביל את הסנאטורית אליזבת' וורן לומר בכעס: "לא רצית להיפגש או לענות על אף אחת מהשאלות שלי, אז נצטרך לעשות זאת כאן". גם בקשתם לסבב שני של שאלות, כמקובל בשימועים לתפקיד זה, נדחתה על ידי יו"ר הוועדה.
בלב הסערה הציבורית ניצבו גם האשמות אישיות חמורות. הסנאטור טים קיין חשף כי הגסת' שילם פיצוי כספי חסוי למתלוננת שהגישה נגדו תלונה על תקיפה מינית ב-2017, ותהה מדוע לא דיווח על כך לצוות המעבר של טראמפ. הגסת' התעקש כי מדובר ב"האשמת שווא" וטען שנחקר ונמצא חף מפשע, אך לא הסביר את תשלום הפיצויים.
הוול סטריט ג'ורנל העביר את השימוע תחת שבט עטו: "האמריקנים לא למדו הרבה על המועמד לפנטגון פיט הגסת' בשימוע האישור שלו בסנאט, אבל הם למדו יותר על המוסד שאמור לייצג דיון מעמיק אך נכשל בכך. הדמוקרטים בעיקר שיחקו לידיו של הגסת' עם שאלות שהוא בקלות התחמק מהן, בעוד הרפובליקנים כמעט ולא שאלו שאלות מהותיות".
למרות כל הביקורת וההערכות כי בהצבעה חשאית היה מפסיד לפחות 15 קולות רפובליקניים, תמיכתה של הסנאטורית ג'וני ארנסט, שנחשבה לקול מכריע, מסמנת כי הגסת' צפוי לקבל את אישור הסנאט. "אחרי ארבע שנים של חולשה בבית הלבן, האמריקנים ראויים לשר הגנה חזק", אמרה ארנסט בהודעה שפרסמה לאחר השימוע.
תמיכה גורפת זו של הרפובליקנים בהגסת' מוערכת בידי מומחים כמשקפת תופעה רחבה יותר המתרחשת בעידן טראמפ – נאמנות אישית גוברת על עמדות מדיניות. כפי שהובא בפוליטיקו, "די להסתכל בכניעה המהירה של הניצים בבית הנבחרים ליו"ר מייק ג'ונסון מוקדם יותר החודש, אשר נבעה מהעדפת העדפותיו של טראמפ על פני סדר היום המפלגתי". זאת ועוד, הצלחתו של הגסת' בשימוע מדגימה שינוי דרמטי לא רק במפלגה הרפובליקנית, אלא בפוליטיקה האמריקאית בכללותה. ב-1989, מועמדותו של הסנאטור הדמוקרטי ג'ון טאוור לתפקיד שר ההגנה נכשלה בגלל האשמות דומות על בגידות ושתייה מופרזת. כיום, טוענים מומחים, התמיכה התקשורתית השמרנית והתנועה הרחבה סביב טראמפ הופכות האשמות כאלה לפחות משמעותיות.
גורמים בכירים במערכת הביטחון מעריכים כי חולשתו המקצועית של הגסת' עשויה להוביל למצב בו תפקיד ראש ה-CIA יתחזק על חשבון משרד ההגנה. התחזקות זו תקרה בקלות, משלדברי הגורמים "יש הטוענים שתפקיד שר ההגנה, שנוצר רק ב-2004 בעקבות המלצות ועדת 11 בספטמבר, עדיין חסר עוצמה מובנית, וה-CIA היא שעדיין אחראית בפועל על הכנת התדריך היומי לנשיא וניהול הפעילויות החשאיות", מדווח הפוליטיקו. בניגוד להשערות שהיו, מסתבר כי חוסר הניסיון של הגסת' הפך ליתרון בעיני תומכיו. יו"ר ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט, רוג'ר ויקר, הציג אותו כ"מנהל קשרים מהשורה הראשונה" שיתמקד ב"עדיפויות שברמה האסטרטגית" בעוד שהפקידים שמתחתיו בפנטגון יינהלו את הפעילות ברמה ייומיומית".
גורם בכיר ברפובליקנים הסביר את ההבדל בין התמיכה בהגסת' לעומת הספקנות של המפלגה באשר למועמדים האחרים של טראמפ: "הרקע הצבאי שלו, שנותיו בפוקס ניוז ועמדותיו המתועדות נגד ה'ווקיזם' בצבא הופכים אותו ל'אחד משלנו'", אמר הגורם. "את הבעיות האישיות שלו הגסת' יכול להסביר בהתייחסות הבטחותו שלא לחזור לאלכוהליזם והיותו "נקי", לצד נישואיו הנוכחיים והתעוררותו הנוצרית-דתית. כל החולשות שהתגלו, נמצאות בעבר".