המעבר של בריטניה לאפס נטו משנה את נוף האנרגיה של המדינה.
תחנת הכוח הפחמית האחרונה של בריטניה מושבתת, ומסיימת 142 שנים של חשמל שנוצר בפחם במדינה שחוללה את המהפכה התעשייתית.
תחנת Ratcliffe-on-Soar במרכז אנגליה תסיים את המשמרת האחרונה שלה בחצות ביום שני לאחר יותר מחצי מאה של הפיכת פחם לכוח.
ממשלת בריטניה בירכה על הסגירה כאבן דרך במאמצים להפיק את כל האנרגיה של בריטניה ממקורות מתחדשים עד שנת 2030.
מנהל המפעל פיטר אוגריידי אמר שזה היה "יום מרגש".
"כשהתחלתי את הקריירה שלי לפני 36 שנים, אף אחד מאיתנו לא תיאר לעצמו עתיד ללא ייצור פחם במהלך חיינו", אמר לסוכנות הידיעות Associated Press.
ההשבתה הופכת את בריטניה למדינה הראשונה מקבוצת שבע הכלכלות הגדולות שמוציאה פחם בהדרגה – אם כי כמה מדינות אירופיות אחרות, כולל שבדיה ובלגיה, הגיעו לשם מוקדם יותר.
שר האנרגיה של בריטניה, מייקל שאנקס, אמר כי סגירת המפעל "מסמנת את סוף עידן ועובדי הפחם יכולים להיות גאים בצדק בעבודתם המניעה את המדינה שלנו במשך למעלה מ-140 שנה. אנו חייבים לדורות כמדינה חוב של הכרת תודה".
"עידן הפחם אולי מסתיים, אבל עידן חדש של משרות טובות בתחום האנרגיה למדינה שלנו רק מתחיל", אמר.
תחנת החשמל הפחמית הראשונה בעולם, תחנת האור החשמלית אדיסון של תומס אדיסון, נפתחה בלונדון ב-1882.
תחנת Ratcliffe-on-Soar, שנפתחה ב-1967, היא ציון דרך ששמונת מגדלי הקירור מבטון וארובה באורך 199 מטר (653 רגל) נראים על ידי מיליוני אנשים בשנה כשהם חולפים על פני הכביש המהיר M1 או במהירות ברכבות.
ב-1990, הפחם סיפק כ-80% מהחשמל של בריטניה. עד 2012 הוא ירד ל-39 אחוזים, ועד 2023 הוא עמד על 1 אחוז בלבד, לפי נתוני הרשת הלאומית. יותר ממחצית מהחשמל של בריטניה מגיע כעת ממקורות מתחדשים כמו רוח ואנרגיה סולארית, והשאר מגז טבעי ואנרגיה גרעינית.
אבל הפחם נותר נושא בעירה.
התוכניות לפתיחת מכרה הפחם החדש הראשון של בריטניה מזה 30 שנה בצפון מערב אנגליה חילקו את התושבים, כאשר חלקם מברכים על ההבטחה לעבודות בשכר טוב ואחרים מתנגדים לזיהום ולפליטת הפחמן שהיא תביא.
עם זאת, המעבר של בריטניה לאפס נטו משנה את הנוף התעשייתי של המדינה.
בנפרד ביום שני, של בריטניה מפעל הפלדה הגדול ביותר גם אמר שהוא יסיים את הייצור כאשר תנור הפיצוץ הסופי בפורט טלבוט בוויילס ייסגר לאחר יותר מ-100 שנות ייצור פלדה.
הסגירה בפורט טלבוט, פעם מפעל הפלדה הגדול ביותר באירופה, היא שיאה של עשרות שנים של ירידה בתעשיית הפלדה בבריטניה, שנאבקה להתחרות ביבוא בעלות נמוכה.
כמעט 2,000 מקומות עבודה אובדים עם השבתת המפעל, בבעלות Tata Steel ההודית. טאטא מתכננת להחליף את תנור הפיצוץ, הפועל על קוקה נגזרת הפחם, בתנור חשמלי נקי יותר שיפלוט פחות פחמן וידרוש פחות עובדים.
בשיא שנות ה-60, יותר מ-18,000 אנשים הועסקו במפעל הפלדה בפורט טלבוט, לפני שההצעות הזולות יותר מסין וממדינות אחרות הגיעו לייצור.
רוי ריכוס, המזכיר הכללי של איגוד הקהילה, אמר כי הסגירה "מסמנת את סוף עידן, אבל זה לא הסוף של פורט טלבוט".
"לעולם לא נפסיק להילחם על תעשיית הפלדה שלנו והקהילות שלנו בדרום ויילס", אמר.
