אם אכן יתברר סופית שהגרסה האיראנית נכונה – דהיינו, שבאתר פורדו לא אוחסן אורניום מועשר בכמות משמעותית – הרי שמדובר בהוכחה לכך שישראל וארצות הברית ניהלו מהלך מתואם היטב. כבר עם תחילת המבצע ב-13 ביוני העבירו שתי המדינות מסר ברור לטהראן: “פורדו על הכוונת, כדאי לפנות את החומרים הרגישים”. מהלך זה נועד לא רק לצמצם את סיכוני הזיהום הרדיואקטיבי, אלא גם לאפשר פעולה צבאית מבלי לגלוש לאירוע בלתי-נשלט. ואכן, תנועת המשאיות שנצפתה באתר בימים שקדמו לתקיפה – והצטמצמה בחדות מיד אחריה – מאשרת את האפקטיביות של האזהרה.
תצלומי לוויין חדשים ברזולוציה גבוהה, שצולמו ב-21 ביוני 2025, מעידים שאיראן ניסתה להיערך מראש למתקפה הצפויה. בתמונות נראים דחפורים ומשאיות ממלאים בעפר את מנהרות הכניסה למתחם התת-קרקעי – צעד שמנתחי מודיעין מעריכים כניסיון להגן על חלקים רגישים במתקן.
לפי דיווח של וושינגטון פוסט, בשני הימים שקדמו לתקיפות שביצעה ארצות הברית בשלושה מתקני גרעין ברחבי איראן, זוהתה בתיעוד לווייני “פעילות חריגה של משאיות ורכבים” באתר פורדו. אנליסט בכיר בחברת הלוויין Maxar ציין כי ב-19 ביוני נראו 16 משאיות מטען נוסעות לאורך הדרך המובילה אל המתחם הצבאי הסגור.
בתמונות של היום שאחריו, 20 ביוני, נראים רוב כלי-הרכב כשהם מוזזים כמקילומטר צפונית-מערבית לאתר. בנוסף נצפו דחפורים ומשאיות חונים סמוך לכניסה הראשית, ובכלל זה משאית אחת שעמדה בצמידות לפתח המנהרה. במקביל, בכיר איראני אמר לסוכנות ״רויטרס״ כי “רוב האורניום המועשר בפורדו הועבר למיקום שלא הוכרז לפני התקיפה האמריקנית, ומספר אנשי הצוות צומצם למינימום”.
תמונות לוויין ראשונות מראות נזק לפורדו. ניתן לראות מספר נקודות כניסה, המצביעות על כך שחומרי הנפץ חדרו לכיוון המתקן. נקודות הכניסה נמצאות על קווי הרכס, הנמצאים ישירות מעל אולמות הצנטריפוגות.
השמדת המתחם הגרעיני בפורדו מהווה מהלומה אסטרטגית למשטר האיראני: שנים של השקעה, תשתית, ידע ומשאבים – שחלקם בלתי ניתנים לשחזור – ירדו לטמיון. עם זאת, התקיפה בוצעה בזהירות מחושבת: היא הסבה נזק אנוש, אך לא סגרה את הדלת למשא-ומתן. בכך נותר למשטר האיראני מרחב תמרון, וחשוב מכך – נמנע אסון אקולוגי גרעיני שהיה עלול להסלים את המערכה.
אמנם הנשיא טראמפ מדבר כעת על נכונות לעסקה עם טהראן, אך דבריו אינם מסווה: הממשל האמריקני בשלב זה אינו שואף להפלת המשטר, אלא להצבת גבולות ברורים תוך השארת פתח לדיפלומטיה. עם זאת, בזירה האמריקנית עצמה עלול להתפתח אתגר מורכב: אם איראן תגיב בפגיעה ישירה בכוחות או ביעדים אמריקניים – מהלך שעלול להביא לקורבנות – זו תהיה הפעם הראשונה שבה חיילים אמריקנים נהרגים בזירה שאינה שלהם, אלא בתגובה למהלכים הנתפסים כמשרתים את ישראל. ללא ניהול דעת קהל קפדני ומתוחכם בארצות הברית, עלולה מציאות זו לשחוק בהדרגה את התמיכה הציבורית והפוליטית שממנה נהנית כיום ישראל.
