עברו תשעה חודשים מאז תחילתה של מלחמת העם של ישראל בעזה, שבה נהרגו יותר מ-38,000 פלסטינים, נפצעו יותר מ-86,000 ועקרו יותר מ-1.9 מיליון מבתיהם. למרות דברי גינוי תכופים, מנהיגי אירופה לא עשו מעט כדי לעצור זאת. גרוע מכך, מדינות רבות באירופה ממשיכות לעמוד לצד ישראל מבחינה כלכלית וצבאית.
מכיוון שארצות הברית נחשבת לתומכת הגדולה ביותר של מכונת המלחמה הישראלית, קל להוזיל את התמיכה האירופית. מבט מקרוב על היקף הסיוע הפיננסי והצבאי האירופי לישראל, חושף את שותפותו של האיחוד האירופי להמשך רצח העם בעזה ובזוועות שונות בגדה המערבית הכבושה.
אספקת נשק המשמש לרצח עם
האיחוד האירופי הוא ספק הנשק השני בגודלו לישראל אחרי ארה"ב. לפי נתונים ממסד הנתונים COARM של שירות החוץ האירופי, בין 2018 ל-2022, מדינות החברות באיחוד האירופי מכרו לישראל נשק בשווי 1.76 מיליארד יורו (1.9 מיליארד דולר).
נשק המשיכו לזרום ממדינות האיחוד האירופי לישראל גם לאחר שבית הדין הבינלאומי לצדק קבע בינואר פסיקת ביניים לפיה הצבא הישראלי מבצע רצח עם באופן סביר. לאיחוד האירופי יש מערכת ליישם אמברגו נשק אך סירב להחיל על ישראל, מה שמותיר למדינות החברות ליישם אט אט צעדים תחת לחץ של החברה האזרחית עם רצון פוליטי מועט לעשות זאת ונופל בהרבה מהנדרש.
חלק ממדינות האיחוד האירופי, כולל איטליה, הולנד, ספרד ואזור וואלוניה בבלגיה, הודיעו כי ישעות את העברת הנשק לישראל, אך חלק מההצהרות הללו לא קיבלו מעקב אחר פעולות קונקרטיות בזמן, או כאשר היו, אלה הסתכמו כזמניות. או השעיות חלקיות של העברת נשק, שנפלו בהרבה מאמברגו נשק מלא על ישראל.
לפי SIPRI, גרמניה היא ללא ספק הספקית האירופית הגדולה ביותר, והיא מספקת לישראל 30 אחוז מנשקיה בין 2019 ל-2023. היצוא גדל פי עשרה בשנה שעברה מ-32.3 מיליון יורו (35 מיליון דולר) ל-326.5 מיליון יורו (354 מיליון דולר) עם הרוב. של הרישיונות שניתנו לאחר 7 באוקטובר.
לפי נתוני האיחוד האירופי, בין 2018 ל-2022 היו עוד ספקים אירופאים גדולים לישראל. אלה כללו את רומניה שהנפיקה רישיונות יצוא בשווי 314.9 מיליון יורו, איטליה – עם 90.30 מיליון יורו (98 מיליון דולר), צ'כיה – עם 81.55 מיליון יורו (88.3 מיליון דולר) וספרד – עם 62.9 מיליון יורו (68.1 מיליון דולר). האיחוד האירופי עדיין לא פרסם נתונים לגבי העברות נשק לשנת 2023.
מעבר לאספקה ישירה לישראל, נשק של האיחוד האירופי מיוצא לרוב בעקיפין לישראל דרך ארה"ב. למרות שיצוא נשק כפוף להסכמי משתמש קצה, ארה"ב מסרבת לציית לתניה זו ומדינות האיחוד האירופי אינן אוכפות אותה. זה לא מאפשר לעקוב אחר המידה המלאה שבה נשק ורכיבים של האיחוד האירופי המיוצאים לארה"ב מגיעים בסופו של דבר למערכות נשק שנשלחות לישראל.
עם זאת, יצוא צבאי ידוע של האיחוד האירופי לישראל יכול להיות קשור ישירות לרצח העם בעזה. טנקי המרכבה הישראלים, הפועלים בעזה מאז החלה הפלישה הקרקעית בסוף אוקטובר, משתמשים ברכיבי מנוע מתוצרת חברת MTU הגרמנית (חברה בת של רולס רויס), בעוד שקורבטות סער, ספינות מלחמה שנבנו על ידי חברת ThyssenKrupp Marine Systems הגרמנית. פעיל במים המקיפים את הרצועה הנצורה.
החברה הבריטית BAE Systems, בשיתוף עם חברת Rheinmetall הגרמנית, מייצרת הוביצרים מתנייעים מסוג M109 אשר שימשו להפגזת אזורים מיושבים בצפיפות בעזה. אמנסטי אינטרנשיונל מצאה ראיות לכך שהנשק הארטילרי הזה פרס גם תחמושת זרחן לבן, שעלול לשרוף עור עד העצם ולגרום להפרעה בתפקוד האיברים; השימוש בהם באזורים אזרחיים מוגבל על פי החוק הבינלאומי.
מטוסי קרב F-35 מתוצרת ארה"ב המשמשים להפצצת עזה בשטיח מסתמכים על רכיבים אירופיים, כאשר לפחות 25% מחלקי החילוף מיוצאים ישירות לישראל מאירופה. רק הולנד הטילה הגבלות על אלה בעקבות תיק משפטי שננקט על ידי ארגוני החברה האזרחית, אשר זכה בערעור.
כסף ציבורי אירופי לנשק ישראלי
מדינות אירופה לא רק מייצאות נשק לישראל על רקע ההסכמה הבינלאומית הגוברת שישראל מבצעת רצח עם בעזה, אלא הן גם מוציאות כספי ציבור כדי לתמוך ביצרני הנשק שמייצרים אותם.
מחקר חדש של המכון הטרנסלאומי ו-Stop Wapenhandel מגלה שכספי משלמי המסים האירופים בהיקף של 426 מיליון יורו (461.7 מיליון דולר) מממנים כיום חברות המחמשות את ישראל.
חברת Rheinmetall הגרמנית, ששולחת פגזי טנקים לישראל, קיבלה למעלה מ-169 מיליון יורו (183 מיליון דולר) בעוד שהחברה הפינית-נורווגית Nammo, שמשגרי הרקטות "בונקר באסטר" הכתפיים שלה מיוצאים לישראל קיבלה יותר מ-123 מיליון יורו ( 133 מיליון דולר). נהנים נוספים כוללים את ליאונרדו, ThyssenKrupp, Rolls Royce, BAE Systems ו-Renk.
הכסף הציבורי האירופי הולך גם למימון פרויקטים ביטחוניים וביטחוניים לטובת מכונת המלחמה של ישראל. מאז 2008, 84 גופים ישראלים קיבלו 69.39 מיליון יורו (75 מיליון דולר) מתוך סך של 132 פרויקטים ביטחוניים. המשרד לביטחון לאומי השתתף בפרויקטים הביטחוניים הממומנים ביותר על ידי האיחוד האירופי, למרות הפרה שיטתית של זכויות האדם של הפלסטינים במשך עשרות שנים.
בנוסף, סביר להניח שחלק ניכר מייצור הידע ששימש בפיתוח כלי המלחמה הדיגיטליים של ישראל הפרוסים כעת בעזה השתכלל והשתכלל באוניברסיטאות שנהנות ממימון מחקר אירופי.
מאז 7 באוקטובר העניק האיחוד האירופי 126 מיליון יורו (136.5 מיליון דולר) במימון ל-130 פרויקטי מחקר הכוללים ישויות ישראליות. מתוך פרויקטים אלה, שניים מספקים סך של 640,000 אירו (693,000 דולר) לחברת הנשק לתעשייה אווירית. בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר 2023, גופים ישראלים קיבלו 503 מיליון יורו (545 מיליון דולר) במסגרת הורייזון אירופה (2021-2023).
בנוסף, מדינות האיחוד האירופי מוציאות את כספי משלמי המסים על נשק ישראלי במשך עשרות שנים, ובכך תומכות במתחם הצבאי-תעשייתי שלה. ישראל היא בין 10 יצואניות הנשק המובילות בעולם, כאשר כ-25% מהיצוא הביטחוני שלה מגיע למדינות אירופה.
חברות ישראליות משווקות באופן קבוע את מוצריהן כ"נבדקי קרב", אסטרטגיה שזוכה לגיטימציה על ידי מדינות האיחוד האירופי כשהן עושות איתן עסקים. מל"טים הם ללא ספק המוצר הפופולרי ביותר וסוכנות משמר הגבול של האיחוד האירופי Frontex שוכרת אותם מאלביט והתעשייה האווירית לישראל (תע"א) לטיסות מעקב מעל הים התיכון.
מדינות האיחוד האירופי המשיכו לעסוק בחברות נשק ישראליות לאחר ה-7 באוקטובר. אמנם היה ניסיון של צרפת לעשות זאת לאסור חברות ישראליות מיריד הנשק Eurosatory, פסק דין ראשוני בעניין זה בוטלה בסופו של דבר בבית משפט בפריז וגופים ישראליים קיבלו אישור להשתתף.
העובדה שכספי הציבור האירופי מנותבים לחברות נשק וגופים אחרים המעורבים בהסתערות ישראל על עזה פירושה, למעשה, שהאיחוד האירופי מממן רצח עם.
למרות כל הדיבורים שלו על זכויות אדם ושלטון החוק, האיחוד האירופי לא הצליח לקיים אף אחד מהם בתגובה למלחמת רצח העם של ישראל בעזה והותירה את האמינות והלגיטימיות שלה בקטוע. לא מאוחר מדי להחזיר חלק מהנזק על ידי הטלת אמברגו נשק על ישראל ועצור את זרימת הנשק האמריקאי העובר דרך אירופה אל משטר רצח העם. אם לא תעשה זאת, במיוחד לאור פסיקת הביניים של בית הדין המשפטי לעניין הסבירות של רצח עם, עשויה להפוך את האיחוד האירופי והמדינות החברות בו לשותפות בו.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחברים ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
