כאשר הבית הלבן שיחרר סוף סוף את הטקסט של הוראותיו של מר טראמפ ביום חמישי בערב, נראה כי חלק מהתעריפים-אלה המכוסים בהסכם הסחר בארה"ב-מקסיקו-קנאדה שמר טראמפ ניהל משא ומתן וחגג בקדנציה הראשונה שלו-אכן הושעו לצמיתות. מכסים אחרים רק הושקעו.
רוב כל המעורבים היו מבולבלים, מה שעשוי היה להיות העניין.
כאשר מר טראמפ מוריד את קביעות התעריף ואז מושך אותן בחזרה למשך חודש בערך, מנהיגי העולם קוראים להגיש את המקרה שלהם, קצת כמו מדינות ווסל הפונות לכוח גדול יותר. המנהלים הראשיים מכניסים שיחות כמו כן, להבהיר שמר טראמפ הוא זה שאתה צריך להתמודד איתו אם אתה מביא חלקי רכב מקנדה או צ'יפס מסין.
והנשיא מגיב, כאילו הוא נותן דחיפות, אם כי לא חנינה. אם, בנשיאות רגילה, מתלבטים בתעריפים על ידי שכבות של מומחים ועוזרים, ההשפעה הפוטנציאלית שלהם שקלה בזהירות, בבית הלבן טראמפ הקביעות הן חלק גחמה, חלק מארג, חלק פיקה. ההסברים על מה שהפעיל את הטלת המעבר של התעריפים, וההחלטות לעיכוב או השעיה אינן מלוותות ברציונליות מפורטות. מר טראמפ עצמו אומר שהוא מבצע את השיחה על סמך השיחות האחרונות שלו.
"זו הייתה עסקה לטווח קצר", אמר לעיתונאים במשרד הסגלגל ביום חמישי אחר הצהריים, כשנשאל על שיחותיו ביום הקודם עם בכירים של יצרני מכוניות אמריקאיות. "הם חזרו אלי אתמול. הם אמרו, 'האם נוכל לקבל קצת עזרה בתעריפים בגלל המהירות?' ואמרתי, 'תראה, אני הולך לעשות את זה, אבל זהו.' הם יחזרו אלי אחרי השני. 2 באפריל
מהר מאוד הוא הוסיף: "אני לא רוצה לשמוע ממך אחרי 2 באפריל."
אם הוא יחזיק במשרד זו שוב שאלה פתוחה. זה עשוי להיות תלוי בשווקים, או אם יותר הצהרות בתעשייה מגיעות כמו המנכ"ל של היעד האחד, בריאן קורנל, שנעשה השבוע, לפני משמרת התעריף האחרונה. מנהיג הרשת הקמעונאית אמר כי הלקוחות שחיפשו אבוקדו וחסה וסטייפלס אחרים היו "ככל הנראה רואים עליות מחירים במהלך הימים הקרובים."
