ספרד ואנגליה יביאו לסיומו חודש של פסטיבל כדורגל ביורו, שבו סמלים בהווה ובעבר נפלו בזמן שכוכבים חדשים קמו.
אליפות אירופה נערכה לראשונה ב-1960, כאשר ברית המועצות לשעבר ניצחה את יוגוסלביה דאז 2-1 בפריז לאחר הארכה.
הגמר האחרון הביא להפסד של אנגליה על אדמת הבית, וזה מקום מושלם להתחיל את ההסתכלות שלנו אחורה על כמה ממשחקי הראווה הקודמים של היורו.
איטליה 1-1 אנגליה (איטליה ניצחה 3-2 בפנדלים) – יורו 2020
ממש כמו ב-1996, כשאנגליה הגיעה לחצי גמר היורו, הפזמון שוב צלצל ברחבי הגבעות והעמקים של אנגליה שהכדורגל "חוזר הביתה". אחרי 120 דקות מפרכות, על הדשא המקודש של אצטדיון וומבלי בלונדון, בריטניה, הייתה זו איטליה שזכתה בתואר יורו 2020 בתבוסה קורעת לב לאנגלים.
שלושת אריות צעירים היו גיבורי הטורניר עבור הנבחרת של גארת' סאות'גייט – ואייקונים לדור חדש של תקוות וחלומות אנגליים – כך שזו הייתה האירוניה האכזרית ביותר שמרקוס רשפורד, בוקאיו סאקה וג'אדון סנצ'ו החמיצו את הפנדלים שלהם. קרב היריות. לוק שואו, שיחד עם סאקה מקווה לפתוח מול ספרד ביום ראשון, פתח בדקה השנייה של המשחק אבל ליאונרדו בונוצ'י השווה באמצע המחצית השנייה. סאקה, רק בן 19 אז, נותר בדמעות על המגרש, אבל היה אמור להתמודד עם הרבה יותר גרוע כשעזב את המגרש.
הפורוורד של ארסנל, וחבריו לקבוצה שהחמיצו את הבעיטות שלהם, היו נתונים לשטף של התעללות גזענית נבזית דרך הרשתות החברתיות שזעזעו את כל אנגליה בימים שלאחר מכן וגברו בהרבה על תחושת הדפלציה על המגרש. עבור איטליה, היא המשיכה בריצה של 34 משחקים ללא הפסד כשהיא הניפה כתר יורו שני.
פורטוגל 1-0 צרפת – יורו 2016
זמנו של כריסטיאנו רונאלדו הגיע ככל הנראה בגמר 2016 כשביקש להעביר את קריירת המועדון המפוארת שלו לבמה הבינלאומית עם פורטוגל. "גלאקטיקו" של ריאל מדריד דאז כבש שלוש פעמים בסיוע למדינתו לגמר מול צרפת, אך נאלץ לצלוע אחרי 25 דקות בלבד מהמשחק בגלל פציעה.
איתו נראה ללכת החלומות הפורטוגלים מול נבחרת צרפתית אדירה, שתמשיך להניף את המונדיאל שנתיים לאחר מכן.
אבל פול פוגבה, אנטואן גריזמן ואוליבייה ז'ירו היו בצד שנותר חסר לאחר נגיחה של אדר בדקה ה-109. הצרפתים שלטו בכל שאר הנתונים הסטטיסטיים, אבל פורטוגל היא זו שזכתה בתואר היורו הראשון שלה, והשלימה על כאב הלב של התבוסה ב-2004 בגמר מול יוון.
ספרד 4-0 איטליה – יורו 2012
ספרד מכוונת לתואר שיא ביורו ביום ראשון, מה שירחיק אותה מגרמניה בראש ערימת הזוכים. הניצחון המפורסם ביותר שלהם הגיע ב-2012 כאשר הם כמעט חלפו על פני צד איטלקי אדיר. הענקיות הספרדיות, ריאל מדריד וברצלונה, חזרו לעלות על כדורגל המועדונים האירופי במשך יותר מעשור, בעוד הכוחות של הסרייה A היו מאוד בדעיכה. הצד הבינלאומי של איטליה, לעומת זאת, עדיין נוצץ בגלדיאטורים של הקולוסיאום המבקשים לחזור לתפארת העבר.
המאסטרים של היציבות ההגנתית נשארו במקום מאחור כשג'אנלואיג'י בופון בשער וג'ורג'יו קייליני ולאונרדו בונוצ'י שומרים על השמירה מולו. במרכז השדה, אנדראה פירלו נשאר האדון והמפקד של הלגיונות האיטלקיים.
כוחו של הכדורגל האירופי עבר מעבר לים התיכון לדרום מערב היבשת, שם המאסטרו של כדורגל "טיקי טאקה" שיחקו כעת משחק משלהם. עם הצמד של בארסה צ'אבי ואנדרס אינייסטה, וצ'אבי אלונסו של ריאל מושך בחוטים בלב המגרש, הקבוצה הספרדית שאי אפשר לעמוד בפניה קרעה את האיטלקים לרסיסים בכל מחלקה.
דנמרק 2-0 גרמניה – יורו 1992
אחת התהפוכות הגדולות בהיסטוריה של גמר אירופי עצמו הגיעה ב-1992 כאשר אלופת העולם גרמניה הובסה על ידי דור הזהב של הכדורגל הדני. עם פיטר שמייכל של מנצ'סטר יונייטד בשער, והאחים לאודרופ האגדיים, בריאן ומייקל, במרכז השדה, לדנים היה בסיס שאפשר להתמודד עליו עם העוצמה הגרמנית.
ג'ון ג'נסן כבש את שער הפתיחה אחרי 18 דקות כדי להתריע על כך שהלם יכול להיות על הקלפים לפני שקים וילפורט סידר את השוויון כשנותרו שמונה דקות לסיום.
ברית המועצות 0-2 הולנד – יורו 1988
כאשר לאמין ימאל פתח מאמץ סוער מחוץ לאזור כדי לנצח את גרמניה ולשלוח את ספרד לגמר ביום ראשון, נולד כוכב ועוד שער נוצץ נוסף לרשימת התקיפות הגדולות באירופה ובעולם. ללא ספק המפורסם מכולם ביורו הגיע בגמר 1988 כאשר מרקו ואן באסטן שיחרר וולה רועם מקצה הרחבה כדי להכפיל את היתרון ההולנדי מול ברית המועצות דאז בגרמניה.
הראסטות של רואד גוליט, והפותחן שלו, הפכו באופן דומה לדימויים איקוניים שחושלו עמוק לתוך הפולקלור ההולנדי. אבל זו הייתה השביתה של ואן באסטן, שכבש שלושער מול אנגליה בשלב הבתים, שתרד כאחד מרגעי הזהב של הכדורגל האירופי, שלא לדבר על הגמר עצמו.
