במלחמה על השליטה באינטרנט, קשה להפריז במשמעות הפוטנציאלית של מעצרו של מייסד ומנכ"ל טלגרם פאבל דורוב.
בלב התיק של הרשויות הצרפתיות נגד המיליארדר יליד רוסיה עומדת שאלה בעלת תוצאת עצומה: האם פלטפורמות מקוונות אחראיות מבחינה משפטית לדיבור המשתמשים שלהן?
התובעים טוענים כי דורוב נעצר כחלק מחקירה הכוללת 12 האשמות פליליות, רובן קשורות ל"שותפות" לפשעים חמורים, החל מסחר בסמים ועד להפצת חומר התעללות מינית בילדים.
בעוד שממשלות ברחבי העולם ביקשו במשך שנים להפעיל שליטה רבה יותר על הדיבור המקוון – תוך פגיעה בכל דבר, החל משנאה גזעית ובריונות באינטרנט ועד "אינפורמציה שגויה" על מגיפת COVID-19 – מעצרו של מייסד טכנולוגיה על ידי דמוקרטיה ליברלית יש מעט , אם יש, תקדימים.
אולי ההקבלה הקרובה ביותר היא המקרה של בכיר פייסבוק דייגו דזודאן, שנעצר על ידי הרשויות בברזיל ב-2016 על רקע סירובה לכאורה של חברת הטכנולוגיה למסור הודעות וואטסאפ הקשורות לחקירת סחר בסמים.
דזודאן שוחרר לאחר כמעט 24 שעות במעצר לאחר ששופט קבע כי מעצרו "קיצוני" ועומד בגדר "כפייה בלתי חוקית".
הטענה לפיה יש להטיל אחריות פלילית על חברות טכנולוגיה לפעילות של אנשים שמשתמשים בשירותיהן היא, במקרה הטוב, מגמתית.
דעה פחות נדיבה תהיה שזה שטותי.
חברות רכב, למשל, אינן נחשבות כאחראיות לכך שנהגים שיכורים או שודדי בנקים משתמשים ברכבם כדי להימלט.
רבים מהנושאים העומדים בלב הדיון למעשה הוסדרו לפני עשרות שנים בארצות הברית, מקום הולדתו של האינטרנט וביתן של רבות מהפלטפורמות המשפיעות ביותר בעולם.
חוק הגינות התקשורת, שהתקבל ב-1996, מספק חסינות רחבה לספקי אינטרנט עבור התוכן שהם מארחים מתוך הכרה שאינטרנט חופשי ופתוח לא יכול להתקיים אחרת.
אחרים מפקפקים בכך שגישת ידיים למתינות היא תירוץ סביר להתחמקות מאחריות.
טימותי קוסקי, חוקר פוסט-דוקטורט בבית הספר למדיה ותקשורת באוניברסיטת סידני, אמר שמתינות כזו או אחרת היא הבסיסית לקיומה של כל פלטפורמה.
"אם הייתי נוגע באנלוגיה הזו של המכונית, הייתי אומר שהשאלה היא עד כמה נהג המונית שותף במתן טרמפ לשודד הבנק", אמר קוסקי.
בעוד שלמדינות אחרות יש הגנות פחות חזקות על חופש הביטוי מארה"ב, אפילו ממשלות שהידקו משמעותית את המושכות בפלטפורמות נאלצו לסגת מהצעות קיצוניות יותר.
האיחוד האירופי, שהציג תקנות מקיפות להתמודדות עם פגיעה מקוונת עם חוק השירותים הדיגיטליים ב-2022, ביטל ביוני את ההצבעה על הצעות לסריקה המונית של אפליקציות הודעות מוצפנות לחומר של התעללות מינית בילדים, לאחר שמבקרים השוו את הצעדים לצעדים של ג'ורג' אורוול מ-1984.
באופן לא מפתיע, מעצרו של דורוב העביר צמרמורת בסצינת הטכנולוגיה, שבה אידיאלים ליברטריאניים לגבי חופש ביטוי ופרטיות זוכים לדגול נרחב.
יזמי טכנולוגיה רבים ותומכי חופש האינטרנט טוענים כי מעצרו של דורוב מהווה תקדים מסוכן וקראו לשחררו תחת ההאשטאג #FreePavel.
אנדי ין, מייסד ספקית הדואר האלקטרוני משוויץ, פרוטון מייל, תיאר את המקרה הפלילי כ"מטורף" והציע כי מייסדי טכנולוגיה לא יהיו בטוחים יותר לנסוע לצרפת.
"זו התאבדות כלכלית והיא משנה במהירות ולתמיד את התפיסה של מייסדים ומשקיעים", אמר ין בפוסט ב-X.
מנכ"ל ראמבל, כריס פבלובסקי, שפלטפורמת הווידאו שלו מיקמה את עצמה כאלטרנטיבה נגד צנזורה ליוטיוב, אמר שהוא "עזב בבטחה" את אירופה.
"צרפת איימה על ראמבל, ועכשיו הם חצו קו אדום על ידי מעצר מנכ"ל טלגרם, פאבל דורוב, על פי הדיווחים על אי צנזורה של דיבור", אמר פבלובסקי ב-X.
"ראמבל לא יעמוד על התנהגות זו וישתמש בכל האמצעים המשפטיים הקיימים כדי להילחם למען חופש הביטוי, זכות אדם אוניברסלית".
חלק מהפרשנים גם שאלו מדוע דורוב נבחר כאשר פלטפורמות אחרות מארחות תוכן מזיק.
הבעלים של X אילון מאסק, שקרא לשחרורו של דורוב, טען זאת מנכ"ל מטה, מארק צוקרברג הצליח להימנע מהזוהר של הרשויות בגלל נכונותו לצנזר תוכן ולשתף נתונים של משתמשים.
בעוד שדורוב הליברטריאני המוצהר על עצמו נמצא כחשוד בשליטה של המדינה, האפיון שלו כלוחם חופש הביטוי בקרב קהל של מושחתים ממשלתיים עוקף הבחנה חשובה בין טלגרם לפלטפורמות אחרות.
בניגוד ל-WhatsApp ו-Signal, לטלגרם יש גישה לרוב התוכן המשותף על ידי המשתמשים שלה מכיוון שהיא אינה משתמשת בהצפנה מקצה לקצה כברירת מחדל.
המשמעות היא שטלגרם יכולה לשתף מידע עם רשויות במידה שאינה נכונה עבור חלק מהמתחרים שלה.
פוטנציאלי, זה הופך את הפלטפורמה למטרה קלה יותר עבור רשויות מתוסכלות בגלל חוסר שיתוף הפעולה הנתפס של מגזר הטכנולוגיה עם גורמי אכיפת החוק.
כמו כן, הועלו שאלות לגבי ההשלכות הגיאופוליטיות של התיק נגד דורוב, שעזב את רוסיה ב-2014 לאחר שסירב להשתיק קבוצות אופוזיציה ברשת החברתית הקודמת של VK.
ברוסיה, גם בעלי ברית וגם מבקרי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין קראו לשחרורו במערך נדיר בין אויבים פוליטיים.
ממשלת צרפת ביקשה לבטל כל טענה לפיה מעצרו של דורוב נובע ממניעים פוליטיים או בסתירה לחירויות האזרח.
"צרפת מחויבת עמוקות לחופש הביטוי והתקשורת, לחדשנות ולרוח היזמות. זה יישאר כך", אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון ביום שני.
ההצלחה או אחרת של הבטחות אלה עשויה להיות תלויה במה שיקרה אחר כך.
לאחר 96 שעות לכל היותר במעצר, יש להאשים את דורוב או לשחרר אותו ביום רביעי.
קוסקי אמר שיש הרבה עלומים לגבי המקרה ועד כמה "אידיוסינקרטית" עשויה להיות התיאוריה המשפטית שבבסיסה.
"יכול להיות שבתוך החקירה יש קשר הרבה יותר אישי למצב מאשר בכל פלטפורמה אחרת, ובמקרה זה הארגון הזה פשוט חצה גבול שאין לפלטפורמות אחרות, אבל הגבול תמיד היה שם, " הוא אמר.
