קייב, אוקראינה – בהתחשב בחוסר החיזוי של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, הכוחות המזוינים של אוקראינה נערכים לגרוע מכל, אמר אנליסט צבאי בכיר.
טראמפ הבטיח לסיים את המלחמה הרוסית-אוקראינית ב"24 שעות", למרות שכמעט ולא הרחיב על התוכנית הזו, ואיים להפסיק את הסיוע הצבאי לקייב אם היא לא תתחיל בשיחות שלום עם מוסקבה.
"אנחנו מתכוננים לתרחיש הגרוע ביותר, כאשר (טראמפ) יפסיק את כל האספקה", אמר לוטננט גנרל איהור רומננקו, לשעבר סגן ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה, לאל-ג'זירה.
"תוכנית השלום" של טראמפ נותרה מעורפלת, אך משקיפים טוענים כי היא כוללת ככל הנראה ויתור על חלק מהאזורים הכבושים ברוסיה – כמעט 19% משטחה של אוקראינה – בתמורה להסכם שלום או הקפאת עמדות קו החזית.
טראמפ, שלעתים קרובות מגדיר את עצמו כיוצר עסקה מרשים, אמר גם שאם מוסקבה לא תתחיל בשיחות שלום, הוא יעלה את ההקדמה על ידי אספקת נשק מתקדם לקייב.
אבל קשה לצפות ממנו למשהו קונקרטי, אמר רומננקו.
"יש ציפיות, אבל זה כמו לדבר עם הרוח."
דבריו מהדהדים על ידי עוזרו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ששוחח עם אל-ג'זירה בעילום שם.
טראמפ "שונה מנשיאים אחרים, הוא עשוי לשנות את החלטותיו בהתאם לאיזו רגל הוא נוגע ברצפה בבוקר", אמר היועץ.
"פנינו לצוות שלו עם תוכנית שיכולה להועיל לנו ולמערב, והוא אהב את זה", אמר בהתייחסו ל- הַצָעָה זלנסקי הציג בפני טראמפ במהלך פגישתם בניו יורק בספטמבר.
התוכנית צופה להחליף חלק מהחיילים האמריקנים המוצבים באירופה באוקראינים ו"שיתוף" של קייב במשאבי טבע עם שותפיה המערביים.
בינתיים, הציבור האוקראיני עובר אט אט לעבר הסכם שלום עם רוסיה.
52% מהאוקראינים היו רוצים שהמלחמה תסתיים "בהקדם האפשרי", אפילו שהיא כרוכה בוויתורים טריטוריאליים, לפי סקר של גאלופ שפורסם ב-19 בנובמבר.
רק 38% רוצים שקייב "תילחם עד הניצחון" – ירידה דרמטית בהשוואה ל-73% ב-2022.
"בימים אלה, אנחנו רוצים שלום, לא ניצחון", אמרה ולנטינה קרסובץ, תושבת קייב בת 68 שאחיינה נהרג בקו החזית הדרום-מזרחי בספטמבר 2023.
"אני לא רוצה לאבד עוד משפחה. אני מבוגרת מכדי להתעורר לצפירות תקיפות אוויר בכל לילה", אמרה לאל-ג'זירה.
"כל רווח יתאים לו"
יועץ אחר של זלנסקי טוען שמילת המפתח בהתמודדות עם טראמפ היא "רווח".
ייתכן שטראמפ לא יבטל את הנשיא היוצא ג'ו ביידן רְשׁוּת להשתמש בטילים בעלי דיוק גבוה שסופקו על ידי ארה"ב לתקיפות בתוך רוסיה אם הוא "מרוויח" ממשהו, אמר מיכאילו פודוליאק.
"זה יכול להיות רווח מוניטין, רווח פוליטי או רווח כלכלי", אמר ביום חמישי לסוכנות הידיעות Interfax Ukraine. "זה יכול אפילו להיות רווח (שמושג) באמצעות השפלת פוטין. כל רווח יתאים לו".
אבל עד כה, ממשלת אוקראינה נחרדת לגבי מה לעשות כשטראמפ יחזור לבית הלבן בינואר, אמר אנליסט קייב.
"אין אסטרטגיות חדשות, כולם רוצים לשנות את המנגינה שלהם תוך כדי תנועה", אמר אלכסי קושץ' לאל ג'זירה.
הוא אמר שרגע מפתח יהיה כאשר טראמפ ימנה שגריר אמריקאי חדש בקייב ושליח מיוחד למלחמת רוסיה-אוקראינה.
ריצ'רד גרנל, ששימש כראש המודיעין של טראמפ ב-2020 ומתנגד לחברות אוקראינה בנאט"ו, הוגדר כמועמד אפשרי.
דמות מפתח נוספת בעתידה של אוקראינה היא הסנאטור הרפובליקני מרקו רוביו, שטראמפ כינה אותו כמזכיר המדינה שלו.
רוביו העדיף עד כה שיחות עם מוסקבה על פני הגברת הסיוע הצבאי לאוקראינה.
הוא היה אחד מ-15 המחוקקים הרפובליקנים שהצביעו נגד מתן סיוע צבאי של 61 מיליארד דולר לקייב באפריל.
הרפובליקנים עצרו את הצעת החוק במשך חודשים, והעיכוב תרם במידה רבה להישגים הצבאיים של רוסיה במזרח אוקראינה.
עם זאת, הרווחים זעירים בהשוואה להתקדמות המדהימה של רוסיה בחודשים הראשונים של הפלישה בקנה מידה מלא.
מוסקבה כבשה קצת יותר מ-2,000 קמ"ר (772 מייל רבוע) מאז 2023 – למרות שעל פי הדיווחים איבדה עשרות אלפי חיילים.
טראמפ הכריז על מועמדותו של רוביו ב-13 בנובמבר, ותוך שעות, שר החוץ של אוקראינה, אנדריי סיביהה, אמר שהוא מצפה "לקדם את השלום באמצעות כוח באוקראינה".
הוא חזר על הביטוי שבו השתמש זלנסקי כאשר בירך בחופזה את טראמפ על בחירתו ב-5 בנובמבר.
ניקולאי מיטרוקין, חוקר מאוניברסיטת ברמן בגרמניה, אמר כי בעוד שמסקנות לגבי השפעתם של חברים בודדים בצוות של טראמפ הן ספקולטיביות בלבד, ישנם סימנים לכך שזלנסקי ויתר על עמדתו העיקרית לגבי החזרת כל האזורים הכבושים, כולל חצי האי קרים. שמוסקבה סיפחה ב-2014.
לפני בחירתו של טראמפ, קייב התעקשה שלא תכיר בשטחים הכבושים כחלק מרוסיה.
יש גם "גורם פוטין", אמר מיטרוקין, שהסביר כי התנהלותו של המנהיג הרוסי עלולה להתנהל בניגוד לציפיות הצוות של טראמפ ולגרום לסערה, לפני שהם יהיו בעימות עם זלנסקי ותומכי אוקראינה המערביים.
גורם נוסף עשוי להיות עמדתו של טראמפ בעניין הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית, המיישרת קו עם הפטריארכיה של מוסקבה.
היא נותרה הקבוצה הדתית הדומיננטית באוקראינה ושולטת באלפי קהילות למרות הלחץ הגובר מצד הרשויות.
הוותיקן, כמה ממדינות אירופה ותומכיו של טראמפ מתחו ביקורת על הלחץ של זלנסקי על הכנסייה תוך ציון חששות לגבי חירויות דת.
ייתכן שזלנסקי יצטרך להקל על הלחץ "למען פשרה עם המציאות ובניית קואליציה רחבה יותר לתמיכה באוקראינה", אמר מיטרוקין.
