יותר מ-90% מ-2,000 החברות המשפיעות ביותר בעולם, כולל אמזון, ב.מ.וו, נסטלה, ריו טינטו, פייזר, שיין ו-Standard Chartered, לא מצליחות לעמוד בציפיות החברתיות לגבי זכויות אדם, תנאי עבודה ואתיקה תאגידית, דבר ראשון מבין הערכה מסוגה מצאה.
למרות הכנסות השווה ל-45% מהכלכלה העולמית, החברות המובילות בעולם מחמיצות את ההזדמנות להשפיע לטובה על חייהם של מאות מיליוני אנשים, כך מסרה הברית העולמית ללא מטרות רווח בדו"ח שפורסם ביום שלישי.
"לחברות יש משאבים והשפעה שווים לכמה מהמדינות הגדולות ביותר, ומשפיעות על יותר אנשים מאשר על אוכלוסיות של מדינות רבות. העובדה ש-90% מהחברות הללו לא מצליחות לפעול על פי ציפיות חברתיות בסיסיות מראה על מצב המגזר הפרטי", אמרה נמית אגרוול, מובילת טרנספורמציה חברתית ב-WBA, העוקבת אחר מחויבותן של חברות ליעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם.
"הפגנת מנהיגות ביצירת עולם שווה, מכיל וצודק עשויה לסייע באופן משמעותי לממשלות במיגור העוני, צמצום אי השוויון והבטחת גישה לעבודה ראויה לכולם. רגולציה, הדרכה ולחץ חיצוני נחוצים כדי לכוון עסקים בכיוון הנכון", הוסיף אגרוואל.
המדד החברתי של ה-WBA העריך את מחויבות החברות "לפעול בצורה אתית, לספק ולקדם עבודה הגונה ולכבד זכויות אדם".
לפחות 30 אחוז מהחברות השיגו בין 0 ל-2 מתוך 20 נקודות אפשריות, עם "חוסר התאמה ברור בין מה שחברות חושפות על עבודה הגונה לבין הציפיות של החברה מהן", אמר ה-WBA, שמקבל מימון מהאיחוד האירופי ומהאיחוד האירופי. ממשלות קנדה, הולנד ודנמרק.
בעוד שיותר מ-60 אחוז מהחברות חושפות מידע על שכר ולפחות 45 אחוז מדווחים על מידע על שעות עבודה, רק 29 אחוז עוקבים אחר הבריאות והבטיחות של מקומות העבודה של הספקים, על פי ה-WBA.
רק 20% מבצעים בדיקת נאותות לזכויות אדם על שותפיהם בשרשרת האספקה ורק 4% מחויבים לשכר מחיה, לפי העמותה.
רוב החברות גם נכשלו בתחום האחריות התאגידית, כאשר רק 10% חשפו את תשלומי המס שלהן ו-9% מתארים כיצד הן מתקשרות עם בעלי עניין כמו עובדים ואיגודים מקצועיים, לפי המדד.
ה-WBA אמר שרק 5% מהחברות שנסקרו חשפו את הוצאותיהן על לובינג תאגידי למרות השפעתן הכלכלית המוגזמת.
"מאמצי הלובינג של 2,000 החברות המשפיעות ביותר בעולם, המייצגות הכנסות של 45 טריליון דולר, יכולים להניע או לעכב פיתוח בר-קיימא. אולם נכון לעכשיו, אין דרך לדעת לאיזה כיוון החברות דוחפות. רוב החברות אינן שקופות לגבי אסטרטגיות המעורבות הפוליטית או ההוצאות שלהן", אמר העמותה.
מבין 14 המגזרים שנסקרו, ההלבשה וההנעלה, התקשוב והקמעונאות דורגו הגבוהים ביותר בעמידה בציפיות החברתיות, עם ציונים של בין 28 אחוזים ל-33 אחוזים, בהשוואה לציון ממוצע של 23 אחוז.
מגזר הקרנות והשירותים הפיננסיים קיבל את הציון הנמוך ביותר, עם 11 אחוזים, אחריו ענף התחבורה ב-14 אחוזים, והנדל”ן ב-16 אחוזים.
לפי אזור, חברות עם מטה באסיה פסיפיק השיגו את הציון הגבוה ביותר, עם ציון ממוצע של 35 אחוז.
עם זאת, ה-WBA אמר כי הדבר נובע מההשפעה המוגזמת של אוסטרליה ומחויבותה לחשוף תשלומי מס.
אחרי האזור הגיעה אירופה ב-33% וצפון אמריקה ב-24%.
המזרח התיכון השיג את הציון הנמוך ביותר עם 11 אחוזים, אחרי דרום אסיה ומזרח אסיה עם 14 אחוז כל אחת.
ה-WBA אמר שהמגזר הפרטי יצטרך לקחת אחריות רבה יותר על התנאים הכלכליים והחברתיים שהם עוזרים ליצור אם העולם יעמוד ביעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם, כולל הפחתת העוני בחצי עד 2030.
"תנועות מחאה שצמחו ברחבי העולם בעשור האחרון הן אינדיקציה גלויה לכך שאנשים רוצים מערכת כלכלית שפועלת עבור הרוב העניים ביותר ולא המעטים העשירים ביותר", אמרו העמותה.
"השגת יעדי הפיתוח בר קיימא מחייבת חברות לעסוק בהתנהלות עסקית אחראית חברתית, לרבות כיבוד זכויות אדם, מתן עבודה ראויה עם שכר מחיה וסביבה הוגנת ובטוחה, ולפעול אתית על ידי תשלום חלקן ההוגן במסים ולובי באחריות".
