בעידן של נרקיסיזם שבו כל אחד הוא "כוכב רשת", אולי מה שאנחנו זקוקים לו הוא אגו שקט יותר, כזה שמסוגל להקשיב לצרכים של אחרים ולהתבונן בעצמו ממרחק מסוים. איך תבנו לעצמכם אגו כזה גם בלי להפוך לנזירים בהימלאיה ולמה זה ישפר את חייכם משמעותית?
Source link