ניצחונו של המועמד הרפורמיסטי מסעוד פז'קיאן בסיבוב הבחירות לנשיאות באיראן מסמן מעבר מממשלתו של אברהים ראיסי, איש דת מוסלמי שיעי שמרן והנשיא הקודם שהיה נהרג בהתרסקות מסוק במאי.
מר פז'קיאן, מנתח לב בן 69, ששימש כמחוקק בממשלות רפורמיסטיות קודמות וכשר בריאות, לנצח את המועמד השמרני הקשוח סעיד ג'לילי במחזור של יום שישי, הודיעה הממשלה בשבת.
להלן הנקודות החשובות ביותר מהבחירות.
בחירה ברורה גרמה לשיעור הצבעה גבוה יותר
הסיבוב השני הציג בחירה פוליטית מספיק ברורה כדי לעורר את האיראנים שהחרימו את הסיבוב הראשון של הבחירות. אחוז ההצבעה בסיבוב הראשון עמד על כ-40%, תוך המשך מגמת ירידה שנראתה בבחירות האחרונות לפרלמנט. מול מועמדים שייצגו חזונות שונים בתכלית לעתידה של איראן, מצביעים רבים שהתרחקו מהקלפיות במהלך הסיבוב הראשון החליטו להצביע בסיבוב השני.
כשההצבעה נסגרה ביום שישי, שיעור ההצבעה עלה בכמעט 10 נקודות אחוז, ל-49.8 אחוזים, לפי התקשורת הממלכתית. נראה כי סיסמת הקמפיין של מר פז'קיאן, "להציל את איראן", הדהדה את אלה שרצו שינוי, אם כי שינוי מצטבר בסביבה פוליטית וחברתית מוגבלת.
ממשלת איראן גם הובילה קמפיין ציבורי לדרבן מצביעים.
בעוד המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, שומר על השליטה האולטימטיבית באיראן, הבחירות מספקות ציפוי של לגיטימציה לתיאוקרטיה האוטוריטרית של המדינה.
חזרה לסדר היום הרפורמי
זכייתו של מר פז'קיאן מסמנת את החזרה של האג'נדה הרפורמיסטית המתונה יחסית באיראן לאחר שנים שבהן הושבתה.
הוא התנגד לחוק החיג'אב המחייב לנשים, הבטיח לפרק את משטרת המוסר של איראן ולהסיר מגבלות על האינטרנט. הוא אמר שהוא רוצה יחסי שלום עם המערב.
אבל כשביקש לשכנע את האיראנים להצביע עבורו, מר פז'קיאן, שכיהן 16 שנים בפרלמנט וארבע שנים כשר הבריאות, נאלץ להתמודד עם ההתפכחות של הבוחרים שחוו שינוי מועט תחת שני נשיאים קודמים שהבטיחו כמה.
מוחמד חתאמי, רפורמיסט וחסן רוחאני, מרכז מתון, זכו בניצחונות מובהקים בבחירותיהם, אך בממשלה, הם הוגבלו על ידי כוחו הסופי של מר חמינאי.
האם משהו ישתנה בתוך איראן?
מר פז'קיאן אמר שהוא רוצה לגשר על הפער בין מצביעים שמרנים ומתונים, והוא יוכל לקבוע את סדר היום של מדיניות הפנים וכן להשפיע על צורת מדיניות החוץ.
אבל המדינה נותרה תיאוקרטיה בראשות איש דת ממונה, מר חמינאי, שמקבל את ההחלטות הסופיות בנושאים החשובים ביותר של המדינה.
עם זאת, הנשיא יכול לשנות את הטון במדינה, אמרו אנליסטים. מר פז'קיאן צפוי להטות את איראן מהמדיניות הנוקשה כמו החיג'אב המחייב, שהובילה לאי שביעות רצון נרחבת, התקוממות ו פיצולים קשים על ידי הרשויות בניהולו של מר ראיסי.
הוא גם צפוי לנהל משא ומתן עם ארה"ב כדי לפתור את העימות סביב תוכנית הגרעין ולנסות להסיר את הסנקציות הנלוות.
מועמדותו של מר פז'שקיאן נתמכה על ידי צוות של טכנוקרטים ותיקים, והקבינט שלו עשוי לשקף זאת. הוא התחייב לעבוד עם יריביו כדי לפתור כמה מהבעיות הבלתי פתירות יותר של איראן, כולל כלכלה מוחלשת על ידי שנים רבות של הסנקציות הבינלאומיות הקשות.
בשנת 2018, הנשיא לשעבר דונלד ג'יי טראמפ יצאה באופן חד צדדי מהסכם גרעין בין איראן למערב, למרות שפקחים בינלאומיים אמרו שאיראן עומדת בתנאים.
אחת המשימות העיקריות שלו תהיה להתמודד עם האינפלציה, שהעלתה את מחירי הפירות, הירקות והבשר הטריים בצורה חדה.
אבל כדי להחיות את הכלכלה, מר פז'קיאן יצטרך לעבוד כדי להגיע להסכם עם ארצות הברית להסרת הסנקציות על הכנסותיה מנפט ועסקאות בנקאיות. למרות מאמצי ארה"ב, איראן אינה מבודדת מבחינה בינלאומית וקשרה קשרים הדוקים עם רוסיה, סין והודו. אבל הסנקציות פוגעות בצמיחה הכלכלית ובמסחר שלה.
האם איראן תוכל לשפר את היחסים עם המערב?
בהסתמך על מדיניות החוץ כנושא כלכלי, מר פז'קיאן אמר שהוא מוכן לנהל משא ומתן עם מעצמות המערב, כלומר ארצות הברית, להסרת הסנקציות על איראן. הוא גם הביע נכונות לחדש את המשא ומתן הגרעיני – המשולב בסנקציות – ובאופן כללי להפיג את המתיחות.
"מי שיסיים את יחסיו עם העולם ייעצר. למה אנחנו צריכים להילחם עם כל העולם?" מר פז'קיאן אמר לתקשורת האיראנית במהלך מערכת הבחירות.
זאת בניגוד גמור ליריבו, מר ג'לילי, מנהל משא ומתן גרעיני לשעבר שהתנגד להסכם הגרעין של איראן משנת 2015 עם מעצמות בינלאומיות בשל ויתורים רבים מדי. במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות, הוא גם דחה כל התאמות עם המערב, ובמקום זאת ביקש לבנות קשרים חזקים יותר עם רוסיה וסין.
תחת מר ראיסי, הנשיא הקודם, איראן המשיכה לפתח את ארסנל הטילים שלה, ותוכנית הגרעין שלה המשיכה להתקדם, והגיעה למעמד של מדינת סף גרעיני, עם זמן פריצה של שבוע לבניית פצצה גרעינית פשוטה, אומרים מומחים. גם המדינה הפכה שחקן יותר ויותר חזק אך בלתי צפוי במשבר המזרח התיכון.
איראן מממנת, מחמשת ומאמנת רשת של קבוצות צבאיות במזרח התיכון, כולל חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן, וכן קבוצות מיליטנטיות בעיראק ובסוריה. הרשת, הידועה באזור כ"ציר ההתנגדות", סייעה לקדם את האינטרסים האסטרטגיים של איראן, הן על ידי הגדלת השפעתה והן על ידי שימשה כהגנה קדמית.
בכל הנוגע לאיבה של איראן כלפי ישראל, זה עניין של מדיניות מדינה שנקבעה ברמות הגבוהות ביותר, שממנה לא סביר שהנשיא הנכנס יחרוג.
