עורכי ויקיפדיה הצביעו בעד הכרזת הליגה נגד השמצה "לא אמינה בדרך כלל" בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והוסיפו אותה לרשימה של מקורות אסורים ואסורים חלקית.
רוב מכריע של העורכים המעורבים בוויכוח על ה-ADL גם הצביע בעד לראות את הארגון לא אמין בנושא האנטישמיות, המוקד המרכזי שלו. הצהרה רשמית בנושא זה צפויה להבא.
ההחלטה על ציטוטים הקשורים לישראל, שהתקבלה בשבוע שעבר, פירושה שאחת מקבוצות ההסברה היהודיות הבולטות והותיקות ביותר בארצות הברית – ואחת שנחשבת היסטורית כסמכות האמריקאית המובילה באנטישמיות – נמצאת כעת מקובצים יַחַד עם ה-National Inquirer, Newsmax ו-Ocupy Democrats כמקור לתעמולה או מידע מוטעה בעיני האנציקלופדיה המקוונת.
יתרה מכך, בקונצנזוס כמעט, עשרות עורכי ויקיפדיה המעורבים בדיון אמרו כי הם מאמינים שאין לצטט את ה-ADL גם בשל מידע עובדתי על אנטישמיות מכיוון שהוא פועל בעיקר כארגון פרו-ישראלי ונוטה לתייג ביקורת לגיטימית על ישראל כעל. אנטישמיות.
"נראה כי ADL כבר לא דבקה בהגדרה רצינית, מיינסטרים וקוגנטית אינטלקטואלית של אנטישמיות, אלא נכנעה לפוליטיזציה חסרת הבושה של אותו הנושא שבמקור הוא הוערך כאמין בו", כתב עורך הידוע בשם Iskandar323שבקשתו לדיון על ה-ADL הובילה בסופו של דבר לאיסור.
בהצהרה כתובה, ה-ADL אמר כי ההחלטה של ויקיפדיה היא תוצאה של "קמפיין לדה-לגיטימציה ל-ADL" וכי עורכים המתנגדים לאיסור "סיפקו הפרכות נקודתיות, המבוססות על ציטוטים עובדתיים, לכל טענה שהועלתה, אך ככל הנראה עובדות כבר לא חשובות."
"זוהי התפתחות עצובה למחקר ולחינוך, אבל ADL לא ירתיע במאבקנו העתיק באנטישמיות ובכל צורות השנאה", נאמר בהצהרה.
היכולת של ה-ADL למלא את משימתו קשורה ישירות לאמינותו, שספגה מכה משמעותית עם החלטת ויקיפדיה, אמר ג'יימס לופלר, פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
"הזירה המקוונת היא מקור עיקרי לאיומים", אמר לופלר. "איבוד סימן האמון הזה יפגע ביכולת של ה-ADL להגיע לקהלים דיגיטליים ולהתמודד עם שנאה מקוונת. אנו זקוקים נואשות לניתוח נתונים מוצק ומבוסס ראיות של אנטישמיות בת זמננו. ללא סמכות מהימנה, אנו צפויים לראות רק יותר פוליטיזציה וקיטוב לרעת כולם, במיוחד יהודים פגיעים".
העורכים המתנדבים של ויקיפדיה דנו באמינות ה-ADL במשך שנים, מכיוון שהקבוצה ספגה ביקורת מהפלטפורמה הן משמאל והן מימין. אבל החששות התלכדו לדיון חדש על איסור על הקבוצה כמקור באפריל, ואחריו חודשים של דיונים הכוללים מאות תגובות מעשרות עורכים.
מיעוט קטן יחסית של העורכים ביקש להגן על ה-ADL, בטענה שהסטטיסטיקה והניתוח של הארגון צוטטו בהרחבה על ידי ערוצי חדשות רבים שבעצמם מהימנים על ידי ויקיפדיה. המגינים אמרו שמבקרי הקבוצה הצליחו להראות שה-ADL עשוי להיות מוטה או מפלגתי, אך לא שהוא מפרסם מידע כוזב.
העורכים שתמכו באיסור התמקדו בהתנהלות ה-ADL בעקבות ה-7 באוקטובר, המלחמה שלאחר מכן של ישראל בחמאס. ו גל ההפגנות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים בקולג'.
עורכים רבים אמרו שהארגון ערער את אמינותו על ידי משנה את האופן שבו היא מחלקת אירועים אנטישמיים. המתודולוגיה החדשה שלה כללה מחאות פרו-פלסטיניות רבות בביקורת השנתית שלה על האנטישמיות, שדיווחה על עלייה גדולה ביחס לשנה הקודמת.
כמו כן צוטטו שורה של הצהרות שנויות במחלוקת של מנכ"ל ADL, ג'ונתן גרינבלט, אשר טען שהמחאות הסטודנטים היו בא כוח איראן, השווה את מטפחת ראש הכאפייה לצלב קרס, שיבח את אילון מאסק לאחר שקידם תפקיד אנטישמי בפלטפורמת המדיה החברתית שלו X, ו השוו את האנטי-ציונות לעליונות הלבנה. העורכים הצביעו על דיווח חדשותי על מרד צוות בינואר נגד הצהרותיו של גרינבלט.
שני הצדדים התעכבו על הגדרה שנויה במחלוקת של אנטישמיות שה-ADL מאמץ. נכתבה על ידי הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, ההגדרה המכונה IHRA אושרה על ידי מאות אוניברסיטאות, חברות וממשלות מקומיות, כמו גם בית הנבחרים של ארה"ב. אבל להגדרה יש הוכח גם כמחלוקת עם מבקרים שאומרים שההגדרה רחבה מדי ויכול לשמש כדי לחנוק דיבור פרו-פלסטיני.
רבות מהביקורות של עורכי ויקיפדיה הן דברים שאנשים בשמאל הפוליטי אומרים כבר שנים, לפי דב וקסמן, מנהל המרכז לחקר ישראל באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס.
"בצד שמאל, ה-ADL מודח לעתים קרובות ונחשב כשחקן רע או תלבושת תעמולה גרועה", אמר וקסמן. "אבל אם זה יתחיל לנוע מעבר רק לשמאל ולוויקיפדיה ומקורות אחרים והעיתונאים יתחילו להתעלם מהנתונים של ה-ADL, זה הופך לבעיה אמיתית עבור אמריקאים יהודים שמודאגים באופן מובן מעליית האנטישמיות".
על ידי בחינת ה-ADL "בדרך כלל לא אמין", ויקיפדיה אומרת למשתמשים כי "בדרך כלל אין להשתמש במקור, ולעולם אין להשתמש בו למידע על אדם חי." ויקיפדיה לא עומדת לאסור על הסף את ה-ADL; מספיק עורכים טענו שחלק מההיבטים של עבודת ה-ADL, כמו מסד הנתונים של סמלי השנאה, עדיין צריכים להיחשב כמקור מקובל.
הוויכוח בין העורכים בשאלה האם ADL אינו אמין עובדתית או רק מוטה או דעתנית, מגיע בעקבות ויכוחים אחרונים על איך לסווג כמה כלי חדשות שמרניים בולטים. ויקיפדיה חזרה שוב ושוב על השאלה של פוקס ניוז, ובכל פעם מאשרת שהיא אינה אמינה בנושא פוליטיקה ומדע. מוקדם יותר השנה הושגה הסכמה כי אין להשתמש ב"ניו יורק פוסט" כמקור, במיוחד לפוליטיקה.
אין זו הפעם הראשונה שעורכי ויקיפדיה בוחנים את מהימנותו של מקור יהודי. בשנת 2021, עורכים דנו בסיקור של קבוצות שמאל ומוסלמיות על ידי העיתון "Jewish Chronicle", עיתון בריטי, והכריזו בסופו של דבר שהוא מהימן בדרך כלל למרות החששות להטיה. באותה שנה, עורכי ויקיפדיה אסרו את האנציקלופדיה המקוונת ספריה וירטואלית יהודית לרוב השימושים בשל חששות לגבי דיוקה והטיה פרו-ישראלית. מוקדם יותר השנה הם אסרו על NGO Monitor, קבוצת הסברה פרו-ישראלית בירושלים.
ויקיפדיה היא כבר זמן רב אתר של קרבות אינטלקטואלים חשובים בהם מעורבים יהודים וישראל, והעורכים המתנדבים שמנהלים את האתר נאבקו לעיתים לשמור על הסדר. שנה שעברה ל דוגמא, פרצה שערורייה כאשר זוג אקדמאים טענו שקבוצת עורכים מעוותת באופן שיטתי את ההיסטוריה של השואה על הרציף. לאחרונה, קרבות עריכה הקשורים לדפים על התקפת חמאס ב-7 באוקטובר על ישראל והשלכותיה הגיעו לחדשות באופן קבוע.
מירה סוצ'רוב, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת קרלטון, אמרה כי ההחלטה של ויקיפדיה מהווה הזדמנות חשובה להרהר מדוע ה-ADL עומד בפני בדיקה ולחשוב מחדש על גישות קהילתיות למלחמה באנטישמיות.
"זהו סימן לכך שהקהילה היהודית זקוקה למוסדות טובים יותר", אמרה.