ישראל השיגה ניצחון טקטי ביום רביעי בערב כאשר המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי (WHO) הסכימו בהצבעה של 50-44 לתקן את טיוטת ההחלטה המגנה את המצב הבריאותי בשטחים הפלסטיניים הכבושים, תוך התייחסות הקוראת לשחרור של כ-125 בני ערובה ישראלים עדיין מוחזקים בידי חמאס. עוד 83 מדינות חברות נעדרו או נמנעו מההצבעה הטעונה פוליטית.
המקורי טיוטת החלטת WHA הובל על ידי אלג'יריה ונתמך על ידי כ-35 מדינות חברות, כולל רוסיה, מצרים, קולומביה, קובה, ונצואלה ואיראן.
ההחלטה מוקיעה "מעשי אלימות", "שימוש בהרעבה של אזרחים" ו"הרס גס של מתקני בריאות" – וקוראת ל"כוח הכובש" למלא את התחייבויותיה על פי החוק הבינלאומי, לרבות חידוש אספקה רפואית. מעבר בטוח של דלק ואספקת בריאות וסיוע הומניטרי נוסף.
הדיון ב-WHA בנושא נדחה בזמן שהמדינות החברות דנות במהלכים הבאים
נכון לפרסום, לא היה ברור אם טיוטת ההחלטה, עם התיקון המתייחס לבני ערובה ישראלים, אכן תובא להצבעה. מיד לאחר ההצבעה על התיקון, ביקשה מצרים, בשם נותני החסות, לבטלו כליל.
עם זאת, כללי ארגון הבריאות העולמי יחייבו את הסכמת ישראל למשוך את ההחלטה בהנהגת אלג'יריה, כעת לאחר אישור התיקון של ישראל. בסופו של דבר, הדיון ב-WHA על טיוטת ההחלטה נדחה ליום שישי מאוחר יותר. זה משאיר גם את הנציגים הישראלים וגם את תומכי ההחלטה, כולל אויבים מושבעים כמו איראן, לא בטוחים מה לעשות הלאה. אף צד לא ירצה לוותר על נקודות דיפלומטיות נוספות לצד השני.
בדיון שקדם להצבעה על התיקון, צערו עשרות מדינות חברות מאפריקה, אמריקה הלטינית, אסיה ואירופה וכן פלסטין המחזיקה במעמד משקיף על המצב ההומניטרי שנוצר בעקבות מלחמתה של ישראל בחמאס בעזה. כולל ההפרעות בסיוע ההומניטרי, הרס מתקני בריאות, ומותם האחרונים של אזרחים פלסטינים עקורים החוסים באזור בטוח כביכול ליד רפיח מהפצצה אווירית ישראלית סמוכה.
"הקהילה הבינלאומית צריכה להפעיל את כל המאמצים באמצעות הכלים השונים העומדים לרשותנו כדי לשפר את האסון ההומניטרי המתמשך בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל עזה", אמר נציג דרום אפריקה לאסיפה, בהתייחסו לתיק של דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם לכאורה לפני בית הדין הבינלאומי לצדק.
בשיחה עם האסיפה אמרה שגרירת ישראל מירב אילון שחר "להחלטה שאינה מגנה גם את המיליטריזציה של מתקני בריאות על ידי מחבלים בעזה אין כל כוונה לשפר את מצב הבריאות בשטח… החלטה בנושאי בריאות שאינה דורשת את המיידי. ושחרור ללא תנאי של כל בני הערובה – המוחזקים בידי ארגון טרור, נאנסים ועונים – הוא כישלון מוסרי בלתי נסלח".
הדיון ביום רביעי היה רק הראשון מבין שניים שתוכננו על ידי העצרת על המלחמה בעזה ונשורתה ההומניטרית, שהובילה לעקירתם של למעלה ממיליון פלסטינים, ולמעלה מ-34,000 הרוגים, יחד עם רעב ותת תזונה קשה בחלקים מעזה. כ-1,200 ישראלים מתו ויותר מ-250 נלקחו כבני ערובה במהלך פלישת חמאס ליישובים ישראלים ב-7 באוקטובר שהובילה את פלישת ישראל לעזה. בעוד שעל פי ההערכות 125 בני ערובה, כולל יותר מתריסר חולים וקשישים, נשים צעירות וכמה ילדים צעירים עדיין מוחזקים בעזה, לא ברור כמה מהם עדיין בחיים.
להחלטה השנייה של עזה יש תמיכה רחבה יותר
א טיוטת החלטה שנייה על עזה, להיחשב מחר, יש תמיכה רחבה הרבה יותר של WHA וסביר להניח שיאומץ בהסכמה. הוא קורא ל"כל הצדדים לקיים באופן מלא את התחייבויותיהם" על פי אמנות ז'נבה משנת 1949, ולהבטיח מעבר "ללא הפרעה, בטוחה וללא הפרעה" עבור הצוות הרפואי".
החלטה זו, שהייתה במוקד מושב מיוחד של מועצת הבריאות העולמית ב-10 בדצמבר, אושר בקונצנזוס, כולל בתמיכת ארצות הברית, בעלת בריתה הקרובה ביותר של ישראל, במה שהיה אז הצבעה ראשונה כזו במערכת האו"ם.
בהצעת ההחלטה שתיחשב ביום שישי, אין אזכור ישיר של בני הערובה הישראלים או האסירים הפלסטינים המוחזקים בידי ישראל.
אבל סעיף 2 "מאשר כי כל הצדדים לסכסוך מזוין חייבים לעמוד במלוא החובות החלות עליהם במסגרת המשפט ההומניטארי הבינלאומי הקשורות להגנה על אזרחים בסכסוך מזוין וצוותים רפואיים".
הילחם באינפודמי במידע בריאותי ותמוך בדיווח על מדיניות בריאות מהדרום העולמי. רשת העיתונאים ההולכת וגדלה שלנו באפריקה, אסיה, ז'נבה וניו יורק מחברת את הנקודות בין המציאות האזורית לוויכוחים העולמיים הגדולים, עם חדשות וניתוחים מבוססי ראיות, בגישה פתוחה. לתרומה אישית או ארגונית לחץ כאן ב-PayPal.