ביום שישי, ה בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג תציג חוות דעת מייעצת על "ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות והפרקטיקות של ישראל ב- השטח הפלסטיני הכבושכולל מזרח ירושלים".
העצרת הכללית של האו"ם ביקשה מה-ICJ להגיש חוות דעת מייעצת בדצמבר 2022 – הרבה לפני המתקפה בראשות חמאס בישראל ב-7 באוקטובר 2023, והמערכה הצבאית האדירה של ישראל ברצועת עזה בתגובה.
לפי גורמים ישראליים, הארגון הפלסטיני האיסלאמיסטי המיליטנטי חמאס הרג כ-1,200 בני אדם בתקיפה ולקח יותר מ-250 בני ערובה לעזה. לפי משרד הבריאות בעזה המנוהל על ידי חמאס, לפחות 38,000 בני אדם נהרגו ו-80% מהאוכלוסייה שנעקרה מלחמתה של ישראל בעזה לאחר מכןשם על פי ההערכות נשארו למעלה מ-100 בני ערובה.
שאלות שהועלו על ידי העצרת הכללית של האו"ם
ה-ICJ צפוי להכריע בשאלות העצרת הכללית של האו"ם באשר להשלכות המשפטיות של "ההפרה המתמשכת של ישראל בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית" ו"כיבוש, יישוב וסיפוחה ממושכים של השטח הפלסטיני שנכבש מאז 1967. "
ה-ICJ גם התבקש להעריך כיצד "המדיניות והפרקטיקות של ישראל (…) משפיעות על הסטטוס המשפטי של הכיבוש", כמו גם את ההשלכות על "כל המדינות והאו"ם". ההחלטה שהתקבלה על ידי העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 2022 שביקשה חוות דעת מייעצת מה-ICJ מזכירה את מזרח ירושלים, הגדה המערבית וגם "תנאי החיים של העם הפלסטיני ברצועת עזה".
יש בסך הכל 700,000 מתנחלים ישראלים בגדה הרטובה ובמזרח ירושלים, לפי סוכנות הידיעות הגרמנית dpa. בהחלטה 2334 משנת 2016, קבעה מועצת הביטחון של האו"ם כי "להקמת ההתנחלויות של ישראל בשטח הפלסטיני שנכבש מאז 1967, כולל מזרח ירושלים, לא הייתה כל תוקף משפטי, המהווה הפרה בוטה על פי המשפט הבינלאומי". היא גם חזרה על דרישתה ש"ישראל תפסיק לאלתר ולחלוטין כל פעילות ההתנחלויות" בשטח הכבוש.
כמו כן, התבקש בית הדין הבינלאומי לבחון את המצב במזרח ירושלים, שישראל כבשה במלחמת ששת הימים של 1967. האזור כולל את העיר העתיקה של ירושלים, שבה נמצאים אתרים קדושים רבים בעלי משמעות לאסלאם. יַהֲדוּת והנצרות. בשנת 1980 העבירה ישראל את חוק ירושלים שהכריז על העיר "השלמה והמאוחדת" כבירת ישראל. מועצת הביטחון של האו"ם הכריזה על ביטול החוק. מדינות מעטות מכירות בירושלים כבירת ישראל ושגרירויות בינלאומיות רבות ממוקמות בעיר תל אביב. הרשות הפלסטינית הכריזה על מזרח ירושלים כעל הבירה הפלסטינית.
ישראל לא השתתפה בדיונים בפברואר
ה-ICJ ערך דיונים בפברואר שבהם ההצהרותמהשטחים הפלסטיניים הוצגו 49 מדינות חברות באו"ם ושלושה ארגונים בינלאומיים. גם מדינות האיחוד האירופי כמו צרפת וספרד הציגו הצהרות, וכך גם ארצות הברית, רוסיה וסין. רבים קראו להפסיק את פעילות ההתנחלויות הבלתי חוקית בשטח כבוש.
ישראל לא נכח בדיונים, אך בהצהרה קודמת שהוגשה ביולי 2023, היא תיארה את השאלות שהועלו בפני בית הדין הבינלאומי כ"מגמתיות" ואמרה כי הן "מייצגות עיוות ברור של ההיסטוריה והמציאות הנוכחית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "
בפברואר, היועץ המשפטי בפועל של מחלקת המדינה האמריקאית, ריצ'רד ויסק, אמר לבית הדין הבינלאומי כי הוא "לא ימצא שישראל מחויבת מבחינה חוקית לסגת באופן מיידי וללא תנאי מהשטח הכבוש".
"כל תנועה לקראת נסיגת ישראל מהגדה המערבית ו עַזָה דורש התחשבות בצרכי הביטחון המאוד אמיתיים של ישראל", אמר. "כולנו נזכרנו באלו צורכי אבטחה ב-7 באוקטוברוהם נמשכים".
חוות דעת מייעצת אינה מחייבת אך בעלת סמכות מוסרית
חוות דעת מייעצות אינן מחייבות והן ICJ אומר ש"האיבר, הסוכנות או הארגון נשארים חופשיים להחליט, כראות עיניו, איזו השפעה" לתת להם. אך הוא מציין כי "חוות הדעת המייעצות של בית המשפט נושאות בכל זאת משקל משפטי רב וסמכות מוסרית. לתת לחוות דעת אלו".
במקרה זה, חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומית עלולה להגביר את הלחץ המדיני על ישראל בכל הנוגע למלחמתה נגד חמאס בעזה.
סטפן טלמון, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת בון, אמר ל-DW בהצהרה כתובה כי לחוות דעתו של בית הדין הבינלאומי עשויות להיות "השלכות מרחיקות לכת". אם הוא היה מגלה שהכיבוש, ההתיישבות והסיפוח בפועל של שטחים של ישראל אינם חוקיים, מדינות המחויבות לחוק הבינלאומי, כמו גרמניה ומדינות אחרות באיחוד האירופי, לא יכול היה להתעלם מחוות הדעת המייעצת.
הוא הוסיף כי אם זה יקרה, עלולה להיות לכך "השפעה נפיצה במידה ניכרת", והעמדה הבינלאומית של ישראל, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מדינית, עלולה להיחלש.
הוא גם הסביר שלמקרה עשויה להיות השפעה על בתי המשפט הלאומיים כמו גם על בית הדין האירופי לצדקאם זה אומר שלא ניתן עוד לשלב את מזרח ירושלים או שטחים כבושים אחרים בהסכמי סחר בין אירופה וישראל, למשל.
ה-ICJ דן כעת גם בתיק נפרד שהעלה דרום אפריקה בדצמבר 2023, המאשים את ישראל ברצח עם לאור המערכה הצבאית שלה בעזה. בינואר מסר בית המשפט פסק דין ביניים, שקבע כי המקרה "סביר" והדגיש כי קיים סיכון ל"פגיעה בלתי הפיכה בזכות הפלסטינית להיות מוגנת מפני רצח עם".
ישראל דחתה את ההאשמות.
מאמר זה תורגם מגרמנית.
