בית המשפט העליון של האו"ם מאשר את סמכות השיפוט לדון בתביעות האפליה ההדדית של שתי המדינות בעניין נגורנו קרבאך.
בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) הודיע כי יש לו סמכות לדון מקרים מנוגדים הובאו על ידי אויבי המושבע ארמניה ואזרבייג'ן.
בית המשפט העליון של האו"ם אמר ביום שלישי בשתי הצהרות נפרדות כי שני התיקים נגד אפליה שהגישו השכנים הקווקזים זה נגד זה יכולים להתקדם.
בעקבות מלחמה על אזור של נגורנו קרבאך בשנת 2020, שני הצדדים הגישו תביעות נגד בית הדין הבינלאומי תוך שבוע בספטמבר 2021. שתי המדינות התמודדו על השטח בשלושת העשורים מאז קריסת ברית המועצות.
ארמניה מאשימה את אזרבייג'ן בהפרת האמנה הבינלאומית לביטול כל צורות האפליה הגזעית, עליה חתומות שתי המדינות, ואומרת כי היא עוסקת ב"טיהור אתני" באזור.
אזרבייג'ן הכחישה את ההאשמות והגישה תביעה נגדית, ואמרה כי ארמניה היא האשמה באשמה. באקו האשימה גם את ירוואן בדברי שטנה ובתעמולה "גזענית".
שתי המדינות ביקשו מבית המשפט, הפוסק בסכסוכים בין מדינות, להורות על אמצעי הגנה בזמן שהתיק מתנהל.
ה-ICJ הוציא צווי חירום בדצמבר 2021, וקרא לשני הצדדים למנוע הסתה וקידום של שנאה גזעית.
מאז, בית המשפט בוחן בקשות שונות שהגישו שתי המדינות נגד תיקיה של זו.
בתחילה, זה דחה את כולם התנגדויות שהועלתה על ידי אזרבייג'ן נגד המקרה של ארמניה. עם זאת, היא קיבלה חלק מההתנגדויות של ארמניה, וצמצמה את היקף התיק של אזרבייג'ן. בית המשפט קבע כי הוא יכול לשקול רק תקריות שהתרחשו לאחר ספטמבר 1996 והוציא את בחינת הנזק הסביבתי לכאורה המיוחס לארמניה.
אַרְמֶנִיָה חזר לבית הדין הבינלאומי בשבועות שלאחר השתלטות הכוחות האזרים על נגורנו-קרבאך בספטמבר 2023, מה שגרם כמעט לכל האוכלוסייה הארמנית האתנית שלה, המונה כ-100,000, לברוח לארמניה. בית המשפט פרסם אז אמצעי חירום שהורה לאזרבייג'ן לאפשר לארמנים אתניים שברחו מהמובלעת לחזור.
אזרבייג'ן אמרה כי היא התחייבה להבטיח את ביטחונם ובטחונם של כל התושבים, ללא קשר למוצא לאומי או אתני, וכי היא לא אילצה ארמנים אתניים לעזוב את האזור.
בעוד פקודות בית הדין מחייבות, לבית המשפט אין מנגנון לאכיפתן.
בית המשפט לא מסר ביום שלישי מתי יתקיימו הדיונים הבאים בתיקים היריבים.
פסיקה סופית לגופו של עניין עשויה להימשך שנים.
