דיונים היסטוריים בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג הגיעו לסיומם לאחר שיותר מ-100 מדינות וארגונים בינלאומיים הציגו טיעונים במשך שבועיים על מי צריך לשאת באחריות המשפטית למשבר האקלים המחמיר.
בראש המאמץ עמדה ונואטו, אשר לצד מדינות אחרות באי האוקיינוס השקט, טוענת כי משבר האקלים מהווה איום על עצם קיומה.
"בתחושה עמוקה של דחיפות ואחריות אני עומד מולכם היום", אמר ראלף רג'נוואנו, השליח המיוחד של ונואטו לשינויי אקלים וסביבה, כשפתח את הדיונים ב-2 בדצמבר.
"התוצאות של ההליכים הללו יהדהדו על פני דורות, ויקבעו את גורלן של אומות כמו שלי ואת עתיד הפלנטה שלנו", אמר.
בשבועיים שלאחר מכן, עשרות מדינות הגישו הפצרות דומות, בעוד שקומץ מדינות גדולות המייצרות דלק מאובנים טענו שמזהמים לא צריכים להיות אחראים.
סבסטיאן דויק, עורך דין בכיר מהמרכז למשפט סביבתי בינלאומי (CIEL), שפיקח על הדיונים, אמר כי המדינות הטוענות נגד אחריות משפטית נמצאות במיעוט.
המזהמים הגדולים, כולל ארה"ב, בריטניה, רוסיה, סין, גרמניה, ערב הסעודית, קנדה, אוסטרליה, נורבגיה וכווית, מצאו את עצמם מבודדים בניסיונותיהם לשחק את מערכת המשפט כדי לשרת את האינטרסים האישיים שלהם ולבודד את עצמם. מאחריות", אמר דויק בהצהרה.
"הגיע הזמן לשבור את המעגל הזה של פגיעה ופטור מעונש", הוסיף.
15 השופטים של ה-ICJ מרחבי העולם חייבים כעת לשקול שתי שאלות: מה מחויבות מדינות לעשות על פי החוק הבינלאומי כדי להגן על האקלים והסביבה מפני פליטת גזי חממה הנגרמת על ידי אדם?
ומהן ההשלכות המשפטיות על ממשלות כאשר מעשיהן, או חוסר הפעולה, פגעו משמעותית באקלים ובסביבה?
בין המדינות שסיפקו הצהרות בעל פה במהלך הדיונים הייתה מדינת פלסטין, שהצטרפה למדינות מתפתחות אחרות בקריאה לחוק הבינלאומי "לתפוס מקום מרכזי בהגנה על האנושות מהנתיב המסוכן של הרס מעשה ידי אדם כתוצאה משינויי אקלים".
ההצהרה הפלסטינית גם הציעה תובנות לגבי הדרכים שבהן הכיבוש הבלתי חוקי של ישראל גם גורם לשינויי אקלים וגם פוגע ביכולתם של הפלסטינים להגיב אליו.
"אין ספק שלכיבוש הישראלי הלוחמני הבלתי חוקי של פלסטין ולמדיניות המפלה שלה יש השפעות אקלים שליליות ברורות", אמר ביום שני עמר חיג'אזי, שגריר מדינת פלסטין בהולנד.
מזרח טימור, הידועה גם בשם טימור-לסטה, העידה בתמיכה בעניינו של ונואטו.
"משבר האקלים שאנו מתמודדים איתו היום הוא תוצאה של הפעולות ההיסטוריות והמתמשכות של מדינות מתועשות, שקטפו את היתרונות של צמיחה כלכלית מהירה, המונעת על ידי ניצול קולוניאלי ותעשיות ופרקטיקות עתירות פחמן", אליזבת אקספוסטו, ראש הסגל לראש ממשלת טימור-לסטה, אמר ביום חמישי.
"המדינות הללו, המייצגות רק חלק קטן מהאוכלוסיה העולמית, אחראיות באופן גורף למשבר האקלים", הוסיפה, "ועם זאת, ההשפעות של שינויי האקלים אינן מכבדות גבולות".
הדיונים מגיעים לאחר 132 מדינות ב- העצרת הכללית של האו"ם הצביעו במרץ 2023 כדי לתמוך בדחיפה של ונואטו לחוות דעת של ה-ICJ על המחויבויות החוקיות שמדינות נמצאות בהן כדי להגן על הדורות הנוכחיים והעתידים מפני שינויי אקלים.
הפנייה לבתי המשפט כדי לדרבן פעולה בנושא שינויי אקלים משקפת גם מידה גוברת של חוסר שביעות רצון בקרב ממשלות מסוימות מהיעדר התקדמות במשא ומתן לאקלים של האו"ם, שבו ההחלטות מבוססות על קונצנזוס.
פסגת COP29 האחרונה בבאקו, אזרבייג'ן, הסתיימה עם מדינות עשירות שהתחייבו לתרום 300 מיליארד דולר בשנה עד 2035 כדי לעזור למדינות עניות יותר להילחם בהשפעות שינויי האקלים.
אבל Climate Action Network International, רשת של 1,900 קבוצות חברה אזרחית ביותר מ-130 מדינות, תיאר את העסקה כ"בדיחה"בהשוואה לעלויות שעומדות בפני מדינות מתפתחות כאשר שינויי האקלים מחמירים.
כפי שציין Regenvanu בהצהרה שלו עבור ונואטו, "אין זה מתקבל על הדעת שה-COP לא הצליח להגיע להסכמה כלשהי על הפחתת פליטות".
"יש צורך דחוף בתגובה קולקטיבית לשינויי האקלים המבוססת לא על נוחות פוליטית אלא במשפט הבינלאומי".
צפו בשידור חי: ונואטו וקבוצת חוד החנית המלנזית (בשיתוף), דרום אפריקה, אלבניה וגרמניה נפתחות
הדיונים הציבוריים בהליכי הייעוץ בנושא חובות של מדינות ביחס לשינויי אקליםhttps://t.co/qGazks5diA— CIJ_ICJ (@CIJ_ICJ) 2 בדצמבר 2024
