באוגוסט 1864, קבוצה קטנה של אומות אימצה אמנה בז'נבה, שווייץ שמטרתה לשפר את מצבם של הפצועים במלחמה. אמנת ג'נבה הראשונה הניחה את הבסיס למסגרת המשפטית המכונה המשפט ההומניטרי הבינלאומי (IHL). הידוע גם בשם "כללי המלחמה", IHL שואף לצמצם את הנזקים הנובעים מעימות מזוין על ידי הגבלת שיטות ואמצעי הלחימה.
עם זאת, 160 שנה לאחר אימוץ אמנת ג'נבה הראשונה, אנו עדיין עדים להפרות מערכתיות של IHL, עם השלכות הרסניות עבור מיליוני אנשים המושפעים מסכסוך מזוין ברחבי העולם.
ואכן, הבטחת ציות רחב ל-IH הוכיחה את עצמה כמשימה מפרכת. למרות קיומן של מסגרות משפטיות חזקות, היעדר רצון פוליטי ומנגנונים יעילים להטיל דין וחשבון על המפרים הובילו לפטור נרחב מעונש. הפטור מעונש זה לא רק מערער את שלטון החוק ברמה הלאומית והבינלאומית, אלא גם מנציח מעגלים של אלימות וסבל.
לפיכך, גופים בינלאומיים העוסקים בשמירה על IHL, כמו הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) והאו"ם, דוגלים זה מכבר במנגנוני ציות חזקים יותר.
בוועידה הבינלאומית ה-32 שלו ב-2015, למשל, הציע ה-ICRC, בגיבוי ממשלת שוויץ, החלטה שתיצור פגישה קבועה של מדינות לדיווח על ציות ל-IHL. התקווה הייתה שהפגישה תוכל לספק למדינות "מרחב בטוח" לדון ביישום IHL הרחק מלחצים פוליטיים ולדחוף לאחריות וציות. ההצעה, לעומת זאת, לא זכתה לתמיכה מספקת ממדינות, ולא הוקמה.
לסירובן המתמשך של המדינות לאמץ מנגנון לפיקוח על ציות ל-IH יש השלכות משמעותיות על קורבנות הסכסוך המזוין. חוסר האחריות מערער את שלטון החוק, מקשה על ההגנה על האוכלוסיות האזרחיות ומפריע לפעולות סיוע הומניטרי באזורי סכסוך פעילים.
לפיכך, יש צורך דחוף בהקמת מערכת עצמאית לניטור ציות שתוכל לעקוב ולדווח על הפרות פוטנציאליות של IHL.
הדרך קדימה לציות ל-IHL, בהשראת העבר
ראול ולנברג, השליח המיוחד של שבדיה להונגריה הכבושה על ידי הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה, הציל עשרות אלפי יהודים הונגרים מרדיפות הנאצים בכך שסיפק להם דרכוני מגן וחינם בבניינים שעליהם הכריז כשטח שבדי. מאמציו של ולנברג חרגו מהשליחות הדיפלומטית שלו; הוא גילה חמלה עמוקה, אנושיות ונחישות. מעשיו הותירו מורשת מתמשכת והם דוגמה עוצמתית לאומץ מוסרי ולהשפעה שיכולה להיות לאדם אחד מול הרוע.
בשנת 1984, מכון ראול ולנברג לזכויות אדם ומשפט הומניטרי (RWI) הוקם באוניברסיטת לונד בשוודיה כדי לכבד את מורשתו ו"לתרום להבנה רחבה יותר של זכויות האדם והמשפט ההומניטרי הבינלאומי ולכיבודם".
היום, כאשר נראה שההבטחות "לעולם לא עוד" שניתנו לאחר מלחמת העולם השנייה נשכחות, וכאשר זוועות המלחמה ממשיכות לפקוד את האנושות בסודן, עזה, אוקראינה, סוריה, קולומביה, תימן, מיאנמר, מאלי, לבנון ובמקומות אחרים, RWI פתחה ביוזמה פורצת דרך שמבטיחה לחולל מהפכה בדרך שבה אנו מפקחים על ציות ל-IH.
RWI מקימה יוזמת מחקר אקדמית חדשה, בשם IHL Compliance Monitoring Database (ICMD), שמטרתה להפוך לאבן יסוד בארכיטקטורה העולמית המקיימת את עקרונות ה-IHL. RWI ושותפיה, תוך שימוש בטכנולוגיות העדכניות ביותר, יאספו, יצברו ויתעדו באופן שיטתי נתונים גלובליים על הפרות לכאורה של IHL ויציגו מידע זה על פלטפורמה נגישה אחת. באמצעות טכנולוגיות למידת מכונה, ה-ICMD יוכל גם לאסוף ולנתח מידע בגישה פתוחה כדי להפיק דוחות באיכות גבוהה על הפרות פוטנציאליות של IHL.
הסיקור הגלובלי שמספק ה-ICMD יאפשר ניתוח של מגמות בתוך סכסוכים מזוינים וברוחב, ויציע תובנות מכריעות לקובעי מדיניות, מתרגלים וחוקרים. מתוך השפע הזה של מידע אמין, ICMD תוכל לייצר ניתוח ניטור תאימות של IHL ברמה עולמית. עבודה זו לא רק תקדם את המודעות והידע של ה-IH, אלא גם תתמוך בשיח מדיניות והסברה להעמקת הכבוד ל-IH ברמות הגבוהות ביותר.
הדרך קדימה
הכישלון המתמשך לקיים את ה-IHL מהווה איום חמור על השלום והביטחון העולמיים. אבל הזמן לפעול הוא עכשיו. מדינות חייבות להתגייס מאחורי יוזמות כמו ה-ICMD ולהתחייב לחיזוק מנגנוני הניטור של IHL. כאזרחים, גם לנו יש תפקיד: ללחוץ על הממשלות שלנו לתת עדיפות ל-IH ולדרוש יישום ואכיפה טובים יותר.
הדרך שלפנינו ארוכה ומאתגרת, אך עם מאמצים משותפים ומחויבות לצדק, נוכל לעשות צעדים משמעותיים לעבר עולם אנושי וצודק יותר. יוזמת ה-ICMD מגלמת את הרוח הזו, ומציעה כלי רב עוצמה להבטיח שהפרות לכאורה של IHL מתועדות באופן שיטתי כדי לתמוך במאמצים להתמודד עם חוסר עונש, להחזיר את שלטון החוק ולתקן את הנזקים שנגרמו לקורבנות.
הבה נשאב השראה מאומץ ליבו וממסירותו של ולנברג, ונשים את תמיכתנו מאחורי היוזמה האצילית והחיונית הזו, מתוך ידיעה שכוחות חזקים עדיין שואפים לערער את מטרתו של ה-IHL להגביל את נזקי המלחמה.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחברים ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
