תרומת דם נחשבת לאחת הפעולות החיוניות להצלת חיים, אך מאגרי הדם בישראל ובעולם מתמודדים עם ירידה במוטיבציה לתרום. מחקר ישראלי חדש מנסה לפצח מה באמת מניע תורמי דם – וכיצד ניתן לשכנע אותם וגם את סביבתם הקרובה לתרום. הממצאים מתפרסמים לקראת יום תורמי הדם הבינלאומי שיצוין בעולם בשבת.
המחקר נעזר בנתוני שירותי הדם של מד"א ונערך על ידי החוקרים הפרופ' רחלי מגנזי ועמיתיה החוקר צדוק משה וד"ר אירנה רודיק מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בר-אילן. במסגרת המחקר השתתפו 907 תורמי דם במרכזי התרמה שונים בישראל. המשתתפים מילאו שאלון מקיף שניתח את מניעיהם לתרום דם, את נכונותם לעודד אחרים לתרום, ואת העדפותיהם לשיתוף מסרים ברשתות חברתיות.
הממצא המרכזי של המחקר מראה כי המניע החזק ביותר לתרומת דם הוא תחושת סולידריות – דחף מוסרי לעזור לאחרים ולהציל חיים, שזכה לציון ממוצע גבוה במיוחד (4.53 מתוך 5). אחריו דורגו גירויים שיווקיים – פרסומות, קמפיינים, עדויות של מקבלי דם, הודעות אישיות ותזכורות, שקיבלו ממוצע של 3.41. מניעים כמו דת ומסורת או קבלת הוקרה זכו לציונים נמוכים משמעותית.
למרות שתורמים מציינים סולידריות כמניע מרכזי, החוקרים מזכירים כי בפועל, התנהגות התרמה מושפעת גם ממחסומים כמו פחד ממחטים, אי נוחות או חוסר זמן. עם זאת, ככל שהתורם בעל ניסיון רב יותר – כך המוטיבציה הסולידרית שלו גבוהה יותר.
אחת משאלות המחקר הייתה באיזו רשת חברתית יעדיפו תורמים לשתף תכנים המעודדים תרומה. וואטסאפ הובילה בכל קבוצות הגיל – כ-49 אחוז מהמשתתפים ציינו אותה כפלטפורמה המועדפת. עם זאת, נרשמו הבדלים בולטים בין הגילאים:
• צעירים (18 עד 30) העדיפו את אינסטגרם (31 אחוז).
• בגילאי 31 עד 50 בלטה פייסבוק (כמעט 39 אחוז).
• גם מעל גיל 51, פייסבוק הייתה מועדפת אחרי וואטסאפ.
פלטפורמות אחרות כמו טיקטוק ו-X (לשעבר טוויטר) זכו לשיעורי העדפה נמוכים משמעותית, במיוחד בקרב תורמים מבוגרים. אחד הממצאים הבולטים היה הקשר בין רמת המעורבות במסרים שיווקיים לבין הרצון לעודד אחרים לתרום. נמצא כי תורמים שהגיבו לחומרים שיווקיים כמו פרסומות או קריאות אישיות, היו גם בעלי סיכוי גבוה יותר לומר "כן" לשאלה האם ימליצו לחברים ובני משפחה לתרום.
מתוך כלל התורמים, 721 ציינו במפורש כי יהיו מוכנים לעודד אחרים לתרום. ממצא זה מחזק את הרעיון שתורמים פעילים יכולים לשמש שגרירים לקידום תרומות.
על סמך הממצאים, החוקרים ממליצים לארגוני איסוף דם לנקוט במספר צעדים ובהם הדגשת ערך הסולידריות וההשפעה מצילת החיים של התרומה, להשתמש בגירויים שיווקיים מותאמים אישית, לפנות לציבור באמצעות הרשתות החברתיות ולרתום תורמים קיימים לעידוד תרומות.
"תרומת דם היא אחד המעשים האלטרואיסטיים המשמעותיים שאדם יכול לעשות למען הזולת" אומרת פרופ' רחלי מגנזי, ראש צוות החוקרים, "התרומה מצילת חיים, ולכן ראינו חשיבות לנסות ולמקד את הסיבות המביאות אנשים לתרום והדרכים לעודד תרומות. הממצאים מאשרים את מה שידענו, שבשעת צרה הישראלים יודעים לתת כתף איש לרעהו ולהציל חיים בשעת חירום. אולם עלינו למצוא דרכים נוספות כדי לעודד תרומות דם במהלך כל ימות השנה, גם כאשר אין קריאות מצוקה של מגן דוד אדום. אנחנו מקווים שמשרד הבריאות ומד"א ידעו למצוא את הדרכים לעשות זאת, וממצאי המחקר יכולים לסייע בהבנה של הרובדים שמסייעים לשכנע את הציבור לבוא ולתרום".
יום תורמי הדם הבינלאומי שיצוין גם השנה ב-14 ביוני, נועד להעלות את המודעות לחשיבות תרומות הדם ולהביע תודה לתורמים שמתנדבים להציל חיים. ברחבי העולם מתקיימים באותו יום אירועים קהילתיים, כנסים וקמפיינים ציבוריים לעידוד תרומות. בישראל, מציין מד"א את היום בפעילויות הסברה והתרמה מיוחדות, תוך הדגשת הצורך המתמשך במנות דם. השנה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נרשם מחסור חמור בתרומות דם, ובשבוע האחרון קרא מד"א לציבור להגיע בדחיפות לתרום בתחנות ההתרמה הפזורות ברחבי הארץ.
