צבא פקיסטן חילץ אתמול (רביעי) את נוסעי הרכבת שנחטפה על ידי "צבא השחרור של בלוצ'יסטן" (BLA) לאחר שהשתלטו עליה באזור בולן, במחוז בדרום-מערב המדינה. עוד הודיע הדובר הצבאי כי כל 33 החוטפים שהיו על הרכבת – נהרגו. בסך הכל נהרגו 21 בני ערובה וארבעה חיילי ביטחון בעימות, כך על פי הצבא, אך ה-BLA אמר כי 50 בני ערובה הוצאו להורג. עם זאת, "צבא השחרור" אמרו היום כי דובר הצבא הפקיסטני שיקר בנוגע לסיום חטיפת רכבת ג'אפר אקספרס – וכי הקרב עדיין נמשך, וכי הם עדיין מחזיקים בבני ערובה.
מדובר בחטיפה הראשונה בהיקף כזה שמבצע הארגון, וחלק מהסלמה במאבק שהתגבר מאוד מאז 2004. נזכיר כי אתמול דווח על רכבת הנוסעים "ג'אפר אקספרס", שנסעה מכוויתה (בירת פרובינציית בלוצ'יסטן) לפשאוור, הותקפה לאחר שהמורדים פוצצו את פסי הרכבת. לפי דברי המורדים, נלקחו 214 בני ערובה, בעוד מקורות ביטחוניים דיווחו על 425 נוסעים ברכבת, מהם 80 אנשי צבא. החוטפים איימו להוציא להורג את בני הערובה תוך 48 שעות אם לא ישוחררו פעילים בארגון שנעצרו.
"נוסעים אזרחיים, במיוחד נשים, ילדים, קשישים ואזרחים, שוחררו בבטחה", טען הארגון, אך הזהיר ש"אם הפעולה הצבאית תימשך, כל בני הערובה יוצאו להורג." בהתחלה טענו כי נהג הרכבת נהרג, אך בריאיון ל"רויטרס" סיפר: "המחבלים פרצו את הרכבת על ידי ניפוץ חלונות, אבל הם האמינו בטעות שאנחנו מתים", אמר נהג הרכבת אמג'ד, שצלל לרצפת המנוע לכסות אותו כאשר החמושים פתחו באש. עוד ציין כי הם השתופפו שם כ-27 שעות כדי לשרוד.
"לפעמים, הם לקחו חיילים… והוציאו אותם להורג", אמר אחד מבני הערובה ל"רויטרס", בהתייחס לנוסעים מצבא פקיסטן וכוחות ביטחון אחרים שנסעו לחופשה. "בפעמים אחרות הם תקפו אנשים ספציפיים. אם הייתה להם טינה למישהו, הם ירו בו במקום". ההשתלטות כללה מחבלים מתאבדים חמושים בחגורות נפץ.
"אף אירוע כזה לא קרה מעולם בהיסטוריה של פקיסטן", אמר ראש הממשלה שהבז שריף בפגישה של חברי פרלמנט וקציני צבא בתדרוך ביטחוני בכוויתה. הארגון טען כי האנשים שפקיסטן "טענה" שהצילו – בעצם שוחררו על ידם. "עכשיו, כשהמדינה הפקירה את בני הערובה שלה כדי למות, היא תישא גם באחריות למותם", אמר דובר צבא השחרור הבלוצ'י, ג'אי אנד באלוך.
שורשי המרד הבלוצ'י
צבא השחרור של בלוצ'יסטן (BLA) חותר לעצמאות מחוז בלוצ'יסטן – האזור הגדול ביותר בפקיסטן (44% משטח המדינה) שבד בבד מיושב בצורה הדלה ביותר בשטחי פקיסטן (רק 5-7% מהאוכלוסייה). המאבק הלאומי הבלוצ'י החל מיד לאחר הקמת פקיסטן ב-1947.
הבלוצ'ים, קבוצה אתנית הפזורה בפקיסטן, איראן ואפגניסטן, טוענים לאפליה ודיכוי מתמשכים מצד שלושת המדינות בתוכם הם יושבים. למרות עושר במשאבי טבע (גז, נפט, מינרלים), בלוצ'יסטן נותר המחוז העני ביותר בפקיסטן, עם שיעורי האוריינות ותמותת התינוקות הגרועים במדינה.
הסכסוך הנוכחי התלקח ב-2004, והחריף עם חיסולו של המנהיג הבלוצ'י, נוואב אכבר בוגטי (Nawab Akbar Bugti), ב-2006. "היעלמויות" של פעילים בלוצ'ים בידי כוחות הביטחון הפקיסטניים תרמו גם הם להגדלת אש זעמם של כוחות ה-BLA. זרז מרכזי נוסף להתקוממות, היה פרויקט נמל גוואדר, שנעשה במימון סיני. הבלוצ'ים טוענים שהפרויקט נוהל ללא שיתופם, שאדמות נמכרו שלא כדין, ושפקידי ממשל התעשרו על חשבונם.
טרור ואלימות: פעולות הארגון לאורך השנים
צבא השחרור של בלוצ'יסטן ביצע סדרת התקפות בעשור האחרון, במיוחד נגד מטרות סיניות. ב-2018 תקף הארגון את הקונסוליה הסינית בקראצ'י, וב-2020 את בניין הבורסה שבעיר, הנמצא בבעלות חלקית של התאגדות סינית.
פיגוע מזעזע במיוחד אירע ב-2022, כאשר מורה בת 30 ואם לשניים, פוצצה עצמה בקראצ'י והרגה ארבעה, כולל שלושה מורים סינים. בנובמבר 2024 ביצע הארגון פיגוע קטלני בתחנת הרכבת בכוויתה. מאז 2021 חלה עלייה דרמטית במספר ההתקפות. לפי נתונים רשמיים שפורסמו בידי הניו-יורק טיימס, מתקפות הטרור בבלוצ'יסטן כמעט הוכפלו בשנה זו בהשוואה ל-2020.
כחלק ממערך הכוחות, ידועה במיוחד "בריגדת מג'יד", יחידת העילית של הארגון, שהוקמה ב-2011 ונקראה על שם שני פעילים – מג'יד לנגוב הבכיר, שניסה להתנקש בראש הממשלה בהוטו ב-1974, ומג'יד הצעיר, אחיו, שנהרג ב-2010. היחידה ביצעה 12 פיגועי התאבדות מאז 2018.
תומכי הארגון ומתנגדיו בזירה הבינלאומית
הקהילה הבינלאומית ברובה מגנה את פעולות הארגון. ארה"ב, פקיסטן ומדינות רבות הגדירו את BLA כארגון טרור, דבר המשליך בין היתר על תזרימיה הכספיים. עם זאת, אוכלוסיית הגולים הבלוצ'ית באירופה וצפון אמריקה חשודה במימון הארגון דרך רשתות כספים חלופיות, העוקפות ניסיונות למנוע העברת כספים ל-BLA. גם בקרב המדינות ישנו חשש להעברת כספים לארגון הטרור, ופקיסטן מאשימה את הודו בתמיכה חשאית בארגון.
כריסטין פייר, אנליסטית מאוניברסיטת ג'ורג'טאון האמריקאית, אמרה לגרדיאן: "זאת תהיה זה טעות להתעלם לגמרי מהאופן שבו פקיסטן תופסת את המתרחש באזורה… פקידים הודים הודו בפניי בשיחות פרטיות כי הם מעבירים כספים לבלוצ'יסטן".
איראן, שגם בשטחה חי מיעוט בלוצ'י, מתמודדת עם מרידות דומות. "איראן, שגם בשטחה חי מיעוט בלוצ'י, נאבקת אף היא במרידות דומות. בינואר 2024 תקפו איראן ופקיסטן זו את זו, לאחר שכל אחת האשימה את השנייה בתמיכה אקטיבית ובמתן מקלט לארגוני מורדים בלוצ'ים הפועלים נגדה", אמרה.
ביטוי לחשיבות הבינלאומית של הסכסוך ניתן בהצהרה משותפת של סין, איראן, פקיסטן ורוסיה מספטמבר 2024, בו הובעה "דאגה עמוקה" מקבוצות טרור הפועלות באפגניסטן, וציינה במפורש את צבא השחרור של בלוצ'יסטן.
איום אסטרטגי לפקיסטן
מכון פקיסטן למחקרי שלום (Pakistan Institute for Peace Studies) קבע בדצמבר 2024 שארגון BLA מהווה איום בסדר גודל דומה לטאליבן הפקיסטני. הארגון ביצע 12 התקפות בנובמבר 2024 בלבד, שגרמו למותם של 45 אנשים – יותר קורבנות מאשר התקפות הטאליבן באותו חודש.
ספדר סיאל, חוקר ואנליסט במכון פקיסטן למחקרי שלום, הסביר בראיון לסוכנות הידיעות AP, כי הארגון משתכלל ומאמץ טקטיקות של הטאליבן. "זה לא אותו BLA כמו לפני ארבע-חמש שנים," אמר סיאל. "הם מבצעים התקפות טקטיות. המטרות השתנו, הטקטיקות השתנו, ויהיה קשה לממשלה להתמודד עם האיום שהתפתח".
לפי ההערכות המכון, לארגון כ-3,000 לוחמים. המאבק הפך מורכב יותר שכן הארגון משיג תמיכה מקומית דרך הזדהות עם סוגיות כמו העלמויות כפויות ועוני.
הקשר לישראל: בעלי ברית פוטנציאליים או רק אויב משותף?
המאבק הבלוצ'י רלוונטי לישראל בעיקר בהקשר של העימות עם איראן. המתיחות בין איראן ופקיסטן בנוגע לבלוצ'יסטן מציבה לחץ נוסף על המשטר האיראני, מה שעשוי לשרת אינטרסים ישראליים.
חיברייר מארי, מנהיג בלוצ'י בכיר החי בלונדון, התבטא בחיוב כלפי ישראל באוקטובר 2024. במאמר שפורסם על ידי המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (MEMRI), כתב מארי: "כאשר הבלוצ'ים יהיו אומה עצמאית, לעולם לא נאפשר לאדמתנו ולמימינו לשמש כצינור לתוקפנות נגד מדינות אחרות, כולל ישראל".
מארי הוסיף שאיראן משתמשת בנמלי בלוצ'יסטן להעברת נשק לחות'ים בתימן, וציין: "הבלוצ'ים, הכורדים והערבים היו בין הקורבנות הראשונים של איראן. לאחר שעמים חופשיים אלה הוכנעו, המולות האיראנים הפנו את מבטם לישראל".
הוא אף רמז לשיתוף פעולה עתידי עם מדינת היהודים: "ישראל, עם מומחיותה בחקלאות דקדקנית והתפלת מי ים, יכולה לסייע בהפיכת סביבה צחיחה כמו בלוצ'יסטן לפורחת".
במישור האסטרטגי, בלוצ'יסטן ממוקמת לאורך מצרי הורמוז, המקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי, ומהווה לנתיב שיט חיוני שדרכו עוברים אחוזים ניכרים מאספקת הנפט העולמית. אי-יציבות באזור זה עלולה להשפיע על כלכלת המזרח התיכון כולו, כולל על ישראל.
מעבר לכך, ברמת "הלוחות הטקטוניים" של המזרח-התיכון, המאבק הבלוצ'י חושף את מורכבות הגיאופוליטיקה שבאזורנו, בה סכסוכים אתניים ודתיים רבים משמשים למאבקי כוח בין המעצמות האזוריות. ישראל, כשחקנית מרכזית באזור, בוודאי עוקבת אחר התפתחויות אלה כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי הרחבה שלה.
