הבדידות קשה, כל שכן קשה היא בערב חג, כשכולם מסובים לשולחן החגיגי, וקולות המפגש האנושי המשפחתי עם קרקוש הכלים העולים מהבתים, הומים בלבו וראשו של האדם הבודד. כזאת היא תמונת החג של דב קליינר איש בודד, אלמן ששני ילדיו המתנכרים לו, חיים שנים רבות בארה"ב. בערב ראש השנה יוצא דב מביתו ברחוב העלייה בתל אביב, שלא על מנת לחזור.
דב קליינר הוא גיבור המחזה "ערב החג של דב קליינר" שכתבה הסופרת והמחזאית נאוה מקמל עתיר, בכיכובו של השחקן גיל וסרמן ובבימויו של ורדי מוסקוביץ, שעולה לראשונה הערב במסגרת פסטיבל התיאטרונטו ה-34, במסלול הקצרנטו. "הייתי עסוקה ושקועה בתוך התחייבויות ודברים אחרים, כשחברה הפנתה את תשומת לבי לקצרנטו, ושאלה 'מתחשק לך לכתוב?'" מספרת מקמל עתיר.
הפורמט הקצר, כמו גם הזמן הקצר שעמד לרשותה של המחזאית שמנוסה בכתיבת מחזות ארוכים, מסלול בו היא צועדת שנים ארוכות, הציבו אותה בפני אתגר אמיתי כשלרשותה עמד שבוע אחד בלבד לכתיבה והגשת מחזה בן 15 דקות בלבד. "דד לייי זו ההשראה הטובה ביותר' מצטטת מקמל עתיר את היצ'קוק, המוטו שדחף אותה להתחיל בכתיבה.
"היה לי סיפור בפרוזה שאני עובדת עליו זמן רב, שאותו הפכתי לליבו של המחזה. הסיפור המקורי מורכב מדמויות נוספות, שכבר הייתי מיודדת איתן והן יקרות לי, אבל כשעזבתי את הפרוזה ועברתי לכתיבת המחזה הקצר, ידעתי שהן לא יכללו בו ונאלצתי להיפרד מהן בצער עמוק, אבל לא לפני שהבטחתי להן ובעצם גם לעצמי, שלא מדובר בפיטורין, אני רק מוציאה אותן לחל"ת" היא משחזרת.
בשלב הראשון, שבוע של כתיבה אינטנסיבית אינה מביאה את המחזה לכדי מיצוי, וכך ערב לפני ההגשה, מקמל עתיר שוקלת לבטל את הכרטיסים להצגה בקאמרי כדי להמשיך בכתיבה, אך לבסוף היא מצטרפת לבעלה, רק כדי שבמשך ההצגה היא תוסיף לכתוב את המחזה בראש. "את לא פה" אומר לה בעלה.
בשובה הביתה כשהיא אינה מרוצה מתוצאות כתיבתה, ורגע לפני שהוא הולכת לישון, היא נכנסת להודעות בפייסבוק, ולמולה זהרו שתי מילים שמבחינתה משנות את התמונה "ביקשתם קיבלתם" כותבת מפיקת הקצרנטו, ומבשרת לכותבים המתמודדים, על דחייה של שבוע בהגשת המחזות לקצרנטו. "הערתי את אלי בעלי ואמרתי לו 'כל כך הרבה שנים חיפשתי את אלוהים והנה הוא פה. קיבלתי חנינה. שבוע נוסף לכתיבת המחזה".
סיפור העלילה כאמור נסב סביב דמותו ובדידותו של דב קליינר שיוצא מביתו בערב החג במטרה לשים קץ לחייו. עשרים שנים חלפו מאז התאלמן מדבורה אשתו שאהב, אבל הוא עדין ממשיך לדבר איתה, שולח לה הודעות בוואטסאפ כשכל הודעה שלו אליה מתחילה במילים "שלום דבורה", וכותב על עניינים רגילים מחיי היום יום כמו 'החזרתי את הכלים לארון. שום דבר לא נשבר בדרך, אני יודע כמה את קשורה לרוזנטל שלך' ועוד.
בהודעה האחרונה ששלח לדבורה מספר דב לאשתו המתה על החלטתו לשים קץ לחייו. ולעשות את המעשה הסופי מחוץ לבית, מתוך מחשבה שאינו רוצה שימצאו אותו רק כעבור ימים. ומגלה לה שהחליט להיכנס לים כדי שלמחרת ימצאו את גופתו שנפלטה אל החוף.
ואולם לא הכל הולך לפי התוכנית שטווה דב קליינר. במהלך האחרון ברחובות הבודדים, מתגלה לו האנושיות בדמותו של שומר לילה עולה מרוסיה, שדווקא עם עברית משובשת הוא מצליח לחדור ללב, מספר לדב על גירושיו ועל בתו שנטשה אותו. ומוסיף משפט שאומר "אני בן אדם אתה בן אדם" שאת מקורו קראה פעם המחזאית בספר "להיוולד בן אדם זה מזל, אבל להישאר בן אדם זה נס".
בסופה של השיחה עם שומר הלילה הרוסי, קליינר שוכח את הטלפון על הספסל. זמן קצר לאחר מכן ולמזלו, מוצאת אותו צעירה שנפלטה מארוחת החג, היא מקשיבה בבינג' לכל ההודעות ששלח דב לאשתו ומתקשרת לטלפון של דבורה שנמצא ברשותו של דב ואומרת לו: "האהבה לא מתה האהבה חיה וקיימת" ומשכנעת אותו לבחור בחיים ולא במוות.
לדברי מקמל עתיר כשהיא כותבת היא חייבת להרגיש ברגלים ובכל החושים את העלילה על תמונותיה השונות. וכך באחד הערבים היא יצאה לרחובות וצעדה מרחוב העליה וברחובות של דרום העיר עד יפו. בשובה וכשעברה שוב ברחוב העליה הבחינה באדם מבוגר לבוש במיטב בגדיו יושב לבדו על ספסל. "הוא לא נראה כמי שמחכה לאוטובוס, אלא כמי שעומד ללכת למקום או אירוע מכובד". כשמקמל עתיר חולפת על פניו היא מחייכת לעברו, והאיש הזר אומר לה "זו פעם ראשונה מזה זמן רב שמישהו מחייך אלי". כעבור דקה שתיים כשהיא חוזרת כדי לדבר עם הזר שכמה לחיוך אנושי, הוא כבר לא נמצא שם. אבל דמותו שחוזרת איתה הביתה היא דמותו של דב קליינר.
"חזרתי הביתה עם מועקה. יש משהו מכמיר לב בבדידות האנושית. אבל במחזה שכתבתי, הבדידות היא רק המסד. בעלילת המחזה יש עוד דברים, גם הומור" מעידה הכותבת.
סיפורו של דב קליינר כמו המחזה כולו, לכאורה אינם נוגעים במלחמת ה-7 באוקטובר. ואולם את הרעיון לבסס חלק מהטקסט במחזה על הודעות וואסטאפ שאבה נאוה מקמל עתיר מהאזנה לראיון רדיו עם אם שכולה, שבנה נהרג ב-7 באוקטובר בו סיפרה שבכל בוקר היא מקליטה הודעת וואטסאפ לבנה המת. ואף שהיא יודעת שהוא לא ישמע את הודעותיה, היא ממשיכה את ההרגל מאז שבנה התגייס, כשהיתה שולחת לו מדי בוקר הודעות בוואטסאפ וידעה שיקשיב להן כשיתפנה ממשימותיו.
"שליחת ההודעות בוואסאטפ לבני מחזיקות אותי בחיים" שיתפה האם השכולה. "כששמעתי אותה פרצתי בבכי ועצרתי את המכונית. באותו הזמן בני היה במילואים, שירת בזמנים הכי קשים, ועדיין החלטתי שאני לא מכניסה את המלחמה למחזה. גם ככה היא נמצאת בכל דבר בחיינו" אומרת מקמל עתיר. העלילה בשלמותה חזה תוצג על בימת הקצרנטו בכיכובו של השחקן גיל וסרמן שיעמוד יחידי על הבמה ויגלם את כל התפקידים ("הוא משחק בהצגה אחרת שכתבתי "קוביות של שוקולד" המבוססת על ספר שכתבתי"). כאמור היום נפתח פסטיבל התיאטרונטו ה-34 בתיאטרון יפו.
המחזה שכתבה נאוה מקמל עתיר "ערב החג של דב קליינר" יוצג במסגרת מסלול הקצרנטו החל מהערב ובמשך ארבע פעמים במסגרת הפסטיבל ( 14-15-16 באפריל). אפשר לשמוע את אנחת הרווחה בקולה של הסופרת מחזאית על שהצליחה לעמוד באתגר ולזקק את הכתיבה למחזה בן 15 דקות. לאורך השנים נאוה מקמל עתיר כתבה יותר מ-30 ספרים רובם לילדים ולבני נוער וגם ספרים למבוגרים. "אות מאבשלום" היה ספרה הראשון למבוגרים שהיה לרב מכר, כך גם הספר "יד אחות" המספר את סיפור חייה של המשוררת רחל ועוד.
לדבריה, למרות עשרות הספרים והמחזות שכתבה היא כותבת מאד איטית. "עד שכל מילה לא מונחת במקום אני לא רגועה" היא מעידה ומגלה שאת הספר "אות מאבשלום" כתבה במשך 3.5 שנים ו"יד אחות" נכתב לאורך חמש שנים. היא החלה לכתוב בנעוריה שירים שפורסמו במדור הילדים ב"ידיעות אחרונות". "זו היתה תחילתה של קריירת הכתיבה שלי. תמיד ידעתי שכתיבה היא הייעוד שלי". בנוסף לכתיבה היא משחקת לצידו של השחקן נבו קמחי בהצגה "קיסר השכונה", בעבר כתבה לו את הצגה היחיד הראשונה "קושר את השרוכים" שעניינה עיסוק באדם עם צרכים מיוחדים שרצה עדיין על הבמות.
"אני אוהבת להיות על הבמה אבל במינון נכון. לא הייתי יכולה לחיות חיים של שחקנית" אומרת מקמל עתיר שבנוסף היא מרבה בהרצאות בפני תלמידי בתי הספר. בימים אלה היא כותבת מחזה נוסף, ובמקביל שוקדת על כתיבת ספר הפרוזה שבמרכזו דמותו של דב קליינר "הבטחתי לדמויות שהוצאתי ממנו לצורך כתיבת המחזה, שזה רק חל"ת והן יחזרו בגדול בספר. הבטחות צריך לקיים".
נאוה מקמל עתיר, 60, נולדה ברמת גן בה היא מתגוררת גם היום. אמא לשני בנים ובת וסבתא לשני נכדים. היא נשואה לאלי מקמל ("אנחנו יחד מגיל 14") סגן מפקד להב 433 וראש יח"א היחידה ארצית לחקירות הונאה. "המקצועות שלנו נושקים זה לזה. אני בוראת עולמות מהדמיון ואלי מתעסק בחיים עצמם".
