שיעור אובדן היער בשנה שעברה נותר ב-45% מעל הרמות הנדרשות לעצירת כריתת היערות עד 2030.
יערות שווים כמעט לגודלה של אירלנד נהרסו בשנת 2023, לפי דו"ח חדש שמזהיר כי העולם מפגר מאחורי יעדים שמטרתם לשים קץ לכריתת היערות.
הערכת הצהרת היער 2024, שפורסמה ביום שלישי, אמרה כי 6.37 מיליון הקטרים (15.7 מיליון דונם) של יער אבדו בשנה שעברה.
היקף היער שאבד "עלה באופן משמעותי" על כמות כריתת היערות שהייתה מחזיקה את העולם במסלול להגיע ליעד של חיסול כריתת היערות עד 2030, נכתב בדו"ח.
היעד לשנה שעברה היה להוריד את כריתת היערות העולמית למקסימום של 4.4 מיליון הקטרים (10.9 מיליון דונם).
החריגה אומרת את זה כריתת יערות עולמית נותר 45 אחוז מעל הרמות הדרושות כדי לעמוד ביעדים הבינלאומיים, ציין הדו"ח.
"באופן עולמי, כריתת היערות החמירה, לא השתפרה, מאז תחילת העשור", אמר איבן פלמגיאני, המחבר הראשי של הדו"ח.
"אנחנו במרחק של שש שנים בלבד מתאריך יעד עולמי קריטי להפסקת כריתת היערות, ויערות ממשיכים להיכרת, מושפלים ולהעלות באש בקצב מדאיג".
צרות טרופיות
כמעט 96 אחוזים מכל כריתת היערות התרחשו באזורים טרופיים, וכמעט כל האזורים הללו לא הצליחו לעמוד ביעדים השנתיים שלהם, נכתב בדו"ח, והוסיף כי צמצום כריתת היערות באזורים הטרופיים "חיוני לעמידה ביעדי היער העולמיים".
"כריתת יערות טרופית הביאה לפליטת כמעט 3.7 מיליארד טונות של שווה ערך לפחמן דו חמצני בשנת 2023", אמרו המחברים.
באזורים בעלי סיכון גבוה כל כך, חוקרים הצביעו על נסיגה בבוליביה ובאינדונזיה.
הדו"ח אמר כי חלה "עלייה מדאיגה" בכריתת היערות בבוליביה, שקפצה ב-351% בין 2015 ל-2023. "המגמה לא מראה סימן לשיכוך" במדינה הדרום אמריקאית, אמרו.
באינדונזיה, כריתת היערות ירדה בין השנים 2020-2022 אך החלה לעלות בחדות בשנה שעברה.
לחשוב מחדש
הדו"ח זיהה חקלאות, סלילת כבישים, שריפות וכריתת עצים מסחריים כמניעים העיקריים לכריתת יערות ברחבי אפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית והאיים הקריביים.
אוקיאניה, הכוללת מדינות איים בצפון האוקיינוס השקט וממזרחה לאוסטרליה, הייתה האזור היחיד שעמדה ביעד הפחתת כריתת היערות שלה לשנת 2023.
ארין מטסון, יועצת בכירה ב-Climate Focus ומחברת שותפה של הדו"ח, הדגישה את הצורך ב"מדיניות חזקה ואכיפה חזקה" כדי כְּתוֹבֶת כריתת יערות.
"כדי לעמוד ביעדי הגנת היער העולמיים, עלינו להפוך את ההגנה על היער לחסינה מפני גחמות פוליטיות וכלכליות", אמרה.
"עלינו לחשוב מחדש באופן יסודי על מערכת היחסים שלנו עם הצריכה והמודלים של הייצור שלנו כדי להתרחק מהסתמכות על ניצול יתר של משאבי טבע", אמר מטסון.
