על פי דיווח באתר הגארדיאן, אוניברסיטת מישיגן משתמשת בחוקרים סמויים פרטיים כדי לעקוב אחר קבוצות פרו-פלסטיניות בקמפוס, כולל מעקב אחריהם בתוך הקמפוס ומחוצה לו, הקלטה בסתר והאזנה לשיחותיהם.
נכתב שסטודנטים שעקבו אחריהם אמרו שהמעקב הוא בעיקר טקטיקת הפחדה. לטענתם, החוקרים הסמויים קיללו אותם, איימו עליהם ובמקרה אחד גם נהגו במכונית בפראות לכיוון סטודנט שנאלץ לברוח כדי לא להידרס.
הסטודנטים אמרו שהם זיהו את החוקרים הסמויים במקרים רבים והתעמתו איתם. בשתי אינטראקציות שתועדו על ידי סטודנט אחד בווידאו, גבר שעקב אחר הסטודנט זייף מוגבלויות, והאשים בקולניות סטודנט כמי שניסה לשדוד אותו.
עוד נכתב באתר שהחוקרים הסמויים כנראה עובדים עבור חברת האבטחה הפרטית "סיטי שילד" מהעיר דטרויט, וחלק מהראיות שלהם שימשו את התובעים במישיגן כדי להגיש כתבי אישום נגד סטודנטים ולכלוא אותם. עם זאת, מרבית האישומים בוטלו מאוחר יותר. על פי הגארדיאן, רישומי ההוצאות הציבוריות של מועצת המנהלים של אוניברסיטת מונטגומרי, הגוף המנהל של המוסד, מראים כי האוניברסיטה שילמה לפחות 800,000 דולר בין יוני 2023 לספטמבר 2024 לחברת האם של סיטי שילד, אמרי-שילד.
אחת מהסטודנטיות שטענה שעוקבים אחריה באופן קבוע היא קטרינה קיטינג, פעילה ב"סטודנטים בעלי ברית לחופש ושוויון", סניף מקומי של "סטודנטים לצדק בפלסטין". קיטינג אמרה שהמעקב גרם לה להרגיש "על הקצה", והיא מרבה להסתכל מאחוריה פעמים רבות מאז שהתחילו לעקוב אחריה לראשונה בחודש נובמבר.
היא הוסיפה: "לפעמים זה מרגיש קומי כי זה כל כך מטורף שהם הוציאו מיליוני דולרים כדי לשכור כמה בריונים שיעקבו אחרי פעילים בקמפוס. זה פשוט בזבוז כסף וזמן".
הסטודנטים שהתראיינו לגארדיאן התחקו אחר עשרות חוקרים שעקבו אחריהם ברחבי הקמפוס, שבדרך כלל עבדו בצוותים, ובמקרים מסוימים ישבו בשולחנות סמוכים בבתי קפה וברים והאזינו לשיחות. המעקב גבר בעקבות פשיטות אחרונות על סטודנטים שאושרו על ידי התובעת הכללית הדמוקרטית של מישיגן, דיינה נסל, וה-FBI.
אוניברסיטת מישיגן מסרה בהצהרה כי לא קיבלה תלונות על החוקרים, אך היא לא הכחישה את המעקב. "כל אמצעי האבטחה הקיימים מתמקדים אך ורק בשמירה על סביבה בטוחה ומאובטחת בקמפוס, ולעולם אינם מכוונים כלפי יחידים או קבוצות על סמך אמונותיהם או שייכותם", אמר הדובר.
לאוניברסיטה הייתה מערכת יחסים עוינת עם קבוצות קמפוס פרו-פלסטיניות, שארגנו מחאות ודרשו מהאוניברסיטה להיפטר מהשקעותיה בחברות ישראליות, והקימו מחנה בשנת 2024. היא נקטה צעד יוצא דופן של פנייה לתובעת נסל כדי להעמיד לדין סטודנטים שהואשמו בפשעים לכאורה במהלך מחאות בשנת 2024, במקום לאפשר לתובעים מקומיים לטפל בתיקים כמקובל.
"השימוש באבטחה פרטית סמויה עשוי להיות חסר תקדים", אמרה לינדזי רנק, מנהלת פעילות זכויות הקמפוס בקרן לזכויות הפרט. "זה בהחלט לא הדבר הטוב ביותר לתרבות של חופש ביטוי בקמפוס, כי זה גורם לאפקט מצמרר", הוסיפה.
