במשך שנים עמדה האיראנית מהסה גורבני, שופטת כדורגל נשים פורצת דרך, נגד מגבלות חברתיות וממשלתיות, עד שכבר לא יכלה, ועזבה את מולדתה לשוודיה בדצמבר.
יליד 1989, הניסיון הראשון של ג'ורבני כשופט כדורגל אסייתי היה בטורנירים עד גיל 14. בשנת 2017 היא הוכרה על ידי פיפ"א כשופטת בינלאומית מובחרת.
ביולי, היא עשתה היסטוריה ספורטיבית כאישה האיראנית הראשונה ששפטה משחק כדורגל בינלאומי כששפטה את משחק אליפות CAFA U20 בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בעיר הקירגיזית ג'לאל-עבאד.
בעבר ג'ורבני שימשה בגביע אסיה לנשים של AFC ובמונדיאל 2023 של פיפ"א לנשים, וגם במשחקי גברים בליגת הליגה השנייה של המלדיביים.
עם זאת, הגל התהפך נגד ג'ורבני כאשר היא מונתה לפקידה של עוזרת שופט וידאו (VAR) כדי לפקח על משחק גברים בהשתתפות שתי הקבוצות הגדולות של טהראן, אסטגלאל ופרספוליס, ששיחקו ב-13 במרץ 2024.
בימים שקדמו למשחק הדרבי המתוקשר בטהרן, היא התמודדה עם התנגדות רשמית נרחבת באיראן ושמה הוסר מרשימת השופטים על ידי התאחדות הכדורגל האיראנית (IFF) רק 48 שעות לפני המשחק, למרות תמיכת פיפ"א. הגוף המנהל הרשמי של הכדורגל העולמי.
לאחר שהתמודד עם איומי מוות, רמיזות לתאונות דרכים מבוימות והתקפות חומצה, וחקירות חוזרות ונשנות על ידי ה-IFF, ג'ורבני קיבל החלטה חשובה לעזוב את איראן.
בשיחת טלפון עם קצין התקשורת ויחסי הציבור של התאחדות הכדורגל האיראנית, ניתנה לארגון ההזדמנות להגיב על ההאשמות הספציפיות של ג'ורבני על התעללות. לכתב של אל-ג'זירה נאמר כי לפדרציה אין תגובה וכי אסור להתקשר שוב.
בראיון זה, גורבני מדברת בגילוי לב על אהבתה לכדורגל, על הכעס על העוולות שהיא התמודדה איתה כשופטת כדורגל באיראן ועל תקוותה לעתיד מזהיר יותר.
אל ג'זירה: מהסה, למה החלטת להגר לשוודיה?
מהסה גורבני: הגעתי לשלב בשיפוט שבו הייתי במרחק צעד אחד ממונדיאל 2022, אבל התאחדות הכדורגל האיראנית (IFF) הסירה אותי, בלחץ מוסדות אחרים (פנימיים). אחרי המונדיאל, היה תקרית הדרבי של טהראן. הם הפכו את שיפוט משחק כדורגל לאיום מוות. הם מפחדים לתת לנשים מקום לצמוח.
פעם אחת הם אמרו: "היום אתה שופט בחדר ה-VAR, מחר אתה רוצה לשפוט בצד, ומחרתיים אתה רוצה להיות השופט הראשי במגרש!" תמיד רציתי להישאר ולהצליח (כשופט) בשמה של איראן, אבל הגעתי לשלב שבו התמודדתי עם איומי מוות והבנתי שאין יותר מקום אפילו לצעד אחד קדימה.
אל ג'זירה: עם אילו איומים התמודדת וממי?
מהסה גורבני: כמה ימים לפני המשחק (דרבי טהרן), גורמים רשמיים ניסו למצוא כל הצדקה להביא אותי להתאחדות הכדורגל. כשהלכתי לשם (ל-IFF), הם כיבו לי את הטלפון ולקחו אותו. הם גם אמרו שהתיק שלי יישמר מחוץ לחדר.
כשנכנסתי לחדר נכחו שני נציגי ביטחון וכמה פקידי פדרציה, והם נעלו את הדלת.
בהתחלה ביקשו ממני בנימוס לפרוש מניהול המשחק. אחר כך ביקשו ממני לכתוב מכתב שאומר שאני לא כשיר נפשית ופסיכולוגית לשפוט את המשחק הזה. לבסוף ביקשו ממני לשבת מול מצלמה ולומר שאני חולה מכדי לעשות את זה.
אל ג'זירה: מדוע התאחדות הכדורגל האיראנית ביקשה ממך לעשות זאת?
מהסה גורבני: הנושא שלהם (של IFF) לא היה עם התקשורת או העם של איראן. הם רק רצו מסמך שיציג לפיפ"א כדי למנוע התערבות פוליטית בספורט. לא נעניתי לדרישותיהם. עם זאת, מאוחר יותר נודע לי שמכתב – שלא כתבתי או חתמתי עליו – נשלח על ידי הפדרציה לפיפ"א לפיו אני, מהסה ג'ורבני, עקב מחלה קשה, לא כשיר לשפוט את הדרבי בטהרן.
אל ג'זירה: מה קרה כשסירבת לכתוב את המכתב הזה?
מהסה גורבני: הם (ה-IFF) התחילו להשתמש בלבוש שלי במשחקים בינלאומיים כתירוץ. ביקשו ממני להודות בכתב שלא לבשתי את הלבוש המתאים.
בעיקרו של דבר, הם רצו שאגיד ש"התפשטתי" והצגתי את עצמי בכוונה. הם אפילו איימו עליי. הם אמרו: "אם תצא מהדלת הזו, הם יהרגו אותך, למשל, בתאונה מבוימת, אז עדיף לשתף פעולה".
הם איימו עליי מספר פעמים בהתקפי חומצה. אבל התגובה שלי תמיד הייתה זהה: "אני מעדיף למות מאשר לחיות ללא כבוד."
אל ג'זירה: מה אתה לובש במשחקים בינלאומיים?
מהסה גורבני: ברוב המשחקים הופעתי ללא חיג'אב, ולמרות הלחצים, לעתים קרובות אמרתי "לא" לחיג'אב החובה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, כלומר לבשתי את אותם מדי שופטים מאושרים כמו כל השופטים.
עם זאת, כשהלחץ גבר ולמען שלוות המשפחה שלי, לבשתי גרביים וכובעים בצבע בז' בחלק מהגפרורים.
אל ג'זירה: מדוע לא הקפדת על מדי התאחדות הכדורגל האיראנית שאושרו, כמו שופטות אחרות באיראן?
מהסה גורבני: אז הרגשתי שזה צעד לקראת חופש לנשים איראניות ולהתקדמות לקראת שוויון.
בשנים האלה תמיד היו לי רגשות סותרים. אפילו עכשיו, כשאני מספר לכם את האירועים האלה, אני מרגיש תערובת של אושר וצער.
מצד אחד, אני מחייך כי הצלחתי להילחם; אבל מצד שני, אני עצוב שאנחנו צריכים להילחם על הזכויות הפשוטות ביותר שמהן נהנות בנות אחרות ברחבי העולם.
אל ג'זירה: אחד החלומות שלך היה להשתתף בגביע העולם לגברים. האם אתה עדיין לרדוף אחרי המטרה הזו?
מהסה גורבני: השתתפות במונדיאל ובטורנירים בינלאומיים הייתה תמיד אחת המטרות המרכזיות שלי, ואני עדיין שואף להשיג אותה. אני אמשיך בדרך הזו עם עוד יותר מוטיבציה.
תמיד אמרתי לסובבים אותי שיום אחד, בטורניר גדול, במשחק חשוב, אכנס למגרש בלי חיג'אב חובה ואייצג את נשות איראן.
אני לא אחסוך בשום מאמץ עד שאגיע ליעד הזה. חשוב לי לא רק להעלות את השם שלי אלא גם לייצג את איראן בגאווה על הבמה הבינלאומית. בכל פעם שאני חושב על זה, הלב שלי פועם מהר יותר מהתרגשות כי אני רוצה שיהיה לי מקום בלבם של האנשים שלי.
מאמר זה מתפרסם בשיתוף עם לְמָשָׁל.
